לאור העובדה שלאחרונה בתי המשפט הרשיעו שני שרים לשעבר ולפי הנאמר בתקשורת שהחמירו בדינם למען ישמעו ויראו שאל השואל האם ניתן על פי ההלכה להרשיע בני אדם על ידי מה שנקרא עד מדינה שהרי וזה מבליגוע בשר זה או אחר או בהתייחסות לאישיותו ולמעשיו אלא לעצם השיטה ובכלל האם יש סמכות לבתי משפט של ימינו להעניש בפלילים או להחמיר בכל כה יוצא בזה ובכן מבחינה עקרונית אנחנו צריכים לדעת שבאמת אילו הייתה לנו מדינה שפועלת על פי ההלכה אזי עדיין לא הייתה לנו סנהדרין כדי לדון דיני נפשות ודיני עונשין לפי הכללים שהתורה קבעה אלא עד שהייתה מתחדשת הסנהדרין ואז ואם כבר נוצרים התנאים שאפשר לפעול על פי דין תורה אז היו דנים ממש על פי דיני תורה הן ברמת העדויות והן ברמת דיני העונשין אבל מציאות כזו שאנחנו מתפללים עליה יום יום היא עדיין רחוקה מאוד לא שאנחנו יודעים מתי או לא אבל צריך גם אפילו להכשיר את הדור אפילו שאם מחר מחרתיים נגלה המשיח עדיין צריך להכשיר את הדור כדי להיות מתאים ומסוגל שידעונו אותו על פי דין תורה. אבל בין כך ובין כך יש לנו הלכה חשובה מאוד מאוד למדי. אף על פי שדיני העונשין של דיני תורה בטלו בגלל שאין לנו דינים סמוכים עד שכאמור הסנהדרין תתחדש ואז יהיה לנו דיינים סמוכים. בכל זאת לא נשארנו בחלל ריק אלא ההלכה הקבעה מוסד הלכתי מאוד מאוד חיוני מאוד חשוב והוא נקרא הוראת שעה בית דין מקין ומענישין בדין העונשין שלא מן הדין כלומר אף על פי זה לא על פי הדין כדי לשמור את הדין כדי לגדור גדר לתורה אחרת העולם יהיה הפקר ומכוח ההלכה הזו כל בתי דין בכל הדורות אפילו בימינו בכל הזמנים מוסמחים לדון מכוח הוראת שעה כאחרת העולם יהיה הפקר ונחלקו הדעות האם בתי דין הללו שדנים על פי הוראת שעה כדי לגדור גדר כדי לשמור על הבני אדם כדי למנוע למען שמעו וירו האם הם גם מוסמחים להרוג לפי רבנו ובעקבותיו השולחן ערוך כן בניגוד לפוסקים אחרים רבנו אומר ש א הבית דין וכן יש לבית דין בכל מקום ובכל זמ יש לבית דין להלקות מי שאינו חייב מלכות ולהרוג מי שאינו מחוייב מיתה ולא לע על דברי תורה אלא לעשות סייג לתורה וכיוון שרואים בית דין שפרצו העם בדבר יש להם לגדור ולחזק הדבר כפי מה שיראה להם הכל הוראת שעה לא שיקבע הלכה לדורות פרק כד מלכות סנהדרין הלכה ד' לפי תפוסנה י לפד תימן אבל בין כך ובין כך רבנו אומר אפילו להוציא להורג וכך פסק גם מרן השולחן ערוך בח שמשפט סימן ב ורבנו מעיד בפירוש המשנה על חולין על הוצאות להורג שעשו רבותיו מדין הוראת שעה נגד גורמים שליליים מאוד מאוד בחברה היהודית השאלה היא כפולה א' האם גם בתי משפט שאינם דנים בכלל לפי דין תורה מה שאנחנו קוראים חילונים לא דתיים האם גם הם יכולים לדון מבחינה הלכתית הכוונה על פי הוראת שעה כדי לגדור גדר ב האם בדין הוראת שעה שראינו שמענישין שלא מן הדין כדי לגדור גדר האם גם חורגים מדיני הראיות בשביל לדון שהרי עד מדינה הוא לכל דעות במובן ההלכתי הצרוף פסול לעדות. הרבה פעמים עדה המדינה הם אנשים מאוד מאוד עבריינים מאוד מאוד עבריינים. ואדם עברין הוא פסול לעדות. אבל הפיסול היותר גדול זה הנגיעה בדבר שהרי הוא מציל את עצמו עד המדינה. הוא היה שותף לעבירה והיה צריך להיות מורשע והיה צריך להעניש אותו. אז עשה מדינה חשבון אם אני צריכה ללחם נגד שחיטות אז מה טוב לי לעשות? האם לבוא לומר אין לנו עדויות זקות וטהורות אז אין מה לעשות לא נעמיד למשפט ואז השחיטות חוגגת וכל אדם עושה מה הוא רוצה או אני צריכה להתפשר עם המציאות לקחת אפילו עד שהוא פסול לעדות ואם אני חושבת שהוא באמת הדברים שלו אמיתיים ואני יכול חוזר בדברים שלו כדי לבלום את השחיטות, לבלום את האלימות, לבלום את העבריינות כדי להגן על החברה. אז זה חובתי. אז האם באמת העניין של הוראת שעה הוא גם מאפשר חריגה מדיני הראיות, מדיני העדויות הרגילים? והתשובה ברמה העקרונית, כן? שהרי רבנו בסוף פרק 19 מהלכות סנהדרין אמר שיהושע שהרג את אחן על פי הודעת פיו ודוד הרג את גר עמלקי על פי הודעת פיו והרי אין מוציאים להורג או מלכים בן אדם על פי הודעת פיב הוראת שעה הייתה אומר רבנו ואם כן רואים שבמסגרת הוראת שעה ניתן לחרוג מדיני הראיות הרגיל ולפעול על בסיס הוראת שעה ובלבד לגדור גדר. וכן אנחנו מצאנו את שלמה המלך בדבר שתי נשים שהם לא היו הכי נקיות במובן המוסרי ומה שנקרא אמהות חד הוריות שלו בכשרות כבר אז והיה להם שני תינוקות כל אחת תינוק ותינוק של אחת מהם נפ ר אולי בגלל שהיא מעכה אותו בלילה בתוך כדי שינה ואז קמה וחליפה המשחברתה כשנגלה הדבר הזה לחברתה רבו בינם ן עצמם והגיעו לשלמה המלך זאת אומרת זה בני החי וזה בניך המת וזאת אומרת לא כי זה בניך המת וזה בני החי ואז שלמה המלך במקום לפעול על פי שני שני עדים יקום דבר והרי אין שם שני עדים הכל במסתורים הכל בלילה באותו בית על פי שני עדים יקום דבר אין אז הוא אמר טוב גזורו בואו תביאו סכין נחתוך את הילד החי לשניים זאת תיקה חצי בד תקח חצי האמא הביולוגית הטבעית צעקה כבר מוטב לי שתיקח את הבן שלי החי ולד שחיה מהשר שמות וזה השקרנית המרשעת אמרח דין צדק הוא זה והרי זה לא דיני ראיות רגילים אלא זה דיני ראיות שונים אז אם כן רואים שהוראת שעה כך אומרים חכמים שזה היה הוראת שעה מגמישים את דיני הראיות ואתפועלים שלא לפי דיני הראיות ובלבד לבלום את העבריינות לבלום את הדברים הפליליים אבל למרות שברמה העקרונית כזה הוא המצב ש מדין הוראת שעה לא רק שחורגים מכללי דינה ענישה אלא חורגים גם כללי דינה ראיות אם אין דרך אחרת אלא ברעיות מסוימות חנ מלא שיש ביטחון לדיין על האמת העובדתית למשל אצל שלמה המלך אמרו חכמים שהאמא ה האמיתית הביולוגית אמרה זה בני החי וזה בני חמ והאמא השקרנית אמרה לא כי זה בני המת וזה בני החי. האמא האמתית עוד לא מתייחסת מה יש לה, מה אין לה, מתייחסת מה היא לעצמה. וזו כבר מדברת זו בני חמ כן זאת אומרת כאן יש עניין של ויכוחים לא הרגש האמיתי. והדבר השני שאומרים גזורו והאמא הטבעית אומרת חס ושלום מוותב שיהיה ואל תגזורו. וזו אומרת זה משפט צדק. זה נקרא ומדינה דמוכח. כלומר ומדינה חס קה מאוד מאוד שאמא טבעית אמיתית לא מתנהגת ככה לא מתנהגת ככה אז כשיש לנו ביטחון ראייתי אז אתה פועל בהוראת שעה שלא על פי כללי דיני הראיות והעדים על מנת למנוע עבריינות ולהציל את העם מפני העבריינים אבל בזמן שאין לך אה במסמוך אלא על ידי עדים שקרנים אינטרסנטים הם עצמם היו שותפים דבר עבירה רוצים להציל את עצמם אז על בסיס מה אתה יכול להרשיע? אז חוק המדינה אומר כשמרשיעים על בסיס עד מדינה בתנאי שיש סיוע להרשא ממקור אחר לא רק על בסיס עד המדינה. אם זה רק על בסעד המדינה אין אפשרות להרשיע אלא מחומר הראיות האחרות יש סיוע לגרסה של עד המדינה. הבעיה היא ב סיוע הזה, באיזה רמה הסיוע הזה, ועד כמה הוא ניתן להתפרש על ידי שופטים זה אומר בכו וזה אומר בכו. במקרה כזה מאוד מאוד קשה להרשיע עם כל אחד מפרש אחרת, במיוחד בחיים שלנו היום שאנחנו עדים לשפיטה תקשורתית, עוד לפני השפיטה המקצועית הסמכותית, ממש שוחטים את הבני אדם יכול להיות הם צודקים יכול להיות שלא אבל מה כוחו של שופט לעמוד מול שפיטה תקשורתית יומיומית באמת ברמת העיקרון מצאנו שהסמכות הזו של הדון הוראת שעה הביאו את החכמים לא רק לדיינים אלא גם לשבעת טובי העיר כלומר נציגות של אישי ציבור נבחרים כדי לא להשאיר את הקהילה בחלל ריק כדי לגדור גדר אבל אומר רבנו וזה צריך להיות כלל מ בסוף פרק כד כל אלו הדברים לפי מה שיראה הדיין שזה ראוי לכך בשעת צריכה לכך ובכל יהיו מעשיו לשם שמיים ואל יהיה כבוד הבריות קל בעיניו שהרי הוא דוחה את לוסעשה של דבריהם וכל שכן כבוד בני אברהם יצחק ויעקב המחזיקים בדת האמת שיהיה זהיר שלא יהרס כבודם אלא להוסיף בכבוד המקום בלבד שכל המבזה את התורה גופו מחולל על הבריות כל המכבד את התורה גופו מכובד על הבריות ואין כבוד התורה אלא לעשות על פי חוקיה ומשפטיה זוהי דמותו של הדיין שרשי לדון בהוראת שעה יראת שמיים אמיתית וכבוד הברויות בעיניו אז אם באמת היינו אומרים שגם למוסדות המדינה יש סמכות לדון בהוראת שעה כאילו בדיעבד ההלכה תכיר בזה כי הרי לעולם מתפלל בשלמה של מלכות של מה למוראה של מלכות שתראה בלעור אבל הנמלא שהשופטים יהיו עצמם עם יראת שמיים יש להם גבוה מעליהם הקדוש ברוך הוא שמטיר עליהם את המורה ואז עם זה אפשר באמת לתת את הסמכות לעשור מן הדין להחמיר כדי להרטיח לחרוג מדיני הראיות כי אז אתה יודע שמורה שמיים עליו וכבוד הבריות בעיניו אבל אם יש לנו א' השפעה מסיבית של תקש שחיטה תקשורתית שזה כבר מחרסם ביכולת של ההתמודדות וגם במה שאומרים שהשופטת הזו הענישה את העברן הזה בגלל שהיא רצתה קידום וכאלה דברים הרי כל אלה גורמים שאין אמון במערכת וכשאין אמון במערכת איך נוכל להכיר בשביטה הזו כלומר השביטה הזו היא חיונית אי אפשר בלעדיה אבל צריכים לחזור חזרה שכל השופטים שדנים בענישה כזו יהיו יראי שמיים אמיתיים בכבוד הבריות בעיניהם ולרסן את התקשורת בשפיטה תקשורתית של מלכן המעץ שנותן לנו לקיים את החברה והוא השפיטה הזו על בסיס הוראת שעה גם זה לא יוכל לפעול והוא לא יאמין ואף אחד לא יתן אמון בהכראות כאלה אז זה חיוני לנו עד שהסנהדרין תתחדש זה חיוני לנו אבל כאמור שופטים רי השמיים ריסון השביטה התקשורתית וכבוד הבריות יהיה לעיני אותם שופטים רבי חני בן הגש אומר ס