רבים רבים הם השואלים האם מותר לקחת ספר תורה לבית האבלים כדי שיוכלו לקרוא בתורה בבית האבלים וכן בשעה שקבוצת בני אדם גולה למקום אחר הן בשביל טיול הן בשביל לימוד תורה האם מותר להם לקחת איתם ספר תורה הן מש שנניח אין באותו מקום ספר תורה או אין באותו מקום ספר תורה כשר או אין באותו מקום ספר תורה שקשר לפי מנהגם לפי מורשת אבותם ובכן לפי רבנו אין שום איסור בדבר הספר תורה נועד בשביל לקרוא בו בציבור ולכן יכולים לקחת אותו ממקום למקום לפי הצורך ואדרבה זוהי קדושתו שעל פיו יצאו ועל פיו ילכו וכך היה ארון השם הולך לפניהם ברמת המלחמה וברמת התנועה הולכים אחריו ובכל מקום הוא איתם אבל בכל זאת מצאנו בשולחן ערוך הלכה שלא נמצאת ברבנו כי כאמור בדברי רבנו אין שום מקום שבו הוא עוסר לטלטל ספר תורה עבור קריאה בתורה במקום אחר מחוץ בבית כנסת אין הלכה כזו בדברי רבנו אבל בדברי מרן מצאנו בשולחן ערוך אור החיים סימן קלה סעיף יד את ההלכה הבאה בני אדם החבושין בבית האסורים אין מביאים אצלם ספר תורה אפילו בראש השנה ביום הכיפורים. כלומר הנה מרן עוסר לקחת ספר תורה לבני אדם שהם בבית סוהר, יהודים שהם נמצאים בו אפילו בראש השנה ביום הכיפורים הגהה דברי ארמה והיינו דווקא בשעת הקריאה לבד. אבל אם מכינים לו ספר תורה יום או יומיים קודם מותר. ואם הוא אדם חשוב בכל עניין שריאה. כלומר הרמה אומר רק אם לוקחים בשעת הצורך זה ביזוי. למשל יום שני רוצים לקרוא בתורה אז ביום שני לוקחים את זה אל אותם בני אדם שאין להם סבר תורה וזה נקרא כאילו שאתה מטלטל את הסבר תורה אל אותם בני אדם במקום שאותם בני אדם יבואו אל הספר תורה הספר תורה הולך אליהם וזה ביזוי שכאילו במקום שהם יבואו לסבר תורה הסבר תורה הולך עליהם אבל אם לוקחים את הספר תורה יום או יומיים לפני כן למקום שעתידים להגיע עם לקרוא בתורה ביום שבו צרכם לקרוא בתורה. אין את העניין הזה שנראה שהספר תורה הולך על הבני אדם ולא בני אדם הולכים לספר תורה. כך אומר הרמה. ויש לציין שהאיסור הזה לא לקחת ספר תורה לבית האבלים כבר נמצא. בדברי מהריץ. כלומר, מלפני כך לא יודעים, אנו מניחים שזה כמו רבנו, אבל מימי מעריץ אנחנו כבר רואים שיש איסור בדבר. ומעריץ בשאלות ותשובות חלק געול הצדיק בסימן ד' מטריע על כך שהולכים להתפלל בית אבלים ולא המתפללים להבדיל מןבלים לא היו הולכים אחרי סיום התפילה לבית הכנסת. שמוע קריאה בתורה הוא הטריע על כך אז אנחנו יודעים כבר בימי מעריץ האיסור הזה כבר חדר לתימן אבל מאידך שלילתים מורידוד משרקי שדרכו למחוק את ההגעות של הרמה שאינם נוהגות בתימן את ההגעה הזו שאיר כלומר שקיבלנו את הדין הזה תוך הכלה תוך סייגים לא בצורה קיצונית לגמרי אבל עדיין אנחנו רוצים להתחכות אחרי השורש השורשים של האיסור הזה. הנה הטור לא זכר את ההלכה הזו באור החיים סימן קה אבל מרן הבית יוסף אמר בסוף סימן קל כתב המרדכי סופר קקמה בראש השנה מצאתי בתשובה מהר מרוטנבורג דבני אדם החבושים בבית האסורים אין מביאים עצם ספר תורה אפילו בראש השנה ביום הכיפורים כדאמרינן בירושלמי פרק בא לו בכל אתר את אמר הולכים אחר התורה ואחר תמולכים תורה אצלו כלומר בירושלמי נאמר שבכל מקום ומקום הולכים אחר התורה ואילו אצל כהן גדול ביום הכיפורים והוא הוא הקורא את התורה ביום הכיפורים כמו שגם הוא עובד את כל עבודת הקורבנות בבית המקדש הכהן הגדול נאמר במסכת יומא שמעבירים את הספר תורה מיד ליד של כל האנשים הנכבדים עד שמגיעים אליו אל הכהן הגדול והירושלמי כאילו טמע בכל אתר ואתר הולכים אחרת תורה ואחתמה מולכים תורה אצלו אלא על ידי בני אדם שהם גדולים התורה נתעלה בהם כלומר הירושלמי הוא מקשה והוא מתרץ הוא אומר אל תתקשה בדבר כל העסק הזה נעשה דרך כבוד אז יש שמעבירים את הספר תורה מיד פלוני שהוא חשוב ליד פלוני שהוא חשוב מיד פלוני שהוא חשוב עד לכהן הגדול זה ביטוי של כבוד תראו כל כל אחד ואחד מתכבד להחזיק את הספר תורה. אז דרך כבוד והתמן שואלים בגמרא בירושלמי מולכים אורייתא גבר רש גלותה כלומר מן הירושלמי הזה משמע שאם ככה אם אתה אומר שבכל מקום הולכים אחר התורה ולא התורה הולכת אחריהם הנה תמן תמן זה בבל כי ירושלמי זה ארץ האל מולכים ים אורייתא גבר ראש גלותה היו לוקחים את הספר תורה לנשיא לראש הגלות וקוראים בתורה שם אמר רבי יוסה ברבון תמן על ידי שזרעו של דוד משוקע שם אינון עבדין ולא כמנהגבותיהם כלומר בגלל שמיוחסים ראשי הגלויות לזרעו של דוד אז לוקחים את הספר תורה עליהם ולא כמג בותיהם. כלומר זה עדיין לא המנהג הנכון. על כמנהג אבותיהם. יש כאן בהגהות וירושלמי לפנינו הנוסח אינון עבדין לו כמנהג אבותיהם בדיוק עבור. כלומר הם שמה עושים מנהג אבותיהם שאכן באמת לוקחים את הספר תורה לראש הגלות בשביל אולי לקרוא בתורה בכל צורך אבל זה מנהג אבותיהם ולא לא כמנהג אבותיהם. על כל פנים מתוך הירושלמי הזה ניסע המהרם מרוטנבורג לדייק שזה לא כבוד לקחת ספר תורה איך קוראים לבני אדם שנמצאים בית הסוהר בשביל לקרוא בתורה כך המרדכי מביא בשם רבו מהרם מרוטנבורג והשולחן ערוך העתיק את זה להלכה פשוט כתב בני אדם החבושין בבית האסורים אין מביאין אצלם ספר תורה אפילו בראש השנה ביום הכיפורים צריך לומר שמהרם רטון הוא מגדול פוסקי השכנז מחכמי הראשונים אבל הנה שימו לב בדרכי משה באות י' הוא מביא ובהגהות עשירי כלומר הגאות על הראש פרק פרק כמה דברכות משם אור זרוע כל אלף פוסקים ראשונים מחכמי אשכנז כתב זה לשונו וחולה שיכול לכוון יבואו עשרה ויתפללו עמו ואם הוא אדם חשוב בעירו מביאין לו ספר מביאין לו תורה בביתו ויקראו אותם עשרה שמתפלים אמו עד כאן לשונו הגהה דעת פרק קמה דברכות ובאור זרוע עצמו משמע דל אדם חשוב אף על פי שאינו חולה וכן לחולה בלא אדם חשוב שרה גם במדכי דעוסר משמע קצת דודם חשוב יש להתיר וחתב מהרם פדוע בתשובה ס פחת הד אסור היינו להביא בשעת הקריאה לבד אבל להכין לו יום או יומיים ארון או תיבה בבתוך שפיר דמה תוצאה מהמקורות האלה שהביא דרכי משה אז הרמה שהוא שהוא בעל דרכי משה בספרו המפה על השולחן ערוך כתב הגעה והיינו דווקא בשעת הקריאה לבד זה בשם הרם פדועה אבל אם מכינים לו ספר תורה יום מעוין קודם מותר כי מתי יש להקפיד כשזה בולט שאתה כאילו לא מקפוץך ללכת אל הספר תורה אתה מחכה שהספר תורה יגיע אליך אבל במתי זה אם ביום הקריאה בתורה אתה בא לוקח את הספר תורה מבית כנסת לבית כנסת מבית כנסת לבית פרטי אז זה נראה כאילו תלך אתה אל הספר תורה מה אתה מה אתה בא מה אתה מביא את הספר תורה אליך אבל אם זה יום או יומיים לפני כן זה דרכו של עולם פעם מתפללים כאן פעם מתפללים שם צריכים להיות עם ספר תורה אז אדרבה תלמיד שגלה מגלין רבוע עמו לעיר מקלט הגענו למקום כזה אנחנו רוצים לקחת ספר תורה שיהיה איתנו זה תחליטו של הספר תורה שילבות את עם היהודי והעם היהודי מתלקץ מבו בכל מקום מקום אז כאמור להביא באותו זמן אלה שהקפידו אלה שהם דיכו מהירושלמ של דיכור אז זה באותו יום כך אומר הרמ יום יומיים לפני כן מותר וכאמור לאדם חשוב הוא אומר ואם אדם חשוב הוא בכל עניין שרי וראינו בדרכי משה שגם חולה אם הוא לא אדם חשוב כן מביאים לו ספר תורה הם מתכנסים להתפלל לידו זאת אומרת אתם רואים כמה התפטלו וכמה ניסו מן הדיוק הזה מן התשובה הזו לרכך אותה לסייג אותה לא להגיע למצב כזה שנשארים בלי קריאה בתורה זה זה העיקר ואומר המשנה ברורה בסימן סעיף קטן מו החבושים ואת האסורים הוא הדין לחולה ויש חולקין בכל זה כיוון דענוסעים הם כלומר המשנה ברורה אומר יש חולקים על העניין הזה מסכנים הוא נמצא בצוהר הוא חולה מה ישאר בלי ספר תורה קח לו ספר תורה אם יש לו 10עשרה מתכנסים שיקרו בתורה ופרשת זכור שהוא דאורייתא בוודאי יש להקל ואפשר הוא הדין פרשת פרה ואין מביאין כדי לקרות בה בעשרה והטעם שזלזול הוא לספר תורה לא הולכה אל אנשים שצריכים לה כי כבודה כי כבודה שהילכו אנשים אליה ועיין בבאור הלכה שכתבנו דדווקא כשאין שם עשרה אבל כשיש שם 10ה אז הולכים כלומר אומר תראו גם המשב רע כמה ריכוחים וכמה קיצוצים וכמה חרסומים הוא מחרסם בהלכה הזאת שדווקא אם אין עשרה בבית האבל ואתה בעל מביא ספר תורה מחפש הצנטר הצנטר אז זה באמת זלזול כך הוא אומר אבל אם בין כך יש שמה עשרה ויותר מכך אדרבה ועדרבה זה כבודה של הסבר תורה באמת רבותיי כל האריכות דברים שאני מעריך בדבר הזה למה כיוון שאנחנו ידי תימן שעמונים על שיטת רבנו לאחר שקלטנו את הדין הזה שמקורו מחכמי השכנס וה הם בעצמם ניסו לרכך אותו מכל מיני כיוונים מן הרגע שהודי תמן קולטים משהו הם נעסים מדקדקים מקפידים בו יותר מאשר המקור הנה תסתכלו הפיוט בר יוחאי נתחבר בלוב על ידי חכם רבי שמעון לביא מקובל שמעון לבי התחילו להגיד אותו בליל שבת אז אמרו רגע מה זה קשור ליל שבת אז באמת הציאו אותם בבית כנסת בליל שבת הספרדים כבר לא אומרים אותו בליל שבת בית כנסת יש מהם אומרים אותו ב בב בית לבד ויש כמו שכנזים דחו אותו ל בעומר וזהו מקומו יהודי תימן שקלטו את זה נהיו השמרנים הגדולים ביותר ואומרים אותו בליל שבת בית כנסת אתה לא זז ימין או שמאל בלעד זה ככה יהודי תימן יהודי תימן אם הם מקבלים משהו שומרים אותו חזק מאוד ועכשיו תראו שהספרדים הרי מי מי כתב את הדין הזה שלא לוקחים סבר תורה מרן הוא כתב את הדבר הזה עכשיו שימו לב מה אומר בלכות יוסף בשם אביו הרבו יוסף תראו מה מה הוא כותב בהלכות אבל אה סימן י גלקות יוסף אז סעיף יא יש להקל להביא ספר תורה לבית האבל בפרט אם יחט לו ארון בתיבה ואין צריך להביא ספר תורה יום או יומיים קודם אלא אף באותו יום יש להקל תראו מה זה מן הקצה אל הקצה כלומר גם אם לא הביאו יום יומיים כן אלא באותו יום עצמו אם יש לו ארון בתיבה הם מאחדים לו מקום מכובד אדרבה ואדרבה יש להקל למה מה ישארו בלי קרא בתורה תארו לעצמכם מריץ צובח כקרוכה בצנעה ואומר מה זה אתם הולכים לבית העבלים ואין שם ספר תורה אחר כך אתם כבר לא הולכים לשמוע קריאה בתורה לכו לשמוע קריאה בתורה הרב יוסף מה היה אומר במקום מעריץ קחו ספר תורה לשם אם אתם מתבטלים קריאה בתורה רוא איזה הבדל הבדלים עצומים בין הגישות למדנו מוריי ורבותיי שאין ספק שהיום בימינו כל מי שעינה בראשו הרי זה דבר ברור לא העבלים ישמעו קריאה בתורה לא המנחמים שהולכים להתפלל שם ישמעו קריאה בתורה ואפילו צוחותיו של מעריץ אם בצנעה שעמך כולם צדיקים לא העילו כאן בוודאי וודאי שלא העילו ומשום כך אין דרך אחרת אלא כמו דעת המקלים כמו הרב יוסף כמו כל הפוסקים המקלילים ורובם מקילים לקחת ספר תורה לבית העבין רק מה איזה חכם רואה אתד קח אותו יום או יומיים לפני כן כמו שהרמ אומר כי אם אלה מקור ההלכה הם הם שקטחו את הפתח הזה אבל גם אם לא כך זה הראיה לא פעם באים מבית כנסת שאין להם סבר תורה או נפסל להם סבר תורה לוקחים מבית כנסת אחר בוא ביום בוא ביום כי הם רוצים לקרום לתורה מה תגיד שהציבור ההוא יבוא לכאן הרי הם שונים בלוח הזמנים במנהגיהם קשה מאוד אלא לוקחים את זה ספר תורה וזה לא נקרא זלזול כי זה הוא נועד לכך ואשרם ישראל שלא יכולים לזוז בלעדיו זוהי הדרך אשר תשכון אור וממילא כל אלה אשר גולים ממקומם לצורך טיול לצורך לימוד תורה לצורך כל דבר ואין להם ספר תורה או אין להם ספר תורה כשר או אין להם סבר תורה כשר לביא מנגבותיהם יקחו אותו רק יקחו אותו בדרך של כבוד ולא בדרך של זלזול וזו כאן הבעיה איך לוקחים בדרך של כבוד לא בדרך של זלזול אבל לקחו בדרך של כבוד וכך יוכלו לקרוא את הספר תורה איך עושים דרך של כבוד וכולי זה הלכה בפני עצמה רבי חני מבקש