האם מותר לאכול ג'לה בבית ראובן? ואחר כך ראובן ושמעון שתי המשפחות הולכות לבית שמעון ושם אוכלים את הסעודה כי הבתים לא רחוקים זה מזה והם רוצים כחברים בליל שבת לחלק שהג'לת תהיה בביתו של ראובן והסעודה העיקרית בביתו של שמעון. מה יעשו ביחס לקידוש? מורי אומר בפרק 29 מהלכות שבת הלכה חמר רבנו אין קידוש אלא במקום סעודה. כיצד לא יקדש בבית זה ויאכל בבית אחר. אבל אם קדש בזווית זו אוכל בזווית שנייה. ולמה מקדשים בית הכנסת מפני האורחין שאוכלים ושותים שם? ובערה כ"ג אורי חידש חידוש חשוב מאוד, מקורי מאוד, שהוא אומר שאין הכוונה שאין קידוש אלא במקום סעודה שלא יקדש אם איננו סועד, אלא הוא מקדש גם אם הוא אוכל ואיננו סועד. ומה זה נקרא אוכל ואיננו סועד? כגון פירות ואפילו אפילו פת דורה. דהיינו איננה פת חיטים, איננה פת מה חמש מיני דגן. אז כל שהוא אוכל ואיננו סועד כי אין סעודה אלא בלחם מחמשת מיני דגן והועיל ואסור לו לטעום לפני בלי קידוש בליל שבת אומר מורי לכתחילה כך שמואל נהג שיהיה מקדש בגג אוכל ג'עלה בגג ואחר כך יורד למטה לאכול את האוכל העיקרי שלו את הסעודה העיקרית ושם חוזר ומקדש כלומר לא רק ביום שבת במקוראים היום קדושה רבא שזה רק ברכת הגפן עיקרה את ברכת הגפן שניתן לקדש בבית הכנסת קידוש הרבא ולאכול פרי ולא לשעוד והקידוש נועד להתיר את התעימה או ששבאים לבית מקדשים משום ששם סועדים ובזה אין הרבה חידוש כי יכול לברך ברכת גבן כמה שהוא רוצה. אבל בליל שבת זה חידוש עצום הועיל והקידוש מורכב לא רק עם ברכת הגפן אלא עם ברכה ושם מלכות מקדושת היום. והנה אומר מורי שניתן לקדש בבית אחד ולאכול ג'עלה וללכת לאכול את הסעודה. קרית בבית אחר משיקולים שונים שתהיהם שיקולים שונים ובבית האחר יחזור ויקדש מורי יודע שהחידוש שלו הוא מקורי וחשוב וזה אז מצד אחד הוא דבק באמת ומצד שני הוא נוהג בענווה כלפי רבים רבים אשר לא כך מפרשים את הכלל אין קידוש אלא מקום סעודה כפיש פרשומורי ולכן הוא מסיים את אותה ערב כג בדברים שמלמדים מוסר השכל גדול ואין משלה את עצמי לחשוב שבעלי הפלפול לא יתחקו הראיות הללו לקופה דמחתה אבל נראה לי כתבתי ואני מתעלם מכך שכמעט כל הראשונים נו פרשו כן ואף רבנו אברהם בן רבנו פרש אין קידוש אל המקום סעודה כפי שרגילים אחרים מפרש ולדעתי לא דק בדברי בביד והמדייקי כתב המדייק כתב בדברי השולחן ערוך יראה שהדברים לא לגמרי רחוקים זה מזה שהרבי בשולחן ערוך אור החיים סימן רשעג סעיף א' נאמר אין קידוש אלא במקום סעודה ובית אחד מפינה לפינה חשוב מקום אחד שאם קידש לאכול בפינה זו ונמלך לאכול בפינה אחרת אפילו טרקלין גדול אינו צריך לחזור לקדש מדוע משום זה נחשב מקום אחד הגעה ומבית לסוכה חשוב כי מפינה לפינה שגם כן אין חוזרים ומקדשים ויש אומרים אומר מרן שכל שרואה מקומו אפילו מבית לחץ צר אינו צריך לחזור ולקדש זו הדעה זו אינה תואמת של דת רבנו ויש אומרים מוסיף מרן שאם קידש במקום אחד על דעת לאכול במקום אחר שפרד מהם כלומר מראש הוא יודע אני רוצה לאכול כאן לקדש כאן ולאכול מקום אחר שהוא מביא כאן דעה שהוא מועיל וזה ולא ואין כאן את הכלל או את האיסור אין קידוש אלו כסעודה וזה ודאי מורי בשם שיטת רבנו לא יסכים לדעה הזו שמקדשים מקום אחד ולגמרי לא סועדים והולכים לסעוד מקום אחר זה ודאי שלא כי מה שמורי אמר זה לקדש במקום אחד אף שאינו סועד אבל אוכל אוכל ג'לת ואז הקידוש ההיתר לעשות קידוש באותו מקום שאין מקום סעודה הוא נועד כדי להתיר את הטעימה ואת האכילה שאין סעודה אבל סתם לקדש במקום שאיננו מקום סעודה ולא במקום טעימה ולא במקום אכילה על דעת מקום אחר הוא יקדש רבנו לא יסכים לדבר הזה אני חוזר על הדעה הזו הוסיבי מרן ויש אומרים שאם קידש מקום אחד על דעת לאכול מקום אחר שפיר דמה והוא שיו שני מקומות בבית אחד כגון מחדר לחדר או מאגרה לאר אר וכן עיקר יוצא מזה שאפילו לפי הדעה הזו אם הוא מתכוון לקדש בבית של ראובן ולאכול בבית של שמעון שעליו אפילו שדעתו כן מראש שעליו לחזור ולקדש בבית של שמעון רק נשמע מכאן שאולי הדבר הזה לא רצוי או לא נכון לעשות כן, בסעיף ב' נאמר, אם קידש בבית אחד על מנת לאכול שם ואחר כך נמלך לאכול במקום אחר, צריך לחזור ולקדש במקום שרוצה לאכול שם. כלומר, נניח שקידש ראובן בביתו. והנה שמעון בא והזמין אותו. אומר, "מה אתה לא יודע? אנחנו שבת חתן. איך זה שאתה לא בא אלינו? זה לא יפה. זה בושה אני הייתי בטוח שאתה תגיע כמו שיש מצבים אצלנו הבציר בו עד נמלך והלך לשבת חתן לבית החתנים אז חוזר ומקדש כי זה בית א' וזה בית ב' אומר המשנה ברורה ואחר כך נמלך ולא אכל כאן כזית אבל אם אכל כזית יצא ומהן נפקמינה נניח שראובן שהוא זמן על ידי שמעון לבית חתנים הגיע וכבר קיצו עכשיו האם חוזר ומקדש אז אומר רב שבוע אם אכל כזית בביתו אינו חוזר ומקדש אבל אם לא אכל כזית בביתו אף על פי שכולם בית חתנים כבר קדשו הוא עצמו יחזור ויקדש עכשיו מכאן לשיטת רבנו לשיטת רבנו בהתאם למ אם קדש לאכול ג'עלה בבית אחד לכתחילה לא בדיעבד לא בתורת נמלך רשאי הוא לעבור לביתו של שמעון בשביל לאכול אוכל שם אלא שהבעיה באמת מתעוררת גם לשיטת מורים מה יהיה באמת אם הוא קידש והתחיל בסעודה בבית שלו ממתי הוא כבר יפתר מתורת קידוש שהרי זה כבר קידוש מקום סעודה האם די בכזית כפי שהמשנה ברורה אומר או שדווקא אם מתכוון לקבוע סעודה ואם זו כבר סעודתו כי יכול להיות שהכזית זה שיעור נכון לדברים אחרים לענייני ברכות אבל לא לעניין הקידוש שלעניין הקידוש אין קידוש מקום סעודה ואם כזית אינו מספיק לו וזה לא הסעודה שלו יכול להיות שהוא צריך לחזור או לקדש מקום אחר אז נראים הדברים מאחר בדברי רבנו זה דברי מורי הם חידוש ואין לך בו אלא חידושו והוא דיבר על ג'לת נראים הדברים שבאמת צריך לחזור ולקדש מקום אחר אם רק אכל כזית כיוון שזאת לא סעודתו ולא קבע על זה סעודתו וזה לא מספיק בשביל סעודתו אבל למרות שכך נראים הדברים למעשה נחשוש כי כאמור אין לך בו אלא חידושו שדבר על ג'עלה ולא על כזית פת ואם זה כזית בת פת נהיה צמודים לדברי המשנה ברורה שאכן כבר יצא ידי חובת קידוש במקום א' ולא יחזור ויקדש במקום ב' רבי בעش