חברנו רבי בנימין זוהר השם שמי ויחייהו מגובס בידו השמאלי ושאל אותנו כדת מה לעשות כיצד יתול ארבעת המינים האם הגבס מהבחציצה הרי הוא קשה לו להרים את כל הארבעת מינים גם אם נאמר שהגב איננו מה וחציצה קשה לו לטול את כל ארבעת המינים כיצד ינהג ושובתנו אליו. הגפס בנסיבות האלה שעדיין נותרו לו אצבעות פנויות, איננו מהווה חציצה. ואם אינו יכול לטול את ארבעת המינים כאחד, יטול אחד ודיו. הוא יכול אפילו לברך על נטילה כזאת. עד כאן ההוראה. מכאן ניגש לנימוקים. האמנם יש גדרי חסיצה בין הידיים ובין נטילת הלולב ארבעת המינים. אנחנו מוצאים בגמרא במסכת סוכה דף לז עמוד ראשון בגלל שיש משנה שעוסקת בנטילת לולב בגימוניות של זהב שהרי תמיד רצו להתנאות במצוות זה אלי ענובהו אז היו נוטלים לו להבים בגמונות של זהב ועל זה דנו במשנה האם יש גדרי חציצה בנסיבות כאלה או לא ובגמרא דף לז דנו לגבי אותם שעוגדים את ארבעת המינים על ידי קליאה והורו לש בית יד מקום להחזיק את ארבעת המינים שלא באמצעות ה הדבר הקלוע מסביב ודענו בגמרא אם לקיחה על ידי דבר אחר היא שמה לקיחה או לא כלומר כשאתה נוטל את ארבעת המינים ואתה מחזיק את ארבעת המינים באמצעות משהו נוסף על ארבעת המינים גימוניות של זהב מיני קליאה סחבה בחלוקה יוצא בזה והגיעו למסקנה של קיחה על ידי דבר אחר היא לקיחה אבל בתנאי שאין בזה בזיון אם זה בדרך כבוד משל גימוניות של זהב או מין במינו אינו חוצץ אבל מן הרגע שזה סחבה וזה בזיון הרי אסור להחזיק את ארבעת המינים מעל לשחבה אלא במגע ישיר עם ארבעת מינים אבל צור לא דנו בגמרא ביחס לחציצה הנמצאת על ידיו של האדם אלא על גבי ארבעת המינים ולא על ידיו ודומדנו שלא בכדי הדבר כפי שתכף נסביר את הדברים באמת אנחנו מוצאים לגבי הכהן העובד במקדש אסור שתהיה חציצה בין ידיו ובין כלי השרת אסור אפילו שתהיה חציצה בין רגליו ובין רצפת המקדש. עד כדי כך הכל בלי גרביים, בלי כפפות, בלי שום דבר. מגע ישיר. דומה ששמה זה דין מיוחד במינו ואין ללמוד ממנו שום דבר. לעומת זאת, ביחס לנטילת ארבעת המינים, א ברור שאנחנו צריכים לטול בידיים עצמם, אבל לא ברמת הדקדוק של כהן העובד במקדש, אלא אנחנו ניקח בחשבון אולי גדרי דין חצה לגבי טבילה. ב ניקח בחשבון גדרי ביזוי, התנסאות, גסות רוח של האדם מקיים את המצווה ונסביר את הדברים. נתחיל מהשפע אל הרשע. אם אדם מחזיק לובש שפפות בזמן שהוא נוטל את הלולב כי זה לא מכבודו לגוע בארבעת המינים אוי לו ואויל נפשו לאדם כזה אם עד כדי כך הוא בא בהתנשאות שלא יתולל לולב אלא צריך התבטלות של האדם כלפי קיום המצווה כי אם השם מצווה אין לך דבר יותר נעלה ויותר מכובד מזה וזה כולנו מסכימים אבל ביחס לגדרי חצי דומה מה לנו יותר מאשר טבילה במקווה שאנחנו צריכים שבשרו יבוא במים ובכל זאת אמרו חכמים שמיעותו שאינו מקפיד עליו אם יש איזשהיא חציצה בגופו של האדם אבל זה במיעוט גופו ואם הוא איננו מקפיד עליו אין זו חציצה הוא יכול לטבול ומעשים שבכל יום שיש לנו בעיות עם נשים הטובלות ויש להם גבסים או יש להם פלסטרים או כאלה דברים שאסור לפי הוראה רפואית להוריד אותם בזמן נתון שהיא צריכה לטבול. אם אנחנו עדיין עוסקים בנסיבות כאלה ואם מי יוצא תעובע עם אותו גבס או עם אותו עם אותה חבישה שכאמור מחוייב המציאות באותו זמן שתהיה עליה הרי אנחנו מתירים לה לטבול אם באמת עד שיגיע הזמן זה יקח זמן ולא לטח את הטבילה כי מעותו שאינו מקפיד עליו אינו חוצץ ולכן הדבר פשוט שאם יש גבס ביד נתרו לו עוד כמה אצבעות וכולי שהן גלויות אז הגבס הזה מאחר והוא מסתובב איתו ברחובות והשווקים הוא איננו בוש ומחס צה שלא יראו הרי זה נקרא מיעוטו יחסית לכל גופו שאינו מקפיד עליו ואינו חוצץ ולאוד אין לומר שאם יש לבני אדם טבעות ביד כלשהו לנוי אינו חוצץ שאז ודאי ודאי לא צריכים להוריד טבעות בזמן שנוטלים את הלולב זוהי ההוראה שנראית לנו כהוראה שתואמת את שיטת רבנו יכולה להיות תואמת את שיטת מרן אבל הרמה רוח אחרת אמו הרמה בשולחן ערוך אור החיים סימן תרנא וסעיף ז' מרן כותב את מה שכתוב בגמרא את מה שכתוב רבנו אם עשה בית יד ונתן בו הלולב אונטלו שפיר דמה דלקיחה על ידי דבר אחר שמ לקיחה ובלבד שיהיה דרך כבוד. אבל אם אינו דרך כבוד כגון שנתן עלול בכלי ונתלו כאילו לא מכבודו לטולט לאולב רק באמצעות כלי לא יצא. ואם קרח עליו סודר ונתלו או שקרח סודר על ידו אונטלו יש אומרים דלא יצא. שמנו לבן יש אומרים דלא יצא. אם קרח סודר על ידו. רבנו לא דיבר על קרח סודר על ידו. עכשיו רק רבנו דיבר על ארבעת המינים אבל לא על ידו הרמה הגהה ונהגו להחמיר להסיר התפילין וטבעות מידם אבל מדינה אין להחושעיל ואין כל היד מכוסה בהן אצל החינו האשכנזים המנהג הוא שמניחים תפילין בחול המועד היום בארץ הרבה אשכנזים לא מניחים בהשפעת הארי הואיל והערי בקבלה אוסרים להניח תפילין בחול המועד והועיל בארץ ישראל אתה דמרן והארי לפי הגדרתם אז הרבה הרבה מאשכנזים כבר לא לא מניחים תפילין בוודאי לא בפרהסיה אלא בצנאה אבל למשל בארצות הברית זה לאתרד הערי השם אנחנו מוצאים עדיין אשכנזים שמניחים תפילין בחול המועד כפי מנהגם הקדמון מזה שנים רבות מאות בשנים אז נאמר ונהגו להחמיר להסיר התפילין בחול המועד בזמן שנותלת לולב למה כדי שהתפילין לא יחצץ רצועות התפילין לא יחצצו בינו ובין ארבעת המינים וטבעות להסיר מידם אבל לכאורה זה מוגזם מה מה יש בדברים האלה התפילין מונח כביטור מצווה וודאי שאיןן מה וחצי זה הוא לא מקפיד עליו הוא שמח בו וזה מתבטל כלפי גופו בטח הטבעות הוא לא מקפיד כי זה נוי למי שהולך עם טבעות גבר שהולך עם טבעות צריך קצת ללמד אותו שזה לא מנהג אבותינו ללכת עם טבעות אין רק מי שצריך להוכיח לאשתו שהוא נאמן אז הוא ילך עם טבעות אבל על כל פנים אנחנו צריכים כמו שאומרים לראות בזה לא כדבר חוצץ לכן אומר הרמא אבל מדינה אין לחוש הועיל ואין כל היד מחוסה בהן אם הייתה כל היד מכוסה בתפילין, בטבעות, בכפות, אם אדם בא לוקח כפפות מדין קור, למשל יש ארצות קרות קרות קרות מאוד אתה קופא אז אין לו ברירה אז הוא שם כפפות אבל אם הוא שם את הכפפות בגלל שהוא לא רוצה להתנף אזי בושה או חלמה שלא יתולב לא ראוי ליטול לתלול אבל אנחנו מדברים על אדם שמטעמה בריאות הוא עושה את הדברים האלה הרי הדברים האלה מתבטלים כלפי גופו לכן יש הבדל בין גישתנו ובין גישתו של הרמה של חתחילה חשש של שיטת ספר האגודה לראות בזה כדברים החוצצים ולא לטול לכתחילה לא לטול את הלולב כשעדיין הרצועות של התפילין על ידו לכן המשנה ברורה אומר אה איך קוראים להסיר ראינו שיקפלי מחורי את בעוביש שאומרים שחלוץ התפילין לגמרי קודם נטילת לולב אבל מדינה אין לחוש חמה אחרונים כתבו דאף מדינה יש הקפדה על זה משום חציצה אף שאין כל היד מחוסה בהן ועל כן אם נטל בעוד שלא הסיר התפילין מידיו או הטבעות יחזור בתלנו בלא ברכה אז יש מנשכנזים שהחמירו אבל הרב שלמה זן בן אורבך לא היה מורה להוריד את הטבעות כאמור יש משכזים מחמירים אנחנו לא רואים בזה מקום להחמיר ומשום כך אנחנו מורים ובאים לרבי בנימין שיכול לטול את על עולב למרות שיש גבס על כף ידו כן כי הוא לא מפיד על הדבר הזה להפך הוא מתפלל ליום שבו הוא כבר יהיה בריא והוא רוצה בשמחה לקיים את המצווה והוא לא חייב לקחת את כל ארבעת המינים ביחד אלא אחד לפי מה שהלכה קובעת שההלכה קובעת שקיימת אפשרות לטול אחד אחד ובלבד שכל ארבעת המינים יהיו סמוכים לפניו מצויים לפניו אז יכול לטול אחד רבי חנן מהשמר ס T