מתי צריך להגיד את הוידוי בערב יום הכיפורים במנחה האם בתפילת לחש? האם גם בחזרת הש? האם בתפילה אחת בסוף התפילה? מתי ואיך צריך לומר את הביוי? תשובה. אין צלם שספק התפילה לפי עיקר הדין היא לחש וחזרה בזה אין חולקין. מה שהרמבם תיקן תיקן בגלל מציאות מסוימת ואף אחד לא מפקפק בה, אבל לעניין הוידוי כידוע שיום הכיפורים כולו הוא וידויים אפילו בתפילת ערבית והווידויים הם כפולים לעולם חוץ מערבית כיוון שהם רק לחש אבל הם כפולים מה פירוש כפולים היחיד מתוודה בסוף התפילה בסוף כל תבילה הוא תפילה והשליח ציבור מתוודה באמצע התפילה בחזרת השץ כיוון שהשליח ציבור מהווה ביטוי לביוי של כלל ישראל לכן יש חשיבות שגם זה וגם זה והנה הווידוי של ערב יום הכיפורים הוא בעיקר וידוי אישי ולכן מעיקר הדין הנוהגים להתפלל א לחש וחזרה הרי שהבידוי שלהם צריך להיות רק בלחש בסוף התפילה כי הוא וידוי אישי של היחיד אבל בכל זאת יש פוסקים שאמרו מאחר ויש חזרת השגם הוא השליח ציבור יתוודא במיוחד כדי להוציא את מי שאינו יודע לפי עיקר התקנה ואז אתורה השאלה הרי הוא לא יכול להתוודות באמצע תפילת 18 כי לא תיקנו תקנה כזו אלא אני אתוודא בסוף. כלומר שבאמת היו כאלה שאמרו שצריך להתוודות פעמיים בלחש כל אחד לבד בסוף התבילה ובחזרת השץ על ידי השליח ציבור בסוף התבילה. אבל אה מהריץ אמר שאצלנו הבלדי נהגו א להתפלל בתפילה אחת בקול והשליח ציבור מתפלל אומר את הבידוי בסוף בקל כמובן כל אחד יחד עמו אומר מעריץ שזוהי פשרה שעשו אבותינו בתימן כדי לצאת ידי חובת כל המחלוקות שבלו אחי אנחנו אמצנו הרבה פעמים את תקנת הרמבם אז הוא אומר אם ככה מתפללים תפילה אחת בקל כמובן כל אחד ואחד אומר מילה ומילה עם השליח ציבור ובסוף התפילה שליח ציבור מתוודה וכל אחד ואחד מתוודא עמו מילה במילה זהו מנהג הבלדי מנהג השמי כנוהגים ש היחיד א איך קוראים מתוודה בסוף והשליח ציבור בסוף יש כאלה שרק היחיד שליח ציבור לא חוזר על הוידוי כי אין חובת וידוי על השליח סיבור שאל השואל שאלה נוספת האם אצלנו אצל יהודי תימן נהגו במנהג הכפרות תשובה הרוב המכריע של יהודי תימן לא נהגו במנהג הכפרות מנהג הכפרות מצאנו אותו אצל גאווני בבל, מצאנו אותו אצל האשכנזים גם מצאנו אותו אצל הספרדים אלא שאצל הספרדים הרמבן רבי משה בן נחמן והרשבה ביטלו את המנהג הזה משום דרכי האמורי היו נוהגים אצל וד ספרד אבל ביטלו אותו משום דרכי האמורי ומרן הלך בעקבותיהם מרן שחררו הלך בעקבות הרמבן השבואה ואמר שיש למנוע זה המנהג אבל למרות שהשולחן ערוך התפשט אצל רבים רבים מקילות ישראל אבל בעניין זה התפשטה דווקא ההנהגה של הארי הרמה ולבחי אצל אשכנזים נהגו בכפרות אלא שהארי מאחר וראה בזה דברים ש עניין הסוד ודקדק בעניין הכפרות לכן אפילו אצל הספרדים חזר ו אור המנהג הזה מאז הארי ונהגו במנהג הכפרות. אבל אצל יהודי תימן, למרות שידעו מההנהגה הזו של הארי וראו את דברי הרמה בהגעה, מורידו משרגשתי לזתים מחק את ההגהה הזו. כלומר אין לחשוש מנהג הכפרות אלא יש לדבוק בדברי מרן שיש למנוע המנהג. וכן בעדן א איך קוראים מספר נחנת יוסף דיבר שלא נוהגים, כתב שלא נוהגים אבל היו כם מאחנו השרעבים שנהגו בזה, אבל כאמור, הרוב המכריע לא נהגו במנהג הכפרות. ושאלה נוספת אחרונה ליום זה, למרות שהרבה הרבה שאלות יש, האם נהגו אבותינו במנהג המלכות תשובה אבותינו לא נהגו במנהג המלכות? או צריכים הללו שנוהגים במנהג המלכות להיזהר מפני כמה מכשולים בהלכה והסביר את הדברים. היו כמה מקלות ישראל שנהגו להלקות את זולתם ביום בערב יום הכיפורים כדי שיהיה להם מחילה וסליחה וכפרה. היו כאלה שמלכים אותו כאלה שמלקים 39 מלכות והיו כאלה שמלכים 69 60 מלכות. מה המשמעות של כל עניין? אלה שמלכים 39 קידים בדין שלמטה בדין דלמטה מלכים 39 למה 39 מגיל 13 כבר יכולים להעמיד אדם לדין בבית דין דלמטה על עבירות ואז המלכות זה 3 * 13 אז זה 39 ואילו הללו שמלקים 60 משום שאנחנו מדמים לבית דין דלמעלה ובית דין דל מעלה הרי מענישים רק מגיל 20 * 3 זה 60 בין כך ובין כך. ודי תימן לא נהגו במלכות האלה צריכים מאוד מאוד להיזהר הללו שנוהגים במלכות הללו. למה? שתלמיד לא ילכה את רבו שבן לא ילכה את אביו. לדידנו אסור אפילו לאדם להלקות את עצמו. אם למשל האדם עושה ככה יחבוטח לו הוא עובר עבירה לפי לפי ה לפי ההלכה עיקר ההלכה אסור. אסור לאדם ללקותט את עצמו. אסור לאדם ללקות את תזולתו. רק מה שהלכה מחייבת כן מה שהלכה לא מחייבת לא והרי ההלכה כאן לא מחייבת אלא זה מנהג לכן לשיטתנו בואו נגביר כיוון שאין אצלנו מלכות נגביר יותר ויותר את החזרה בתשובה את ההתדפקות לפניפ לפני הקדוש ברוך הוא שזה יחשב לנו פי כמה מאשר המלכות והקדוש ברוך הוא ישמע תפילותנו צעקותנו וישלח וימחל לכל עוונותינו רבי ח am