אתמול נשאלתי על ידי יהודי יקר מראומל ראש שירותוחה בעירנו אם יש חיוב לקבוע מזוזה במקלטים ציבוריים ש בימי שלום כן ירבו מיועדים לפעילויות של בני נוער או אזרחים יותר בוגרים והתשובה לשאלה חשובה זו היא חיובית. יש חיוב לקבוע מזוזות במקלטים הציבוריים הללו. ואתה נבאר את צדדי הספק ואת נימוקי ההכראה. רבנו בפרק שישי מהלכות מזוזה הלכה ראשונה סיכם בצורה מאוד שיטתית את הצנאים המצטברים שאם הם קיימים בדירה אז יש חיוב בקביעת מזוזה וכה כתב הרמבם 10עשרה תנאים יש בבית ואחר כך התחייב הדר בו לעשות לו מזוזה כלומר אלה הם 10עשרה תנאים מצטברים לא אלטרנטיבים ואם חסר תנאי אחד מהן פטור מן המזוזה ואלו הן שיהיה בו ארבע עמות על ארבע עמות או יותר כלומר מטרז' מינימלי לפחות ארבע עמות על ארבע עמות שזה 2 מטר על 2 מטר ואנחנו הרי מדברים על מקלטים ציבוריים שיש בהם הרבה הרבה יותר הלאה ושיהיה לו שתי מזוזות ויהיה לו שקוף, כלומר פתח זקוף ועוד התייחס לעניין הזה של פתח זקוף. פתח זקוף פתח הכניסה לאותה לאותו בית עם מזוזה מימין ומזוזה משמאל ומשקוף מעליהן. ובאמת שהמקלטים הציבוריים שלנו ואפילו המקלטים הנמצאים בבתים משותפים יש מדרגות ומגיעים למטה. ויש פתח זקוף מזוזה מימין ומזוזה משמאל משקוף מעליהן. גם התנאי הזה קיים במקלטים הציבוריים ותהיה לו תקרה. ובאמת המקלטים הציבוריים גם המקלטים בתוך הבתים הפרטיים או הבתים משותפים יש להם תקרה ויהיה לו דלתות. יש להם דלתות לאותם מקלטים. ויגובה השער 10ה טפחים. או יותר. כלומר גובה מינימלי של 10ה טבחים שהם מטר 80 סטימטר מטר וכאן יש יותר. כך שוודאי ודאי גם התנאי הזה נתקיים ויהיה בית חול. כלומר זה לא בית קודש אלא בית לשימוש ענייני חולין. ואז ודאי חייב מזוזה ויהיה עשוי לדירת כבוד להבדיל מביתחסה. כלומר חדרי שירותים, אמבטיות, שזה לא מקום כבוד אף על פי שהם חורסנים, כי בכל זאת הם מקומות מאוסים. ועשוי לדירת כבוד, ועשוי לדירת קבע. היום במקלטים הציבוריים להבדיל מהמקלטים הפרטיים. כשהם נועדים בימי שלום כן ירגו ימי השלום. כשהם נועדים לשימושים, לפעילויות שונות גם השימושים של כבוד להבדיל מתיאטרונים שכל שרוב הפעילויות שלהם הן פעילויות לא נעימות בלשון עדינה מבחינה מבחינה מינית אבל גם אז זה שני מחלוקת הלכתית אבל כאן חפעילויות הן תרבותיות בידוריות חיוביות שזה נקרא דירת כבוד ועשו לי דירת קבע מה היא דירת קבע זה לא דירה שעכשיו היא קיימת, מחר היא חולפת, אלא יכולים שנים, על גבי שנים לפעול שם. לצערנו הרב, אנחנו לא פעם יש לנו בתי כנסיות בתוך מקלטים ושנים על גב שאני מתפללים שם. ואמרתי לצערנו הרב, כי לעניין בתי כנסת יש לנו כלל רומת השם אלוהינו. כלומר שהבתי כנסיות צריכים להיות במרומי כר, במקומות גבוהים ולא במקומות מוחים תחתיים. ברירה אז כבר יותר טוב מכלום להיות שם אבל מלכתחילה צריכים להיות במרומה קרת אבל סוף סוף במקרטים הללו יש דירת קבע לכן לפי כל אחד מהעשרה הפרמטרים הללו יש במקרטים הציבוריים ובכל זאת היה מקום להיות מסופק בעניין הזה ומדוע כי המקלט כמקלט לכאורה הוא נועד מעיקרו בשביל תנאי מלחמה לקלוט לקלוט אותנו חס וחלילה לימי חירום לימי מלחמה והיו כאלה שרצו לומר שדיור כזה הוא דיור כפול כלומר דירה בעל כורחו של אדם מי רוצה לחיות במקלט מי רוצה מלחמה אפילו אחד ודנו בהקשר זה לבית סו האם בית סוהר חייב במזוזה או לא? כי האסיר שם נמצא בעל כורחו. ובאמת רוב הפוסקים פוסקים שגם דירת דירה בעל קורחו היא נחשבת לדיור בחיה במזוזה. ולכן המקלט גם זה שנועד לעת חירום שלא תבוא אבל גם מחלילה הבאה. רוב הפוסקים אומרים שדיור בעל כורחו של האדם גם הוא דיור וחייה במזוזה ואם כן כשאנחנו מסתכלים על ההיבת הזה של העניין גם זה לא גורע או מרופף את החיוב לקבוע מזוזה במקלט בהקשר זה יש לומר שלגבי בית סוהר היו כאלה שרצו לומר שזה לא דירת קבע כי הסיר נמצא שם חודש חודשיים ויוצא וזה דירת ערי אחרי בקשת המחילה קודם כל בעבנות מרוצור הוא לאיזה תרבות הגענו לבתי סו של מעשרי עולם אז איזה מין דירת ארי זו שנית הרי בארץ ישראל אין דירת ערי להבדיל מסוכה סוכה היא דירת ערי אין דירת ערי בארץ ישראל גם אתה הולך לישון או לדור בדירה אחת יום אחד זה כבר קבוע כי כל ישיבה בארץ ישראל היא קביעות היא לא עראית אנחנו לא באנו לארץ הקודש בעריות אלא בקביעות ולכן גם הנימוק הזה יורד מה שכן חשוב לדעת וזה כהערת הגב יחס לבית סוהר יש צינוקים ששם העשירים עושים את צרכיהם ושם גמלנים תנאים איומים נסיבות כאלה זה לא נקרא דירת כבוד זה כמו חדרי שירותים שאסור לקבוע שם מזוזה אבל במקלטים הציבוריים. הרי אם יש חדרי שירותים הם נפרדים וודאי שבחדרי שירותים לא קולעים. אבל בשאר המרחבים, בשאר הפתחים ובמיוחד הם עשו חלוקה לחדרים בתוך המקלטים ודאי וודאי שחייבים במזוזה. ושוב עדיין צריכים אנחנו להעיר הערה חשובה שוט בית אפרים מעורר אותה או מנחשות מנחת אלעזר. מובא בשערים המצניים בהלכה בסימן יא. סעיפים טטז סעיפים קטנים טז לגבי מקלטים שהכניסה שלהם היא באלכסון לא זקופה וכאן המקום להאיר שבשיטות הקדומות היו לבני אדם מרתפים קת קרקעיים אשר היו היו מכוסים מכס אה מכסים את פתחיהם והכיסוי על הפתח היה חלק בלתי נפרד מהרצפה של הבית ואז כשרוצים לרדת למרתף מרימים את המכסה של המרתף ויש סולם תלול מקום כזה אינו חייב במזוזה כי למרות שאולי גם בני אדם לנים ואוכלים שם במקרים מסוימים למרות כי אין לו אחד התנאים שיהיה לו כניסה זקופה פתח זקוף עם מזוזה מימין ומזוזה משמאל ומשקוף מעליהם. אז במקרה כזה אין אין קובעים זוזה. אז לנו הפוסקים לגבי כניסות אלכסוניות. אם הכניסות האלכסוניות הללו נחשבות לכניסה אז אומר פשוט מנחת אלעזר בפתח מרתף שהוא משופע באלכסון העלה שם דאלכסון דינק עומד. יש מקום לעדיין להתפלפל אמו. אבל בין כך ובין כך המקלטים הציבוריים או המקלטים הפרטיים של ימינו רובם המכריע. יש להם כניסות זקופות, הם פתחים אלא שיש מדרגות שיורדות ומביאות אותנו אל אותם פתחים מזוזם ימין, מזוזם משמאל, מה שקורה למעלה. ואז קובעים בימין. קובעים מזוזה במזוזה הימנית בכניסה בכניסה לימין הנכנס. שם קוראים את המזוזה. אם כן, איפה המקרט הציבורי שלנו או המקרא הפרטי שלנו? הוא אפילו לא נכנס לגדרי הספק שמסתפק בו שוט מנחת אלעזר ונוגע לכניסה מלחסנת. הוא נסיים בעוד ב שהוא ייחודי למרטפע הציבורי. האם הבעלות הציבורית פוגמת? ותוצאה מכך אין חובה לקבוע מז או מה לי בעלות פרטית? מה לי בעלות ציבורית? והשולחן ערוך ביורי דעה סימן רפו סעיף א' נאמר ובת השותפים כולם חייבים. כלומר גם בית שיש לו בעלות משותפת כמו מרת שבית משותף זה בעלות משותפת של הדיערים או מקל ציבורי שכללות הציבור הם הבעלים על על המקל אין זה גורע מהחובה לקבוע מזוזה, אלא חייבים לקבוע מזוזה. מה לי בעלות פרטית, מה לי בעלות משותפת. אלא שמרתף בבית משותף ברוב המקרים הוא לא נועד לשימוש אדם, אלא במי שלום כנרבו. המרתב משמש כמחסן. שמים שם דברים. אומנם לפי הפוסקים האחרונים גם מחסן זקוק לקרובע בו מזוזה כיאדם נכנס לצורך לקחת דברים במחסן אבל ליבה דהרמבם לא מחסן פטור ממזוזה כי הוא נועד לכלים ולא נעד לאדם כניסתו של האדם למחסן היא לא לצורך דיור לאדם אלא כדי לקחת משם כלים ולהחזיר לשם כלים ורק מח כזה שהאדם נמצא בתוכו, מבלה בתוכו לסרכיו של האדם מלבד היא אותו מחסן אז הוא חייב במזוזה לפי הרמב"ם ואם לא לסיכום איפה מקלט ציבורי אשר מקלט ציבורי כעיקרון בתנאים של ימינו שיש לו כניסה זקופה אף שקירותיו הם במעווה האדמה ותקרתו היא במעבי האדמה מאחר ויש לו כניסה סקופה עם פתח ומזוזה מימין, מזוזה משמאל, משקוף מלמעלה, חייב בקביעת מזוזה. חייב לקביעת מזוזה. אבל כאמור, לדידנו אפילו מקלט שפותחים אותו לעת חירום חס ושלום. ואם בא חס ושלום את חירום, ככל שהיא תימשך בארץ ישראל, אין דירת עריי, צריך לקבוע מזוזה. על אחת כמה וכמה שמקלט ציבורי שהוא משמש לפעילויות של האדם של בני אדם תרבותיים תרבותיים בימי בימי שלום כן חייו בקביעת מזוזה רבי חנ בנגש