שאל השואל בשבת שיש בה הרבה עולים לתורה והרבה אורחים והרבה כהנים והרבה לביאים והרבה ישראלים האם צריך לעשות כהן לבי ישראל כהן לבי ישראל וכך חוזר חלילה או לא ובכן הרעוד יוסף פוסק שכך צריך להיות והוא כותב בזו הלשון אה ולכן בשבת ויום טוב אחר שעלו הכהן והל וישראל יעלו שוב כהן או לוי ואחרי ישראל ושוב כהן ומנהג אשכנזים אינו כן ומורי מתנגד לכך בתקיפות והשאלה היא למה מורי מתנגד לכך בתקיפות ובכן הכלל הידוע הוא שכהן לוי וישראל זוהי תקנה של חכמי ישראל משום דרכי שלום כלומר כשיש מתפללים שנמצאים באותה רמה, באותה רמה תורנית, באותה רמה רוחנית ויתחילו לריב מראשון, משני, משלישי. לכן תיקנו חכמים כהן לוי בישראל משום דרכי שלום. כך המשנה במסכת גיטים מביאה. פרק ה' הלכה ח. ומן התלמוד שם בסוגי התלמודית עולה בצורה ברורה שאם יש תלמיד חכמים באותו באותו בית כנסת והכהן הוא עם ארץ שהתלמיד חכמים קודם ועולה ראשון וכך סיפרו בגמרא על מעשים שהיו שגדולי חכמי ישראל קמו ראשונים למרות שלא היו כהנים ולמרות שהיו שם כהנים גדולים בתורה אבל אלה שקמו ראשונים הם עוד יותר גדולים מהם בתורה כך עולה מן הסוגיה שם בגיטין דף נט עמוד ב ובאמת רבנו הקפיד מאוד מאוד על עניין של כבוד התורה הזה כי רבנו בפירוש המשנה שם על גטין יצא מגדרו דהיינו לא הסתפק רק לבאר את התקנה כהן לוי וישראל לבאר את התקנה אלא יצא מגדרו ותקף את המנהג שהיה בימיו של עולם מקדימים כהן אפילו שהוא ארץ לפני תלמידי חכמים וזו לשונו של רבנו דע שדבר זה המפורסם בכל מקום שיהיה הכהן קורא בבית הכנסת ראשון בין שהיה תלמיד חכמים או עם הארץ בין שהיה שם מי שגדול ממנו בחוכמה או שלא היה הרי הוא דבר שאין לו שום יסוד בתורה כלל ולא נזכר דבר זה בתלמוד ואינו העניין המכוון אליו בהלכה זו כלומר, אל תתבלבל ותחשוב שכהן קודם אפלו תלמיד חכמים. ואני מתפלא מאוד שגם אנשי עלרום, מורי כותב, כך קראו במקדם לעמץ ים התיכון, נוהגים כן על אףיותם ניצולים ממגרעות המנהגות ומסברות האחרונים ותקנותיהם ואין אצלם אלא דברים המתאימים לשונות את התלמוד. כלומר אני מתפלא הרי אנש רום תלמודים ואין אצלהם מנהגים גרועים. איך זה שנתפסו למנהג הגרוע הזה שמקדימים את הכהן עם הארץ לפני תלמיד חכמים? ואין יודע מהם בא להם הפגם הזה. אלא סדר העניין הוא מסביר כפי שאמרנו שתלמיד חכמים קודם לכהן עם הארץ ו שהרי והוא מסביר שהרי יש לנו מצווה לקדש את הכהן בקידשתו ראשון לכל דבר שבקדושה מברך ראשון נותנים לו מנה יפה ראשון זה הכהן אבל ממה שאמרו חכמים בתלמוד שתלמיד חכמים קודם לכהן עם הארץ הרי מה שאנחנו אומרים לגבי סתם כהן וקדשתו זה צריך קודם כל בסדר קדימה לתלמיד חכמים אף שאינו כהן מברך ראשון נותנים לו יפה הראשון זה כבוד התורה לא כבוד האישי של האדם אלא כבוד התורה כך רבנו הסביר שם פירוש המשנה עם התקפה קשה למדאי למרות שמרן בשולחן ערוך בסימן קל אור החיים סעיף ד' כותב המנהג הפשוט שאפילו כהן עם הארץ קודם לקרות לפני חכם גדול ישראל והוא שהכהן יודע לקרות שאם אינו יודע לקרות האח יברך על התורה כלומר אנחנו רואים שמרן דווקא נדפס לשיטה שהבקדשתו של הכהן הוא אפילו קודם לתלמיד חכמים כך הוא נטלה במנהג הפשוט וכאמור רבנו מתקיף מאוד את המנהג הפשוט הזה ובאמת אף על פי שהרבו יוסף מחזיק בגלימתו של מרן ופוסק כל דבר לפיו. אבל בכל זאת הוא נותן פתחים. הוא כותב המנהג פשוט לעלות לתורה כהן שאינו תלמיד חכמים אף לפני תלמיד חכם מופלג וגדול בתורה מפני דרכי שלום.
זה זה לשון מרן. זאת אומרת עיבה את לשון מרן ואף שבכל הכיבודים רשע כהן למחול על כבודו בשל ישראל גדול ממנו. לעניין קריאת ספר תורה. כך היא התקנה. הוא מי מכל מקום. אם ירצה הכהן לצאת לחוץ כדי שיקראו הגדול בתורה הראשון, רשאי לעשות כן. וכן מוסיף מקומות שנוהגים לעשות לספר תורה את רב המקום לעלייה הראשונה בספר בראשית אף שיש בית הכנסת כהן רשאים להמשיך מנהגם. וכן מקומות שנוהגים שביום חג השבועות רב בית הכנסת קורא בספר תורה במקום כהן לכבוד התורה רשאים להמשיך בנהגם ואין צריך הכהן לצאת לחוץ ומעשים שאיני ראיתי ושהרב עובוד יוסף יש פעמים שהוא קם לקרוא ראשון בתורה במועניי ראיתי אף שלפני כן שמענו ברכת כהנים על ידי הרבה הרבה כהנים הרי שאף שהוא מחזיק לשיטתו של מרן הוא לא נמנע מלפעמים בניגוד למרן להדגיש את העניין הזה שגדול בתורה קודם לכהן עם הארץ וזה לא עניין ענין של כבוד אישי שלו, אלא זה עניין של כבוד התורה. ובאמת זוהי שיטת רבנו כפי שאנחנו רואים שהוא תקיף התקפה גדולה מאוד פירוש המשנה. אבל במשנה תורה לרבנו א פרק יבכות תפילה הלכה יח כתב רבנו בכל קריאה מאלו כהן קורא ראשון ואחריו לוי ואחריו ישראל ומנתק פשוט הוא היום שאפילו כהן עם הארץ קודם לקרות לפני חכם גדול ישראל וכל מי שהוא גדול מחברו בחוכמה קודם לקרות אז היו כאלה שאמרו רגע תראו איזה הבדל יש בין ההתנסחות של הרמבם כאן במשנה תורה ובין ההתנסחות שלו בפירוש המשנה שפירוש המשנה הוא התקיף התקפת מצח נחושה את אלה שמקדימים את הכהן עם הארץ לפני תלמיד חכמים ואילו כאן בשפה רפה ומנהג פשוט הוא היום שאפילו כהן עם הארץ קודם לקרות לפני חכם גדול ישראל משלכורה אולי רבנו חזר בו במשנה תורה אוכבר נותן תוקף למנהג הפשוט בגלל שהוא התפשט שיש להקדים כהן עם ארץ לפני תלמיד חכמים ומורים מתייצב כוחומה בצורה ואומר לא בשום פנים ואופן זו אינה שיטתו שלרב רבנו שהרי רבנו מיד המשך וכתב וכל מי שהוא גדול מחברו בחוכמה קודם לקרות זה כמו שאדם כותב לחברו אני החתום מודה בכך שאני חייב 10,000 דולר לפלוני אלמוני וכבר הסכום הזה נפרע באדם דורש את ה 10,000 אומרים לו רגע מה אתה רוצה זה שחתום מטה כותב גם כן שזה פרעה זה נקרא בלשון הציניות התלמודית שטר ושוב בצידו הוא כותב שטר ומה הצד השני כותב שטר זה כבר נפרע
זה שטר ושוב בצידו והקבלה של הפרעון כבר קיימת אז מה החילו אחר מתקנתם וכך מורי אומר שמורי מלגלג ואומר לאחר שהוא אמר ומנק פשוט הוא היום שאפילו כהן עם הארץ קודם לקרות לפני חכם גדול ישראל וכל מי שהוא גדול מחברו בחוכמה קודם לקרות. כלומר ואל תשים לב למנהג הפשוט הזה כי הכלל המוביל הוא ההלכה וכל מי שהוא גדול מחברו בחוכמה קודם לקרות. זאת אומרת זה שיטה של מורי בפירוש שיטת רבנו. ולכן מורי הביא כאן בפירושיו את תשובת רבנו שתשובת רבנו בסימן קל נשאל א על פירוש דברי חז"ל. מפני מה תלמידי חכמים אין מצויין לתת תורה מבניהם אמר רב יהודה אמר רב שאין מברכים בתורה תחילה והרבה התקשו בדברי חז"ל אלו איך עלה לדעת שתי צרות שיש תלמיד חכמים שעולה לתורה בלי לברך תחילה וגם שאחר כך הוא נאנש שלא יוצא תורה מבניו הרי כל התלמיד חכמים האלה את העון בדיקה מה הוא לא יודע שכבר היום מברכים על התורה תחילה. איך אפשר לומר דבר כזה? רבנו אומר כל תלמיד חכמים שמוחל על כבודו ולא קם ראשון לפני כהן עם ארץ הוא מזלזל בכבוד התורה ועלול לפגע ועלו לפגע שלא תצא תורה מבניו. זאת אומרת רבנו קיצוק עומד על העניין הזה של כבוד התורה לא כבוד האישי שלו אלא כבוד התורה ומשום כך מורי כמי שחי ונושם את משנת רבנו סבור שרבנו לא חזר בו אדרבה רבנו עומדו עומד שיש להקדים את כבוד התורה לפני כהן עם הארץ אבל מורי יודע שיש מנהג פשוט שכבר היום קשה לנו להתמודד איתו לך להגיד לבריות שנקדים את מורי לפני כהן עם הארץ הרי יעזו אותם בית כנסת לא יעיזו להגיד למורי משהו אבל כנסו לאט לאט למה יגידו זה אלה רפורמים אז מורי אמר דבר כזה מעניין מאוד הוא אמר דבר כזה נו מה לעשות א שודדים לציתים כבשו את ההלכה הזו אבל לפחות לפחות שלא יעלו כהן קטן זאת אומרת אף שמורי סבור שמותר להעלות ילדים קטנים בתוך השלושה למשל אתן דוגמה בתוך קריאה של שני וחמישי שהם רק שלושה לפי שתיני זתים רק בתוך שבעה מעלים קטן בתוך קריאה של שלושה לא מעלים קטן אבל מחריץ ומורי אומרים אפשר לעלות קטן גם מתוך שלושה למרות שמורי שווה למרית בעניין הזה בשיטת רבנו שקטן יכול להיות גם בתוך שלושה ולו דווקא בתוך השבעה אבל אומר מורי אם יש ילד קטן כהן הוא מעלים אותו ויש שם תלמיד חכמים זה עו זועק עד לשמיים מילא כשיש כבר כהן עם הארץ גדול בגיל אבל גם לא חת חכמים וגם קטן בגיל יש להם חכמים זה פגיעה בכלוד התורה מורי אומר ובמקרה כזה אומר מורי אין לעלות את הכהן הקטן בגיל אלא צריך לעלות תלמיד חכמים זה הוראה של מורי כך הוא כותב אותה לא רק זה אלא הוא כותב אותה זה דבר אחד דבר שני הוא אשר אמרנו שבמעשה שהיה שהיו הרבה מוזמנים וזה היה שבת חתן ואיך קוראים הזמינו כהן לבי ישראל אחר כך אז מטבע הדברים הזמינו אותו בתור ישראל א בתור ישראל אחר כך הזמינו עוד פעם כהן לוי בישראל אז מורי כך כעס מה זה כאילו יש כאן רבנים יש כאן מלחמים מה פתאום עושים מאיפה לנו החידוש הזה שעושים סבבים סבבים הרי כל העניין של כהן לביב ישראל משום דרכי שלום גמרנו בשלושה הראשונים משום דרכי שלום עכשיו לפחות לפחות להיות נאמ לכלל שתלמיד חכמים קודם בזה התחלנו ובזה סיימנו שאכן באמת צריכה להיות מודעות גדולה מאוד לציבור בכבוד תלמיד חכמים לא כי רבותיי זה כבוד אישי שלו זה כבוד התורה ואם ציבור איננו יודע להעריך כבוד תורה זה חיסרון בציבור מזמינים בני אדם לומר בפיוטים או משהו אחר כך נזכרים אה אולי יש מורי אפשר לתת לו משהו המורי לא זקוק לזה. זה שטויות והבלים. המורי אצלו הדברים האלה הם שטויות והבלים. אבל זה המראה שלך. זה המראה שלך. בקידשתו. התורה אומרת הכהן קדש אותו ראשון לכל דבר שבקדושה. ואם רבנו אומר אם זה הכהן אפילו הידיות כל שקם תלמיד חכמים. שהרי רבותיי המבזה תלמיד חכמים חייב נידוי. מנדים מי שמבזה תלמיד חכמים. ולא מה שאין כן בכהן לא אמרו זה כהן א חייב נידוי אבל זה אתם חייב נידוי לכן רבותיי אנחנו צריכים מאוד מאוד ללמוד את ההלכות האלה כי זה המראה שלנו זה האופן שבו אנחנו רואים עד כמה אנחנו יודעים למקד ולמרכז את חוכמת התורה באמצע לא את האדם שבנו אלא את חוכמת התורה שבנו כי על בסיס התורה אנו חיים והקדוש ברוך הוא יאיר עינינו אור טרותו שם