שאל השואל ואמר מעשה שהיה כך היה שהוא ישב לסעוד את ליבו ושתה יין בתוך הסעודה וברך בלחש כדי לא להפריע לאחרים שלא יקדימו כנה לבשת וגמר לאכול עדיין לא נטל ידיו עדיין לא אמר הבלן בן בריך אלא הוא רק כוון שהוא גמר מלאכול חת עםק ובשר ועכשיו מזג לו עוד כ** יין ובא לשתוט בבנו שהוא בן תורה אומר לו אבא אתה צריך לברך על ה*** העין הזה שאתה שותה כעת אמר לו למה הרי ברחתי בלחש בזמן שאני שתיתי את היין בתוך הסעודה אמר לו הבן, זה שני יינות שונים. היין ששתית בתוך הסעודה הוא לשרות אכילה במאך. והיין הזה שאתה שותה כעת הוא בשביל לשתות. ולכן אתה צריך לחזור ולברך. ועכשיו שואל אבא קדת מה לעשות כפי שהוא מבין שלא צריך או כפי שה בן אמר לו לעשות ובכן קודם כל נראה את ההלכה בדברי רבנו ואחר כך נלך למקורותיה הבן צודק צריך לחזור ולברך בורא פרי הגפן אבל מה הסיבה קודם כל נקרא את ההלכה בדברי רבנו פרק רביעי מהלכות ברכות הלכה יב. בא להם יין בתוך המזון. כל אחד ואחד מברך לעצמו, כלומר בשקט, שאין בית הבליאה פנוי שיענו הכל אחר אחד. אמן. ואינו פותר את היין של אחר המזון. מה פירוש ואינו פותר את היין של אחר המזון? אם ישתה יין אחרי שגמר לאכול לחם לא תוך כדי אכילה אלא לאחר האכילה לפני ברכת המזון יצטרך לחזור ולברך בורא פרי הגפן הרי הלכה מפורשת כמו הבן ואנחנו צריכים לחסוף את העניין במקורות כי ההלכה הזו על פניה לכאורה היא קשה באמת אנחנו מוצאים במשנה פרק שישי ממסכת ברכות בא להם יין בתוך המזון כל אחד ואחד מברך לעצמו אחר המזון אחד מברך לכולם כלומר כל עוד הם אוכלים פת ואם לא אכלו ג'עלה לפני כן אלא באו הישר ישר אל הסעודה והם רוצים לשתות יין תוך כדי סעודה כל אחד מברך על הגבן בשקט כדי לא לגרום לזולת לענות אמן ולא לסכן אותו. אבל אם כבר גמרו לאכול לחם והם רק רוצים לשתות יין לשם הכיף, לא תוך כדי אכילה אלא לשם השתייה. אז נאמר לא זו בלבד שהוא חוזר ומברך אלא אפילו עושים ברובעם דרת מלך. אחד מברך לכולם דרך פרי הגפן מוציא דחובת את כולם זהו לשון המשנה בגמרא בדף מב עמוד ב עוררו בעיה בעיה להו בא להם יין בתוך המזון מה הוא שיפתור את את היין של אחר המזון כלומר בדיוק השאלה שאנחנו דנים בה כי גם רש"י וגם תוספות מסבירים לאחר המזון לאחר שגמרו לאכול פת ולפני שברכו ברכת המזון. תוספות דיבור המתחיל ורב ורב ששת מערכים מאוד לראות את המציאות הזו איך יש מציאות כזו. אבל סוף סוף הם מדברים לפני ברכת המזון ונאמר אבא אלהו בא להם יין בתוך המזון מה הוא שיפתור את היין אחר המזון? השאלה מאוד תמוה מה בכלל יש מקום לשאול שאלה כזו? הרי סוף סוף עד עכשיו הוא שתה יין תוך כדי אכילה מכוח ברכה שהוא ברך. מה עוד יש צורך לחזור לברך? וחכמי התלמוד מבערים את גדרי הספק. אם תנצא לומר ברך על היין שלפני המזון פותר את היין של אחר המזון משום דזה לשתות וזה לשתות. אבל אחת דזה לשתות וזה לשרות לא. עוד אלמה לא שנה. כלומר האמוראים אומרים לנו את גדרי הספק שלהם. הנה במשנה למדנו בערך על היין שלפני המזון כמו היין על הקידוש זה נקרא לפני המזון. פתר את היין של אחר המזון דהיינו לא מבעיה את היין שבתוך הסעודה שוודאי וודאי הוא פותר, אלא אפילו את היין שאחר המזון, לפני ברכת המזון היין של הקידוש פותר ולא רק יין של קידוש אלא אם אכלו בסעודת מצווה סתם יום של חול והייתה ג'עלה וברכו על היין בג'עלה הרי בזמן שהם אוכלים סעודה אחרי הג'עלה זה ברור שהם כבר לא צריכים לחזור לברך על היין כי ברך על היין שלפני המזון פתר את היין לא רק שבתוך המזון אלא שלחר המזון לפני ברכת המזון ולכן אמרו חכמי התלמוד אנחנו כאן בבעיה אולי יין שלפני המזון פותר את היין שלחר המזון זה לשתות וזה לשתות פירושו של דבר מה זה היין שלפני המזון שתייה לשם השתייה כפיות של השתייה אם נד נאמר בשונוסלינג כדי שהדברים יק העריבות שבשתייה. ומה זה ה*** של אחר המזון? אחרי הפת לפני ברכת המזון? הכפיות של השתייה, העריבות של השתייה. אז נו, הם באותה רמה, זה לשתות וזה לשתות. אז היין שלפני המזון פותר את היין של אחר המזון. אבל הבעיה שעוררנו אנחנו אנחנו המוראים על יין שבתוך המזון. לא לא שתינו יין לפני מזון, אלא יין בתוך המזון. ש אז הוא בדרגה יותר נמוכה. זה לא בשביל ערבות השתייה אלא בשביל לשרוות את האכילה במאב. להקל על העיכול. והעיל והתכלית היא להקל על העיכול. אז יכול להיות שבנסיבות כאלה ברכה כזו היא לא בדרגה משובחת כמו ברכה על היין שמברכים אותו לשם השתייה ממש לשם השתייה. ולכן אומרים אם תמצא לומר ברך על העין שלפני המזון פותר את האין של אחר המזון משום זה לשתות וזה לשתות אבל חד לשתות וזה לשרות לא עודמה לא שנה באמת שאלה מאוד קשה רב אמר פותר לא צריך לחזור לברך כמו שהאבא אמר ורב קהנה אמר אינו פוותר כמו שהבן אמר אלא צריך לחזור לברך רב נחמן אמר פוותר כמו שאבא אמר רב ששת אמר אינו פותר כמו שהבן אמר תראו איך המוראים כאן היו בדילמה קשה מאוד. רב הונה ורב יהודה וכל תלמידי דרב אמרה אין לו כותר בניגוד לרבם. משמע שרמבם חזר בהם אחרת איך פתאום חזית של התלמידים נגד הרב אינו פוטר כמו הבן והועיל וכל החזית הגדולה הזו של תלמידי רב אמרו אינו פותר רבנו ומרן בסימן קעד פסקו להלכה שאינו פותר אלא כמו הבן. אמנם רב איתי רב על רב נחמן בא להם יין בתוך המזון. כך נאמר במשנה, כל אחד ואחד מברך לעצמו. לאחר המזון אחד מברך לכולם. כאילו מה אתה רב נחמן דיין מצוין לא ראית את המשנה? הרי במשנה כתוב אם בא להם יין בתוך המזון כל אחד ואחד מברך לעצמו. אחר המזון דהינו לפני ברכת המזון אחד מברך לכולם אפילו ברוב עמד מלך. מה מה לא ראית? את רב נחמן ברוב חריפותו אמר לו תשמע ראיתי את המשנה ולמרות הכל אמרתי פותר למה כי אני יכול לפרש את המשנה באופן אחר אם לא בא להם יין בתוך המזון אלא לאחר המזון כאילו להוסיף עוד משפט במשנה ולהגיד שחיסור מחסר גרסנן ככה אני מסביר חד מברך לכולם ראו גם ראו כיצד האמוראים ממש הייתה מערכה מול מערכה ורבנו ב סוף פסק כמו הבן שאומר שצריך לחזור ברך באמת עלינו לברר איך המעשה הזה אומר רבנו בפרק רביעי הלכות ברכות הלכה זן גמר בליבו מ מלאכול ומלשתות ואחר כך נמלך לאכול או לשתות אף על פי שלא שינה מקומו חוזר ומברך כלומר האדם שאמר לעצמו זהו, גמרתי לאכול, גמרתי לשתות, עכשיו אני רק מחכה לאחרים, אבל אני מבחינתי גמרתי. פתאום התחשק לו אה לטעום עוד משהו, לאכול עוד משהו. מותר לו, אבל בתנאי שיחזור ומברך אף על פי שלא שינה מקומו. לא יצא מהבית, הוא עדיין נמצא במקומו. הואיל ונמלך בדעתו, המלכות בדעתו. זאת אומרת, הוא כבר גמר בדעתו ונמלך בדעתו, המלכות בדעתו עדיין מתירה לו לאכול אבל בתנאי שחזור ברך ואם לא גמר בליבו אלא דעתו לחזור לשתות לחזור לשתות או לאכול אפילו פס כל היום כולו אין לו צריך לברך שני אם הוא עדיין פסקה פסקה שותה מתי בא לו אוכל מתי בא לו אבל כל היום כולו על דרך הגוזמה אינו צריך לברך שני היו שותים ואמרו בואו ונברך ברכת המזון או בואו ונקדש קידוש היום נאסר להם לשתות עד שיברכו יקדשו אם היו אוכלים אמרו רבותיי יצרו בואו ונברך את ברכת המזון הבן ונברך העובדה שהם אמרו הבלנו מברך אפילו עכשיו התחשק למישהו מהם לאכול או לשתות והוא מוכן אפילו לברך אדוני אסור כי אמרת הבלן ומברך עכשיו קודם כל ברכה ואם רצו לחזור ולשתות קודם שיברכו או יקדשו אף על פי אף על פי שאינם רשעים צריכים לחזור ולברך. אם הוא התעקש הוא עובר עבירה כי הוא אסור לו. אבל ודאי ודאי ש צריך לחזור לברך. עד כאן. עכשיו ואין לומר אם כבר נטלו מים אחרונים שאסור להם אם מישהו התחשק לו לאכול או לשתות נמלך בדעתו. אסור לו כי הוא כבר נתן מים אחרונים. אלא קודם כל ברכת המזון. אחרי ברכת המזון יברך מחדש ויאכל מחדש. מה יש? למה לא יכול לעשות? יוצא איפה עלינו לברר איך הבעיה הזו שעוררו המוראים יין שבתוך הסעודה אינו פותר יין של אחר הסעודה לפני ברכת המזון הרי מה נפשך אם עדיין הוא אוכל ושותה בוודאי שהוא לא צריך לחזור לברך על היין אם כבר גמר בדעתו שהוא לא ימשיך ועכשיו הוא רוצה לחזור לשתות בוודאי שהוא צריך לחזור לברך לא בגלל ההלכה הזו של יין שבתוך המזון אינו פותר יין של אחר המזון אלא כל דבר ודבר שהוא גמר בדעתו לא לאכול וחוזר ונמלך חוזר לברך עליו בין אם זה אכילה בין אם זה שתייה כל דבר ודבר זה לא משנה מה ואם כן מה הימציאות שעל בסיסה נחלקו המורעים והתשובה רבותיי וכאמור תוספות דרוך משתלשל והולך כדי לברך איך המציאות ואני מבאר את זה לפי שיטת רבנו והמציאות היא כדלקמן הוא גמר לאכול פת ונגיד בתמנת לחם ולחמש זה עיקר הסעודה של יהודי תימן הלחם והבשר גמר בזה הוא מבחינת הסעודה גמר אבל בליבו הוא אומר עד עכשיו אני אקח לי כ** יין ואשתה אותו לא לגימה אחרי לגימה תוך כדי לעיסה אלא לשם הכיף של היין זה נקרא רבותיי שמותר לו מותר לו וזה נקרא שהוא לא נמלך בדעתו לא הוא לא משך את ידו מן היין אבל עד עכשיו הוא שתה את היין לגימה בטר לגימה בד בבד עם לעיסה ואכילה עכשיו יש לו בדעתו לשתות כ** יין לשם הכיף מהתחלה עד הסוף על זה מברך בורא פרי הגפן אף על פי שברך פרי הגפן בזמן שתייה שבתוך הסעודה זו המציאות שעליה דן ההלכה הזו ולכן אמרנו שתי דרגות ושתייה שתיית השתייה שית כ** לשם לשרות אכילה בניעם היא דרגה נמוכה ושתייה לשם השתייה היא דרגה יותר חמורה ולכן יש לברך עוד פעם מחדש ואם נתעלם מה ממה שרב נחמן נחלץ מקושייתו של רבא וניסה לתרץ בצורה מאוד מתוחכמת שהוא היה מתקן את המשנה בדרך של חיסור המחסרה הרי נאמר בצורה כזו אין לנו אלא פשוטה של המשנה בא להם יין בתוך ה מזון כל אחד ואחד מברך לעצמו כי לא אכלו ג'לה לפניכם כל אחד ואחד מברך לעצמו עכשיו בא להם יין לאחר המזון מאותו יין ממש מאותו יין בא להם לאחר המזון לפני ברכת המזון וכבר משכו ידיהם מן הפת גמרנו את הסעודה אבל לא משכו את ידיהם מניין כי הם יודעים עכשיו יפגישו להם יין לשתייה למה להם שכל אחד יברך לבד אדרבה ואדרבה עכשיו ברוב עם הדרת מלך אחד מברך לכולם וכולם ידי חובה ובר עד מלך רבי חניג שמר לבי צריך לבר להדגיש