שאל השואל ואמר שנזדמן לו לשמוע בתוכנית הלכתית ברדיו שחכם אמיתי שבאמת הוא אמיתי לפי כל השמועות שאני שומע באמת חכם אמיתי יצא לו מפיו שכאילו החופה צריכה להיות מעומד והוא תוקף את המנהג שיושבים בעת החופה וגם הללו שעושים הפרדה בין כיסאות הנשים ובין כיסאות הגברים שכל אחד נפרד ויושבים ושטען אותו חכם שכאמור באמת חכם אמיתי שזה מנהג נוצרים לשבת באחופה ושיש צורך לעמוד ואז שואל שאל לנוכח העובדה שיש לנו עדויות במקורותינו שבתימן עד עלותינו ארצה נהגו לשבט ואת החופה ולא רק בחופה יושבים גם הברית המוהל והסנדק עושים זאת מיושב ואלה הם מעשים שה ואם כן כלום חס וחלילה אבותינו בתימן טעו ונהגו חלילה מנהג נוצרים והתשובה באמת אילו לא היה מדובר בחכם אמיתי היה מן הראוי להשיב בתקיפות על העניין אבל סמוכים ובטוחים אנחנו שאם הדברים יגיעו הוא לאוזניו. כמי שיודע אמת ומודע על האמת אולי ישנה את דבריו בעניין זה. ובכן, בגמרא לא נאמר דבר וחצי דבר אם ברכות החופה נאמרות מעומד ומיושב. וכן בסידור רבנו סעד הגאון וכן בהרמב"ם ואפילו אפילו בשולחן ערוך לא נאמר הם צריכות להיות מעומד ומי יושב ואנחנו מוצאים את ההתבטעות הראשונה אשר ממנה משתמע בצורה ברורה שצריך להיות מעומד מתיקוני הזוהר תיקון עשירי ששם הוא מתייחס לחופה לא רק במובן של החתן והכלה שלנו אלא עם השכינה ולכן הוא דורש שיעמדו בעת החופה וכמובן בדרכי הסוד כשמתעימים דברים ההתעמה היא מאוד מאוד נסגבה ואין פלא בדבר כשדברים שנמצאים בספרי הסוד עם התעמה נסגבה הם מתפשטים אבל צור הנה יש תשובה לרב עודה יוסף בשאלות ותשובות יביע עומר חלק שישי חלק אבן העזר סימן ט שהוא נשאל בסימן ח שהוא עמד והתבונן. כך אומר הרב יוסף בעת אמירת שבע ברכות שהקהל עומד ויש חלק יושבים האם נכון לעשות ולשבת או יש להוכיח את אלה שיושבים? וכידוע מרן הרבו יוסף ענק גדול בתורה בעל ידע תורני אדיר והנה תראו הוא מתחיל ברור מתיקוני הזוהר אבל הוא מתחיל מהגאון מהריקש זה מהרי קסטרו שחי אחרי מרן בהגעותיו ערך לחם אבן העזר סימן סא והוא מטריע וכותב ברוב המקומות מברכים שבע ברכות מעומד כלומר בזמן מהרי קסטרו הוא בעצמו מדבריו אנחנו מבינים שיש מקומות שלא ברחו מעומד אלא מי יושב, אלא שבימיו כבר ברוב המקומות מברכים מעומד. וכן הוא מביא את כנסת הגדולה שגם כן מדובר אחרי השולחן ערוך, חכמים גדולים אחרי השולחן ערוך שתמהו, שהגיעו לקושטא, לסלוניקי והיו כאלה שישבו ותמו עליהם למה הם ישבו בזמן בזמן ה חופה אבל מדבריהם אנחנו מבינים שהיו שישבו ואם אנחנו לוקחים את ספרי ההלכות ששתקו מהעניין יושב עומד ואפילו מרען נראה שתיקוני הזוהר עד שהם התפשטו והפכו להיות מנהג זה רק היה אחרי התלמוד ורק לאחר מכן כבר ניסו למצוא אי אלו הסברים, לא רק טעמים שבסוד. ועניין זה של ה עמידה בזמן החופה. הנה אנו מוצאים במדרש הגדול וכך גם בפרקי ד רבי אליעזר ויברכו את רבקה. רבי אליעזר אומר כחזן שהוא עומד ומברך את הכלה בתוכו פתה כך עמדו ורכו את רבקה אחותם ליצחק שנאמר ויברכו את רבקה קודם כל לא נאמר שכל הקהל נעמד על רגליו אלא החזן הוא זה שהמברך אלו שברכו עמדו וברכו וכאמור עוד אין מכאן איזשהיא משמעות שכל הקהל עמד על רגליו ואפילו בספר הכי קדום שרבד יוסף כבר הביא מתוך כל המאגר של הספרים שהוא ציטט בעניין הזה והוא בנוגע אורחות חיים לא אורחות חיים ושם כתוב הוא מביא את פרקת רבי אליעזר שהחתן דומה למלך מה המלך הכל מקלצין לפניו ככה חתן מה המלך אינו יוצא לשוק לבדו ככה חתן מה המלך שמחה ומשתה לפניו ככה חתן כל שבעת ימי המשתה מה המלך לובש בגדי כבוד ככה חתן ולכן נהגו בכל מקומותנו אומר אורחות חיים שהעם עומדים על רגליהם בשעה שהחתן מהלך בדרך או כשמברכים לו ברכת אירוסין וברכת נישואין אוך שעולה לקרות בתורה ועולים אמוהביו ומדעיו ומסיים אורחות חיים והכל לפי המנהג כלומר אורחות חיים זה באמת כבר אחד מחכמי הראשונים והוא אומר שלמדו מפרקי דרבי אליעזר שכיוון שהחתן הוא מלך כשרואים אותו בשוק עובר עומדים לכבודו כי הוא מלך אבל לא רק שהוא מהלך בדרך אלא כשמברכים לו ברכת אירוסין ברכת נישואין או שעולה לתורה עומדים מפניו והנה הוא מסיים ואומר והכל לפי המנהג אז קודם כל כל אורחות חיים לא מדבר כפי שתיקוני הזוהר מדברים על החופה כחופה שמשמע כמו חופה עם השכינה אלא על החתן בגלל היותו כמו מלך וגם הוא כאמור משאיר פתח ואומר הכל לפי המנהג במילים אחרות בדברים כאלה אין חיתוך בסכין חד מקום שהתלמוד לא אומר כלום לא עמידה ולא ישיבה. אסור חלילה חלילה לעומדים, לנוגים לעמוד, לזלזל בעומדים לשבת, בנוהגים לשבת. ואסור לנוגים לשבת לזלזל בנוהגים לעמוד. כל מקום נהרה נערה ופשתה. במיוחד שיש לנו סימוכין ממה שכתוב אצל בועז שהוא לקח את רות לאחר שהוא גאל אותה וגעל את הקרקע משום שהגואל לא רצה לגעול את רות אלא רק לגעול את הקרקע ואז כבר עשה עמו מעשה קניין שהוא מסתלק מגאולת הקרקע הוא מסתלק מגאולת רות והוא עצמו גאל את רות אז נאמר שהביא זקנים 10עשרה זקנים כך נאמר וישבו בשער והחכמים אומרים שובע 10ה זקנים בשביל חופה כי בשביל אירוסין אין צורך בעשרה בשביל חופה יש צורך בעשרה ומכאן שישבו בעת שברכו. אז נכון יש מתרצים ואומרים ישבו, התעקבו. אבל למה לנו לומר התעכבו? אם יש לנו עדה עתיקה תיומין כמו יהודי תימן ששם אנו מוצאים שישבו בעת החופה, אי אפשר להפוך את היוצרות ולהגיד לא זה שינוי אלא מנהגבותם בידיהם צורו. עץ חיים מעריץ שחי לפני 200 שנה במהדורה קמה לא כתוב שצריך לעמוד מהדורה בטראה הוא כבר הוסיף את מה שמצא בתיקוני זוהר שצריך לעמוד ואפילו שתילי זתים שהוא רבו חברו וברפטברפלוקטא שלו מעיד שאכן המנהג לפני מעריץ הוא לשבת ושמעריץ בגלל תיקוני זוהר ניסה לשנות שיעמדו ואם כן איפה אנו רואים בא במידה ובחלקים ביהדות תימן באמת כבר התחילו לעמוד לא בצנעה בצנעה המשיכו לשבת עד עלותינו ארצה הרי איפה אנחנו רואים שמנהג קדמון של עדה מאוד מאוד שמרנית במנהגותיה היא היא זו אשר שמרה את וישבו בשער אותם עשרה זקנים לא עיקוב והתעכבות אלא כמי יושב ומנהג קדמון בידיהם וחלילה חלילה לומר שמנהג נוצרים בידיהם זוהיאה מדינה מוסלמית מאוד קנאית שהמוסלמים עצמם בשבילהם הנוצרי זה בוזכ שהיו אומרים נסרני הם התכוונו בבוז בלחג וכלס כי הם אנשים מייחדים את האלוהות ומסתכלים על הנוצרי כמי שעובד עבודה זרה לכן לבוא ולומר שכאילו חס וחלילה הנוהגים לשבת נוהגים מנהג של הכנסייה מנהג של הנוצרים הדבר אינו כן וצריכים אנו להיות זהירים בדברים כאלה מדוע צור הוא הקומרים להבדיל אלפי אלף אלפי הבדלות הם בזמן המושבים שלהם יושבים עם כובע על ראשם כובע כמו שהתימנים יהודי תימן היו לו הם איזשהו מלמעלה מזדקר מעל הכובע ממש אותו כובע מה שאנחנו לא רואים אצל עדות אחרות אלא אצל יהודי תימן השמרנים כלום יהודי תימן למדו אתם אצל הקומרים הרי אצלהם אין נוצרים יש להם מוסלמים והמוסלמים לא לובשים את אותו כובע אלא הכומרים נשאר להם עוד מתקופת הבית הכובע הזה ואבותינו בתימן בוודאי ובודאי שימרו את זה עוד מתקופת הבית את סוג הכובע הזה. אם כן, לא כל דבר שמוצאים אצל הנוצרים מקורו בנצרות וקוצאה ממנהגי נצרות, אלא יש פעמים שהם שמרו, מנהגים עתיקי יומין מהיהדות, שהרי הנוצרים פרשו מן היהדות. פרשו מן היהדות. אז יש כמה דברים ששמרו עדיין מנהגי היהדות. אלא שבשאר הקהילות זה כבר עבד ואצל יהודי תימן שעדיין הם נאמנים למסורת זה נתקיים בידיהם לסיכום אנחנו יכולים לראות בעליל שכיוון שכל התקלל של יהודי תימן לא דיברו על מי מעומד וכל ספרי הלכה הקדמונים וספרי המנהג הקדמונים לא דיברו על מעומד אלא כל מקום לפי מנהגו והועיל ויהודי תימן שרד אצלהם שרדה באמת הישיבה בעת החופה ואנחנו גם מודעים מספרים שהרב אודו יוסף משתמש בהם כדי להראות שצריך לעמוד משם אנחנו רואים שעדיין ישבו היו כאלה שלא קיבלו את ההשפעה של תיקוני הזוהר ושמרו נגבותיהם בידיהם מזה אנו רואים שמנהג הישיבה הוא מנהג קדמון וחלילה חלילה להטיל בו דופי ולא לומר חס ושלום שלקחו אותו מהעת הנוצרים ובחינה זו בין אם עומדים בין אם יושבים ובלבד שיכונות לאביהם להבים בשמיים נהפוכו עיני ראו ורואות ולא זר שאפילו היום בחתונות של חרדים החרדים דבר השם ממש איזה פריצות יש בדבר הזה שבגלל שכולם עומדים מסביב לחופה הוא מגיע שובל של הכלה עם הפמליה שלה והנה נכנסת לתוך כל ה לתוך הקהל של הגברים ואז והתערבו האנשים בנשים כי כבר קשה לשמור על על ההפרדה כשכולם עומדים מלאכשיושבים חלק כאן וחלק כאן עוד זה מוגדר וניתן לשמור על ההפרדה משעה שעומדים כולם מתערבבים לאחרונה ראיתי וזה באמת ראוי לשבח שבאולם מסוים בבני ברק הנהיגו לאחרונה וכאמור זה הנהג ראויה שעושים את החופה במרכז האולם ממש הכן שהמחיצה בין הגברים ובין הנשים ואז פותחים את החלק של המחיצה בכיוון הנשים בדיוק היכן שזה נושק עם החלק של החופה היכן שה הכלה אמורה להיות ואז הנשים נשארות בחלק שלהן והגברים נשארים בחלק חלק שלהם. יש בעיה שעדיין קצת מקשה כיוון שהחופה היא מונחת בחלק של הגברים ולא בחלק של הנשים. והוא והאישה הכלה עומדת בעת החופה, לא בכל זמן אלא בעת החופה. מצווה שגל ימיניך מימין. אז יוצא איפה? אם באמת החלק של אנשים הוא מצד שמאל אז זה יוצר בעיה. כי אנשים בצד שמאל ו הכלה אמורה להיות בצד ימין ובכל מקרה עדיין צריך שהכלה והפמליה שלה לפרוץ מתוך הגברים העומדים ולהיכנס לתוך תחת הפריון אז הדבר הזה עוד לא לגמרי בעל תיקונו אבל מקצת תיקון יש אבל ללמדנו שאם באמת מדובר שיש הפרדה גמורה בין גברים ונשים אלה יושבים ואלה יושבים ויש מרווח בין המושבים של גברים הוא מרווח בין המושבים של של הנשים והכלב והפמלה שלה עוברות בתוך כשיש מרחק זה הרע מיעותו וזה התיקון היותר טוב יחסית מהמציאות הקיימת והקדוש ברוך הוא יתן לנו את הדרך הנכונה ברוח השם לעובדו באמת מתוך אהבה וכבוד זה לזה רבי חניה רבי חניה