שאל השואל ואמר האם אפשר להסתייע בילדים קטנים שהם בריא דעת והם גם נאמנים וגם מוכשרים כדי לקחת את הכלים שקנו מנגוי לטבילת כלים. תשובה כן לא מבעיה לרבנו אלא גם לשולחן ערוך. כי טבילת כלים לפי רבנו היא מדברי סופרים ומורי הוכיח שהיא אפילו מצווה קלה מאוד מדברי סופרים שאין אפילו ברכה עליה ולכן נראים הדברים שלא החמירו בה שצטרך להיות התבילה הזו מלווה בכוונה כלומר כוונה וכוונה היא דווקא של אדם בוגר גם מרן שסבור שתבילה כלים היא מדאורייתא הרי בשולחן ערוך יורדע ק א סעיף יד פסק להלכה את הדברים הבאים אין מאמינים קטן על טבילת כלים אבל אם טבלו לפני גדול זהר מה אומר ה בתבילה כלומר הבעיה שלהם היא אפשר להאמין לקטן שהוא הטביל את הכלי א כהלכה אבל וזאת משום שהם סוברים שהתבילת כלים היא מדאורייתא ולכן אם קטן עושה את הדברים האלה וגדול עומד על גביו לשיטתם התבילה היא תבילה כאן המקום להעיר ביחס לצורך בכוונה בזמן טבילה. כידוע, התורה מצווה במצוות עשה ובא במים וטהר. ורבנו מונה את זה כמצות עשה, שכל טמא האך יתהר על יד שיבוא במים יטהר. וזוהי מצוות עשה מן התורה. לא שמצוות עשה לקום ולהיטהר. אלא שאם טמא בא במים נהיה טהור. אומר רבנו שמצווה זו היא בין אם מדובר באדם שנתמ כגון טומאת קרי, טומאת רעת, טומאת שרץ, כל הטומאות. לא משנה שאם אדם בא במים, דהיינו במי מקווה נהיה טהור. אבל זה גם כולל טומאת כלים. טומאת כלים זה לא מה שאנחנו אומרים שהקונה כלים מן הגוי צריך להצטביל אותם. זה מדרבנן או לשיטתם מדאורייתא זה משהו אחר לגמרי. אלא כלים שנטמאו באחת מן הטומאות שיש בתורה. כלים כאלה לא התהרו אלא בהתבלתם במקווה. וזה דין תורה. לפי רבנו זה דין תורה ועל טבילת אדם והטבלת כלים שנטמאו מן התורה אומר רבנו בפרק ראשון מהלכות א מהכות תבילה מהלכות מקוות כל הטמאין בין אדם בין כלים אז לזכור הכלים האמורים כאן זה לא תבילת כלים שנקנו מגוי אלא כלים שנטמעו בין שנטמאו בטומאה חמורה של תורה בין שנטמאו בטומאה של דבריהם אין להם טהרה אלא בטבילה במים הנקבים בקרקע ומוסיף רבנו וכותב כל מקום שנאמר בתורה רחיצת בשר וכיבוש בגדים מן הטומאות אינן אלא טבילת כל הגוף במקווה וזהו שנאמר בזהב וידיו לא שותף במים כלומר שיטבול גופו והוא הדין לכל שאר הטומעות שאם טבל כולו חוץ מראשו אצבע קטנה עדיין בטומתו וכל הדברים האלה אף על פי ש מפי השמועה הרי נאמר במים מובה וטמא עד הערב בני אב לכל הטמעים שבואו במים כל הכלים שנטמאו שוב זה לא כלים שנקנו מגוי אלא נטמאו יש להם טהרה במקווה חוץ מכלי חרס חולי זכוכית וכל המפץ וכולי אז קודם כל שמנו לב את ההקבלה שרבנו לכל האורך מקביל. תבילת האדם תבילת כלים. תבילת אדם תבילת כלים. כשהוא מדבר על תבילת כלים אמרנו זה כלים שנטמאו באחת הטמאות ולא כלים שנקנו מגוי. ואז כותב רבנו בפרק ראשון מהלכות מקוות הלכה חז אה הלכה ח כל הטובל צריך להתכוון לתבילה. ואם לא נתכוון. עלתה לו טבילה לחולין. אפילו נידה שטבלה בלא כוונה כגון שנפלה לתוך המים או ירדה להקר. הרי זו מותרת לבעלה. אבל לתרומה וקודשים אינה טהורה עד שתטבול בכוונה. או כן לשים לב אישה נידה שטובלת בשביל להיות מותרת לבעלה. קרא לה מקרה והיא נפלה לתוך המקווה בטעות. אבל מה? ברוך השם בדיוק באותו זמן היא כבר גמרה לספור שבעה ימים מקיים. עלתה לתבילה. למה? הועיל וסוף סוף בא גופה במים טהורה גם בלי כוונה. לעומת זאת אדם בעל קרי עכשיו אני לא מדבר על התבילות בימינו שאם זה מנהג לך ש חדשו הטהרות. אז אם במקרה אה נפל למקווה, לא עלתה לו טבילה, כי לא התכוון לתבילה. השאלה היא מה עם כלים? כלים שהם לא כלים של גויים שקנו מגוי, אלא כלים טמאים שטעונים טבילה. האם צריכים כוונה או לא צריכים כוונה. ובכן, בפרק תשיעי מהלכות מקוות הלכה אה הלכה יז נאמר גל שנקלש מן הים ונפל על האדם או על הכלים אם יש בו 40 שעה הרי אלו טהורים לחולין שאין הטובל לחולין צריך כוונה כמו שבארנו ואם נתכוון והיה מצפה עד שייפול הגל עלתה לו טבילה לדבר שנתכוון לו. הנה כן רבנו אומר מפורש גל שנטלש מן הים ונפר על האדם או על הכלים. הכלים האמורים כאן זה כלים שנטמו לא כלים שנקנו מגוי. אם יש בו בגל הזה 40 שעה הרא אלו טהורים לחולין רק לחולין שזה רק מדרבנן אבל הם לא טהורים לגמרי שאין הטובל לחולין צריך כוונה כמו שבארנו איפה בפרק ראשון מה שקראתי את פניכם ורק אם נתכוון היה מצפה לגל הזה יש כבר כוונה רואים מכאן שגם המטביל כלים האסורים לתתורה לא טבלים של גוי צריכה ההתבלה להיות מלובה בכוונה שהראיה גל שנטלש עליהם לא לא טהורים רק לחולים טהורים אבל לא יוצאים מידי טהרתם נמצאנו למדין שבאמת דין כ טמאים כדין האדם שלא יעלו מטהרתן אם נפלו למקווה אלא או אם גזתלש עליהם אלא אם הייתה כוונה של המטבילם להתבילם וברור שכוונת ילד קטן אינן הכוונה אלא הכוונה של בוגר ומכאן זה שונה הטבלת הכלי משחיטה שחיטה אף על פי שמצוות עשה שאם אנחנו רוצים לאכול בשר בשר בעלי חיים א לא נאכל טהורים בעלי חיים טהורים לא נאכל אלא אם כן שחות הנמלא באיך קוראים שישחט העיקר שישחט ואין צורך בכוונה ולכן גם קטן יכול לשחוט אלא אם כן גדול עומד על גביו כדי להשגיח שהשחיטה היא כהלכה אבל אין צורך בכוונה. אז יוצא איפה? לגבי התבילה של לגבי השחיטה אין צורך בכוונה. לגבי התבילה אפילו תבילת כלים שנטמאו צריך כוונה ולא יועיל על ידי ילד קטן. אבל תבילת כלים שניקנו מגוי הואיל וכל החיוב הוא מדרבנן לא יהיה שונה מאשר טבילה ל איך קוראים לחולין שאין צורך בכוונה ואז מותר לטבילם על ידי ילדים קטנים אלא שמרן כיוון שהוא סבור שהתבילה הזו מנתורה אז אמנם הוא לא משווה את זה לתבילת כלים שנטמאו מן התורה ואומר שאפשר ברבע עקרונית על זה קטן אבל דווקא הם מאמינם דווקא הם ניתן להמין להם הם לא רבי חמיש