מעשה שהיה כך היה קופת עיר שהיא עמותה רשומה שאוספת כספים בשביל עניים נזקקים והנה אחד מהגבאים או מהמנהלים של הקופה נגנב ממנו כסף של צדקה השאלה היא האם הוא חייב שלם או איננו חייב לשלם. והתשובה זה תלוי אם הוא פעיל מטעם העמותה והוא חלק בלתי נפרד ממנה כגון חבר הנהלה. ואם לפי כללי השמירה של אותה עמותה אחד מחברי הנהלה שומר כספים של צדקה שעשפו למען העניים. אז אם נגנב הכסף הוא פטור כי הוא זה כסף שאין לו טובעים זה כסף ששייך לכלל עניים ואין לו טובעים אבל אם הכסף הזה נגבע לצורך עני מסוים אזי חייב במידה והוא פשע מאחר וזהו כסף שיש לו טובים ואם אותה הנהלה או אותה עמותה הפקידה בידי האדם הזה ואין האדם הזה חבר הנלה אלא הוא אדם חיצוני שהעמותה הפקידה אצלו כשומר עדיין אם נגנב יש צורך לפרוע משום שה חותה היא היא הטובעת. אף על פי שהכסף הזה לא נגבע לצורך עני מסוים אלא לכלל העניים. אבל הרי סיבת הפטור שפותרים שומר ששמר על כספי עניים ונגנבו היא משום שלכסף הזה אין טובעים. אבל מן הרגע שיש לכסף הזה טובעים כגון שהעמותה הזו היא עמותה רשומה ולפי החוק וזה נקרא לצורך העניין מנהג המקום העמותה היא גוף שיכולה לטבוע ולהתבע ואיל וכן יש לכסף הזה טובעים כי הרי הם ממשיכים לאסוף בשביל עניים אז מאחר והם בבחינת גוף שיכול לטבוע במקרה כזה אם השומר פש חייב אנו קוראים בדברי רבנו בפרק חמישי מלכות שאלה ויקדון הלכה הראשונה מי שפקידו אצלו מעות של עניין או של פדיון שבויים ופשע בהם ונגניבו פטור שנאמר לשמור לא לחלק לעניים כלומר התורה אמרה רק נכס שניתן לראהו לשמור על זה הוא חייב באחריות אבל כסף אשר מיועד לחלק לעניים ואין לו טובעים כי הוא לא לעני ספציפי אם כן במקרה כזה הוא פטור גם אם הוא פשע והראו ממון הצדקה הזו שאין לו טובעים אפילו באו עליו גנבים וקדם והציל עצמו במון השבועים פטור אין לך פיון שבועים גדול מזה במ דברים אמורים בשאין זה הממון המופקד אצלו לעניי מקום זה או לשבויים אלו אבל אם היה לעניים אלו כלומר ממש מיוחד לעניים מסוימים ולשבועים אלו והרי הוא קצוץ להם הרי זה ממון שיש לו טובעים וישלם עם פשע או ישבע אם לא פשע כדרך כל השומרים גאות ממוניות כתב מי הוא אם אמר הגבאי לשומר שמור לצורך ארמקי של צדקה ואם תפשע תתחייב לי חייב הוא משלם לגבאי והגבאי יש לו להחזיר לעניים כי למה יעשה סחורה במעות של צדקה כלומר אם הקופת העיר שה עמותה רשומה הפקידה בידי שומר את הכספים ונגנבו מאצל השומר אז כאמור השומר חייב לקופת העיר כי גוף שראוי לטבוע ובשולחן ערוך חושב משפט סימן שא סעיף ו נאמר מי שהפקידו אצלו מאות עניים או פיון שבועיים ופשע בהם ונגנבו פטור שנאמר לשמור ולא לחלק לעניים והרי הוא ממון שאין לו טובעים למד אמורים שאין זה הממון מופקד לעניי מקום זה או לשבועים ידועים אבל אם היה לעניים אלו או לשבועים אלו והרי הוא קצוץ להם הרי זה ממון שיש לו טובעים וישלם עם פשעה או ישלם שלא פשעה או ישבע שלא פשע כדרך כל השומרים והרמה מוסיף וכן אם הגבאי אמר לשומר שמור לי זה דברי הגאות מימוניות הביא אותם להרכה חייב כשאר שומר לסיכום אם אכן באמת זהו הנוהג שבאותה קופת עיר שחבר ההנהלה שומר פעם חבר זה פעם חבר זה ואלה הם התקנון והוא התקנון שלה הרי הם אינם נוסעים באחריות מאחר זה הכללים של שמירת הקופת צדקה אבל מן הרגע שאותה קופת עיר תפקידה את הכספים האלה בבנק חשבון בחשבון בנק הרי הבנק כלפי העמותה חייב באחריות. אם ארע משהו לכסף הזה חייב באחריות. וכך לא רק בנקא כל שומר זר חייב באחריות. כי זהו כסף שיש לו טובעים. במקרה הזה הגבאים שכמו הגבאי בהגעות ממוניות והרמה כל שכן עמותה שהיא גוף מאוגד ולפי חוק המדינה והמנהג יכולה היא לטבוע ולטבע. רבי חנ בנגש