שואל השואל ואומר שבנו עתיד להיות בר מצווה ב תלטהתפורענותהאה דהיינו באותן שלוש שבתות שקוראים בשלוש הפטרות של תוכחת תוכחה של הפורענויות והשאלה היא א' אם יקימו את הבר מצווה באותן שבתות ואם יתנו את המפטיר לבר מצווה ב אם לא יתנו האם יש להקדים את הבר מצווה לפני האם יש לאחר את הבר מצווה אחרי ששובה לשאלה הזאת שאין זה מעלה ולא מוריד. אפשר לקיים את הבר מצווה בזמנה ובמקום לתת לחתן הבר מצווה שהוא עדיין צעיר לימים את המפטיר יתנו לו שביעי. ומעלת השביעי הרבה יותר גדולה ממעלת המפטיר. אבל בני אדם אינם יודעים זאת ומתייחסים למפטיר בחשיבות יותר גדולה מהשביעי. והמנהג שנותנים לזקן שבחבורה, לרב לקרוא את המפטירים בתלת דפורענותאה, לא כי המפטיר יותר חשוב מאחד משבעת העולים, אלא בגלל ש דברי הנביאים שבאותן הפטריות הם תוכחה ואז אותו זקן שבחבורה אותו חכם שיקרא אותם א' יקרא אותם בהכנאה ב' שבזמן שהוא קורא את אותה תוכחה לא יהווה גורם מקטרג כי אם נתאר לעצמנו שאדם יקנה את המפטיר של תלדת פורענותה במחיר גדול ויעלה לקרוא ודעתו זחוחה עליו ואינו קורא את זה בהכנעה מה הרווחנו מה השגנו ואדרבה זה קטרוג שיש דברי תוכחה והוא חושב שכל מגמתו בקריאה באותו מפטיר הוא להראות את יכולתו הכספית ומקולנית, הנעימתית. אין לך קטרו גדול מזה. אבל יתרה מזו, אם הוא קורא דברי תוכחה והוא בעצמו אדם שאיננו מקפיד במצוות ובני אדם רונים ואומרים, תראו מי מדבר, תראו מי קורא את הדברים האלה. הרי מה הוא עושה מעשים שבכל יום? זה קטרוג. לכן מנהג יפה. הוא שנותנים לזקן שבחבורה, לחכם שבחבורה לקרוא את ההפטרות האלה. אז לא בגלל שהמפטיר יותר חשוב, אלא בגלל התכנים של ההפטרת, התכנים של התוכחה. אבל לגבי הבר מצווה הרי הוא יכול לקרוא שביעי. וכאמור, אדרבה, בשביעי מעלתו יותר גדולה מהמפטיר. כאן המקום לציין שאבותינו בתימן לא נהגו בשום תקסיות לגיל קבלת התורה והמצוות. כיוון שאבותינו בתימן היו בבחינת כולך יפה רעייתי ומונן בך וממש התנהגו כמו שחכמי המשנה בתלמוד הורו שכבר מגיל קטן אביו קונה לו לו. כבר מגיל קטן אביו קונה לו טלית ו הלה כל מצווה ומצווה עולה לתורה כשהוא קטן צומח שמיחה רוחנית טבעית בבית המדרש של קהילות ישראל ולכן לא היה איזשהו זמן שאומרים או מכאן מתחיל פרק חדש רק עניין לעניינים שדורשים שהוא יהיה גדול צירוף למניין וכך יוצא בזה אבל עד אז הוא כמו גדול בישראל מבחינת קיום המצוות כי מחנכים אותו מגיל קטן לקיים את המצוות לכן כאמור בתימן לא היה מנהג כזה של מה שנקרא תקס בר מצווה אבל בארץ שבעוונותינו מרובים אנו עדים למציאות שונה לגמרי לא מבעיה אצל הדתים וחרדים אשכנזיים ששם לפי מנהג העדה שלהם שאסור תפילין לפני גיל 13 ושאשכנזים כל עוד הוא לא התחתן הוא לא מתעטף בטלית בבית הכנסת בכלל לא מתעטה בטלית חוץ מטלית קטנה ולא עולים לתורה אז באמת הזמן הבר מצווה מהווה מפנה מניחים את תפילין עולים לתורה ועדיין צל אשכשכנזים לא מתעטבים טלית עד שמתחתנים אלא שה אפילו ובגלל זה שיש תהליך של חילון אז באמת בגלל שעושים את הבר מצווה הללו שחוקים את תורה ומצוות כאחד מימי הולדת אולי בולט יותר אבל הוא מעבר למשמעות הזו אזי כדאי לעשות טקס בר מצווה לא במודל של יום הולדת ל-13 אלא כמודל לחינוך הבן לקבל תורה ומצוות באהבה, בשמחה, ברובעם דר מלך. כי זה מתבקש מהמציאות החילונית של ימינו. שהילד שמגיע לגיל תורה ומצוות שלא יראה את עצמו כשפות. מסכן, חבל שנולדתי במשפחה דתית, חבל שקיבלתי חינוך דתי, אלא גאו יחידה שהנה אדרבה ואדרבה, דווקא בגלל זה הוא שמח. וכך אז יש מקום לתקסים האלה אם הם נעשים לשם שמיים ב בת ב בת בכנים אמיתיים ולכן אנחנו דנים בעניין הזה אם לא כן לא היינו דנים בעניין הזה אז משום כך בהחלט יש מקום לעודד את חתן הברמצווה כשהוא קם לספר תורה לקרוא לו עוטפיות כל זה לעודד אותו למרות שאצלנו כבר בקי והוא קורא בתורה מגיל קטן אבל ציון דרך של הבר מצווה אז זה מן הראוי אלא שכאמור יש פעמים שאנחנו בבעיה יש לנו חתן יש לנו חתן בר מצווה באותה בית כנסת או אפילו שני חתנים מה עושים להתפצל בשביל מה להתפצל אחד יקום בשביעי ואחד במבטיר יעשו חלוקה וכאמור מעלת השביעי יותר גדולה אז אותו דבר גם כאן מאחר ולפי המנהג צריך לומר הזקן שבחבורת לדת פורענותה אזי יקום ויאמר את השביעי הבר מצווה ויחדו אותו על מנת לעודד את רוחו לתת לו כוחות נפשיים בצתו לדרך להיות יהודי גאם אושר בדרכו אבל פעמים שיש שיקולים רגשיים וכולי ואז שואלים מה עדיף להקדים או אחר. התשובה עדיף לאחר על פני להקדים כי לאחר לא יצא מכשול מזה אבל להקדים עלול להיות מכשול מזה שעלולים לצרף אותו למניין למרות שהוא עדיין קטן. אבל אם מדובר במשפחה שהם בני תורה אזי אין חשש שיצרפו אותו למניין פחות מגיל 13, אלא הם יודיעו בכל מקום שעדיין לא ניתן צירוף מניין. ולכן אם שיקולים שונים מדריכים אותם להקדים ניתן לקחת את זה בחשבון כי כאמור הם יעמדו על המש כי זה לא גזירה שנגזרה מבית דין אלא דרך שהוראת הלכה כדי לעטט על אפשרות המכשול אז אם מדובר במש חה של בני תורה בוודאי שאפשר להקדים לפי החישובים שלהם והם יעמדו על המשמר שלא יצרפו אותו למניין כימת בעיה אם יקשלו ויה שליח ציבור נכון לפי האשכנזים והשולחן ערוך קיים חשש כזה כי מן הרגע שהוא כבר הגיע לגיל המצוות ממנים אותו לגיל 13 לפחות באופן מזדמן אומר מרן ואילו לפי רבנו רק עד ש יקיף שערו למטה זקנות למעלה אז מעבירים אותו כשליח ציבור שוב אנחנו נוהגים כמו רבנו שלא יהיה שלח ציבור עד שיגדל זקנות אל מעלה שאז כבר כבוד הוא לציבור שישליח ציבור אבל בכל כלל יש יוצא מן הכלל ובימינו שלנו שכבר לא כולם יודעים להתפלל אזי אנחנו מעודדים מעודדים שיקום אדם שהגיע לגיל הבר מצווה להיות שליח ציבור כיוון שכדי לחזק אותו שאכן באמת ראוי להיות שליח ציבור אבל על דרך ההזדמנות ולא על דרך הקביעות כי על דרך הקביעות שרק מי שיתמלא זקנו לסיכום יוצא איפה שבאמת מן הראוי לקיים את הטקס בזמנו ולתת לו שביעי במקום מפטיע היה בשיקולים רגשיים ושונים רוצים דווקא מפטיר רצוי לאחר אבל אם משיקולים שונים הם רוצים להקדים ניתן להקדים בתנאי שמדובר בבני תורה שיעמדו על המשמר שלא יהיה מכשול שיצרפו אותו למניין בטרם עת בוודאי ודאי לא בטור שליח ציבורו רבי חניה בנגשמרס На