שאל השואל ואמר שאביו לא עלינו נסלק מן העולם ובתום שבעת ימי האבל מטבע הדברים מחטטים במסמכים ואז מצא בין המסמכים שני דברים א' בפנקס הצ'קי כתוב שלמו לפקודת פלוני אלמוני סכום 10,000 שח והוא חתום על הצ'ק ב מצא פתק נייר בכתב ידו של אביו שבו הוא כותב שהוא מוריש את נכסיו לפלוני אלמוני שמהיום ועד שעה אחת לפני פני המוות ועכשיו הוא שואל כיצד עליו לנהוג א' האם עליו לכבד את הצ'ק ב' האם עליו להתנער מכל העזבון מאחר והוא מצא בכתב ידו של אביו שהוא מוריש את נכסיו לפלוני אלמוני או לא והתשובה רבותיי אין עליו שום חובה לא להתנער מהנכסים בגין אותו מסמך שהוא מצא ולא גם לכבד את הצ'ק הצ'ק אם פלוני אלמוניה מוטב ביום מן הימים יטו חוב בסכום 10,000 ו יוכיח את חובו אז ורק אז יצטרך הוא להעביר את הצ'ק הזה או על כל פנים את 10,000 קברעון חוב אבל כל עוד אין שום קולות ברשת אין שום תביעות אינו חייב להעיר ולעורר ואיננו חייב לכבד את מה שכתוב בצ'ק וכאמור גם לא אותו מסמך צבאה שכתוב בכתב ידו. אנחנו מוצאים את המקור לפסק ההלכה שאמרנו כעת בדף בבא בטרא קל עמוד ב במשנה נאמר מי שמת ונמצאת דעתיקה קשורה על ירכו הרי זו אינה כלום כלומר אם אדם נפטר ומצאו על גופתו שטר מתנה שבו הוא נותן מתנה לפלוני אז כאמור אין כלום אין היורשים חייבים לכבד את אותו שטר מתנה זיכה לאחר בין יורשין בין שאינן מישים דבריו קיימים והנה רבנו בפרק תשעים הלכות חיה ומתנה הלכה כד כתב את הדברים הבאים מי שמת ונמצאת מתנה קשורה לו על ירכו אף על פי שהיא בעדים וקנו מידו כדי ליפות כוח אלו שנתן להם. הרי זו אינה כלום שאני אומר כתבה ונמלכת. כלומר הגאוו בעצמכם אנחנו דיברנו על שטר צבאה כתוב בכתב ידו בלי עדים בלי כלום. ומה רבנו אומר? אפילו היה שטר צבואה שנותן מתנה את נכסיו. ובעדים חתום בעדים ונאמר שקנו מידו אין לכבד שטר צבאה זה כי אני אומר שמה הוא התכוון הרי זו אינה כלום שאני אומר כתבה ונמלך יכול להיות שהוא התחרט ואם זה כבה לאחר בין מן היורשין בין שאינו מניורשים כל הדברים שבה קיימים ככל מתנת שכי מרע כי אם הוא כבר זיכה באמצעות השל מתנה הזה למישהו אחר בין ניורשין בין שאינו מניורשין כל הדברים שבה קיימים כל מתנת שימרה וכן מי שכתב שטר חוב על עצמו בשם אחר או בשם אחד מבניו או מן היורשין ונתן השטר על יד שליש ואמר לו יהיה אצלך ולא פירש לו כלום או שאמר לו הנח עד שאומר לך מה תעשה הוא מת הרי זו אין כלום אם אנחנו מתייחסים לצ'ק כל עוד אין תביעה ואין אנו יודעים אם יש חוב יכול להיות שהוא רצה לכתוב וכתב ונמלך ואולי אין בכלל בסיס לתביעה לכן אין על היורש הזה להעיר ולעורר כלום בנסיבות של הצ'ק שנמצא בפנקס הצ'קים וגם לא השטר צבעה שכתוב בכתב ידו של אביב ובשולחן ערוך חושן משפט סימן רנ סעיף קפה מי שמת ונמצאת מתנה קשורה על ירכו אף על פי שהיא בעדים וקנו מידו כדי ליפות כוח אלו שנתן להם הרי זה אינה כלום שאני אומר כתבה ונמלך ואם זיכה בה לאחר בין שאין יורשים כל הדברים שבה קיימים ככל מתנת שכמירה וכן מי שכתב שטר חוב על עצמו בשם אחר או בשם אחד מבניו ונתן את השטר על יד שליש ואמר לו יהי זה עץ זכה ולא פרש לו כלום או שאמר לו הנח עד שאומר לך מה תעשה הוא מת אינו כלום כי העובדה שהוא עוד לא נתן הנחיות אופרטיביות לשליש כל זה אולי בחינת תוכניות שאולי נגנזו ומשמע שאם אדם כותב שטר צבאה ונותן לשליש והוא אומר לו אני נותן לך בשביל לפעול ולבצע ואני סומך עליך זו כבר מילתו האחרונה וכל שכן אם מנה את השליש כמנהל עזבון ואמר לו אני נותן לך ואני סומך הלכה לביצוע זה כבר אין אחרי זה ולא כלום שוודאי צריכים לחסוף את השטרה צבעה ולפעול על פיו שאמר לו הנח עד שאומר לך מה תעשה הוא מת אינו כלום ומתנת בריא בקניין כשהקנה קצת א כשיקנה קנה המקבל עד כאן לסיכום יוצא איפה באמת יורשים אינם חייבים לפרוע חובות ש של אביהם המנוח מכספם הפרטי. אבל נעיזון הם חייבים. במי דברים אמורים בחובות או בעברות בעלויות מוכחות שהן נגמרו ויש לבצען. אבל כל שטרות שבהן יש חוב של המוריש או העברות בעלויות של המוריש ממנ דהוא למן דהוא. אין המוריש חייב לכבד את המסמכים האלה. אלא אם כן יש טובע והתובע מוכיח. כי אכן באמת היה חוב כזה הוא לא נפרע או שהייתה עברת בעלות כזו מוגמרת עם מעשה קניין ותרם נתבצע וצריך לבצע כל עוד אין נסיבות כאלה אנו אומרים שם המטעמים של המוריש כתב את אשר כתב והם אינם המילה האחרונה ואין על המורישן לכבד מסמכים כאלה רבי חנניה בנהגש מס