שאל השואל ואמר האם ניתן לתת לבר מצווה שהוא כבר בן 13 שנה ביום אחד לקדש בליל שבת וכל השומעים אותו יוצאים ידי חובה והתשובה אם יודעים בוודאות שהביא שתי רות אזי יכולים הם לצאת ידי חובה באותו קידוש אבל אם אין יודעים אם הביא כבר שתי שערות למטה אף על פי שיש מה שנקרא חזקה ברבא דהיינו חזקה שנקראת על שמו של רבא שאמר שכל שהגיע לשנותיו, דהיינו בן 13 שנה ביום אחד, אנו מניחים שהביא שתי שערות כמו כל העולם ואז יוצאים מדי חובה גם בלי לבדוק. אבל הפוסקים נחלקו בינם לבין עצמם. האם ניתן לסמוך על חזקה זו בכל מקרה. אז היו שאמרו שבעניינים של תורה לא ניתן לסמוך. בעניינים של דרבנן ניתן לסמוך. ולכן לכדי לפתור מחליצה צריך לבדוק את האישה אם מביאה שתי שערות או לאחר 12. אבל לא לסמוך על החזקה כי החליצה היא דין תורה וכן של הגבר מ-13 שנה ביום אחד לאחר שהביא שתי שערות אבל למה דרבנן למשל אם מצטרף למניין הרי הרמה אמר באור החיים שולחן ערוך אור החיים סימן סעיף ה שכיוון שזה דרבנן מצטרף ולא צריכים לבדוק אם הביא שתי שערות וכן לצירוף לזימון בקצטט אור חיים סעב הועיל וכולל מדרבנן אומר הרמה אזי מצרפים לזימון גם בלי בדיקה אבל רבנו לפי פירושו של מורי רוח אחרת אמו בפרק שמיניות תפילה הלכה יב יא כתב רבנו אבל פורסו על שמה מי שיביא שתי שערות אחר 13 שנה ההתנסחות הזו מי שיביא שתי שערות אחר 13 שנה יש בה כדי להשמיענו שנדע שהביא שתי שערות אחרי 13 שנה ולא שנסמוך על החזקה ולכן רבנו כתב בפרק לא עבד לכן מורי כתב שם בהערה לא ממה שכתב רבנו משיביא שתי שערות אחר 13 משמע דאף למלבנן כגון להשלים למניין לתפילה ולפרוס על שמע לא סג הגיע לשנים לחוד אלא דווקא בהביא שתי שערות ודאי ודלוק מהריק שורש מט והובא ברמה אור החיים סימן נה סעיף ה יוצא שמורי פירש את שיטת רבנו שאין סומכין על חזקה דרבא גם לא למילי דרבנן ואם רוצים שבר מצווה ישליח ציבור או יצטרף למניין. כל אלה אפילו שהם מדרבנן צריכים להיות בטוחים שכבר הביא שתי שערות ורק לאחר מכן מצרפים אותו למניין או מזמינים אותו להשלח ציבור. אבל א שאר הפוסקים כפי שאמרנו מקלים וסומכים על החזקה. עם כל זאת למרות שר מצווה שהגיע לגיל 13 שנה ביום אחד והוא לא נבדק לא בדקו אם הביא שתי שערות או לא אזי האם הוא יכול להוציא את האחרים בקידוש שליל שבת שומנת תורה להוציא את האחרים בברכת המזון שמ תורה על זה כבר אמר רבנו בפרק ראשון מהלכות ברכות הלכה יא כל השומע ברכה מן הברכות מתחילתיו עד סופה ונתכוון לצאת בידי חובתו יצא אף על פי שלא ענה עמן וכל העונה עמן אחר המברך הרי זה כמברך והוא שיהיה המברך חייו באותה ברכה היה מברך חייו מדברי סופרים ועונה חייו מן התורה לא יצא ידי חובתו עד שיענה אמן. אומר מורי, הנה דברי רב רבנו ברורים שגדול שחייב מן התורה בברכת המזון וקטן שחייב מדרבנן בברכת המזון יכול לשמוע מן הקטן לאבר מצווה מן הקטן את ברכת המזון ועונה אחריו אמן על כל ברכה וברכה ומאחר וענה אמן על כל ברכה וברכה יוצאי דחובה לא די בשמיעה בלבד אלא בעניית אמן אין צורך שיאמר אחריו מילה במילה אלא בשמיעה ובענית אמן יוצא הגדול ידי חובה מן הקטן כל שכן מישהו כבר בר מצווה והוא בן 13 ויום אחד אלא שטרם נבדק לפי שיטתם אז נכון ברכת המזון דאורייתא לא סומכים על חזקה דרבא ולפי רבנו שאפילו בדרבנן לא בוודאי לא סומכים על חזק דרבא אבל אם עונים אמן אחריו לא יהיה גרוע מנקטן שיוצאים מדי חובה ולכן רבנו בפרק חמישי בפרק חמישי מהלכות ברכות הלכה טז כתב שניים שאכלו, כל אחד מברך לעצמו ובן מברך לאביו ואבד מברך לרבו ואישה מברכת לבעלה. במי דברים אמורים שיצאו ידי חובתן בזמן שאכלו ולא שבעו שאין חייבים לברך מדברי סופרים. כלומר אם הגדול אכל ולא שבע הוא חייב בברכת המזון בדברי סופרים. ולפי כך מוציאן אותן קטן או עבד או אישה מדי חובתן. אבל אם אכל ושבע הגדול שנתחייב בברכת המזון מן התורה אין אישה או קטן עבד מוציאין אותו מידי חובתו שכל החייו בדבר מןתורה אין מוציאין אותו מידי חובתו אלא החייב באותו הדבר מן התורה כמותו אומר מורי בערה ל שכל ההלכה הזו שבברך לאביו כשהאביו שומע ולא עונה אמן אבל אז הוא לא יצא לחובתו. אבל אם האבא עונה אמן אחר בנו הקטן שמברך את ברכת המזון יוצא ידי חובה. ומכאן לעניין הקידוש הקידוש אומר מורי בדברי רבנו בפרק 29 מלכות שבת הלכה ראשונה מצוות עשה מן התורה לקדש יום שבת בדברים אומר מורי בערה א' נראה ברור לדעת רבנו שחובת הקידוש בין בשבת בין יום טוב מדאורייתא בהבדלה מדרבנן לא ניגע כעת ברגע זה בעניין של ההבדלה אז אם כן איפה החובה היא מדאורייתא ומורי אומר שגם אנשים חובתן היא מן התורה בעמוד תרב בעמודה הימנית וחובת הנשים בקידוש היום כחובת האנשים ולכן כלומר ויכולה להוציא את האיש לחובתו אם כן איפה ברור שא כן הקטן מוציא בקידוש את הגדולים אלא אם כן הגדולים עונין אמן אחריו והוא הדין לבר מצווה בן 13 ויום אחד שטרם נבדק אם הביא שתי שערות שלפי רבנו אין סומכים על חזקה דרבה אין הגדולים יוצאים לא נשים ולא אנשים לידי חובה אלא הם כן נבדק ויודעים שהביא שתי שערות. רבי חני