ציבור אשר עומדים לבנות את בית הכנסת שלהם שהשם מסייעם והם שואלים היכן למקם את בית הכסא בית הכבוד הועיל ולפי ההצעה המוצעת להם ה יש להם מה שנקרא הלובי בלובי שם יהיו שירותים והשירותים לפי מה שמוצא להם הכיוון של ההורקת מים קטנים וכן האסלות יהיה לכיוון המזרח וזהו הקיר של בית הכנסת אחד מקירות בית הכנסת והשאלה האם הדבר הזה מותר או אסור? באמת בשאלת יעבס של הרב יעקב עמדין הוא נשאל אם מותר לעשות מים קטנים על גבי הכותל של בית הכנסת מבחוץ. דהיינו אם למשל אדם עובר אורח ונזק למים קטנים וגר נעול אחותי קלה הבית כנסת עם החצר נעולים הוא מחפש לו מקום שנאה שיוריק את המים הקטנים ולכן הוא נצמד לקיר של בית הכנסת מבחוץ ועושה מים קטנים כי אסור לאדם להעמיד מים קטנים מטעמי בריאות והוא פסק שיש לקירות בית הכנסת קדושה וגם מצד חוץ. ולכן אסור להוריד מים קטנים על קיר בית הכנסת גם מבחוץ. יש בזה צד בזיון. לפי זה מיקום השירותים בלובי כשהקיר של הורקת מים קטנים הוא קיר של בית הכנסת, הרי יש בו פגיעה בקדושה וצד בזיון. במיוחד שגם הכיוון, זהו הכיוון שבו מתפללים, צריך לקחת בחשבון את הדעה של האדם, מהאדם חושב, מה בני אדם חושבים. ולכן אם מדובר על הלובי הנמלא כשהשירותים מופרדים והם בכיוונים אחרים ולא בקיר של בית הכנסת הם יכולים להיות מחוברים בבית הכנסת אבל כאמור בתוספת ולא ממש בקרב בית הכנסת ולא לכיוון של התפילה זה דבר שאפשרי אבל לא בקיר של בית הכנסת ולא בכיוון של התפילה של בית הכנסת. כאן המקום לציין בהקשר לשאלה שכבר פעם שאלנו, נשאלנו האם מותר לעשות אולם מעל בית כנסת, מעל גג בית הכנסת? ואמרנו שיש לרמב"ם תשובה בעניין הזה. הוא אמר שכן. מעל גג בית הכנסת אפשר, אבל חוץ מהמקום המכוון להיכל הקודש. מעליו אין לבנות ואין להשתמש כי זה מקום קדוש. אבל בשאר בשאר התחומים מותר. מטבע הדברים גם לכאורה גם שירותים. רק מה כדאי ומן הראוי שלא יהיה בכיוון של התפילה. בגלל הדעה, הדעה של האדם והכוונה של האדם זה מבלבל אותו מבחינת העניין הזה של מקום הכוונה של התפילה ואבל מבחינת הכותלים זה רשות בפני עצמה למעלה אולם כל ציבור שמתכנן בית כנסת כבר אמרנו צריכים לתכנן מראש תכנון שהוא הראוי ביותר. כי בסופו של דבר בני אדם כשמתרגלים שבית הכנסת למטה ולמעלה יש אולם בכל זאת נשחקת התודעה של הקדושה בעיניה המון. אף על פי מי לנו גדול מרבנו שאמר שמעל בית הכנסת אין קדושה חוץ מארונת קודש אבל אי אפשר לבוא לומר שלא עלולה לשחק תודעת הקדושה בעיניה המון שאינם מבחינים בדקויות ובמיוחד אנחנו מדברים גם על חדרי שירותים לכן העצה הטובה ביותר המוצעת לכל ציבור מתכנן בניית בית כנסת טובה היא שלעשות אולם צת קרקעי ל אירועים של הקלע ולחדרי שירותים ולמעלה בית הכנסת בבחינת רומה את ש השם אלוהינו שבית כנסת בונים אותו במרומקרת ולא נמוך וכל עיר שגגות ה יותר גבוהים בית הכנסת בלשון האגדה נחרבת ולכן אין דבר יותר טוב מזה שדווקא האולם אירועים יהיה מתחת לבית הכנסת וגם חדרי השירותים וכאן המקום להעיר הערה מאוד מאוד חשובה שבבית בהלכות בית הבחירה הלכה ה פסקה יא הלכה יא פרק הלכה יא אומר רבנו היורד לבית הטבילה מלשקה זו היה הולך במסיבה הולכת תחת המקדש כולו ו נרות דולקות מכאן ומכאן עד שמגיע לבית התבילה ומדורה הייתה שם ובתחסה של כבוד וזהו כבודו מצאו נעול וידוע שיש שם אדם כלומר שקודם כל איפה היה בית הטבילה ואיפה היה בית הכסא בית המקדש בקומה התת קרקעית שם היה בית הטבילה ושם היה בית כך זה ושם באמת לא נתקדשו, המחילות לא נתקדשו ומי שראה קרי או נתמע הולך דרך המחילות. ולכן אין יותר טוב מתכנון כזה שבקומה הת קרקעית שם כאמור יהיה אולם האירועים ושם יהיו גם חדרי השירותים. ועל דרכנו למדנו למה קוראים לבית הכסה של כבוד. בית הכסה של כבוד. היום אומרים בית הכבוד ואת רבנו אנחנו רואים בית הכסא של כבוד לא בית הכבוד אלא בתחסה של כבוד כי הוא לא בית כבוד אלא בית הכסה של כבוד זה בית שיש כיסא שבו האדם העושץ צרכב יושב על כיסא ושם הוא עושה צרכב אבל הוא של כבוד למה הוא של כבוד כיוון שהיו נוהגים צניעות אם יש מישהו שם נועלים את הדלת. מצאו נעול בידוע שיש מישהו שם ולא נכנסים. ראו גם ראו את נקיות הדעת של מסורת אבותינו הקדומה שאכן באמת דאגו לצניעות במקומות כאלה ולכן קראו לו בהכסה של כבוד. רבי חניה בן הגשמר