בעקרות ההלכה היומית של אתמול שאל השואל ואמר לפי זה יהודי ירא שמיים שפוסק על פי הרמבם אם הוא יש לו לול תרנגולים זו עבודתו וזו הפרנסתו אסור לו לסגור את הדלת שלול ביום שבת לפחות מדר רבנן כיוון שבכך הוא צד אותם מדרבנן שהרי רבנו בפרק עשירי מהלכות שבת כתב בהלכה כד הצד חיה ועוף שברשותו כגון אבזין ותרגולין ויוני עלייה פטור ופטור זה פטור אבל אסור ואין לומר שאם אדם בכל זאת גידל כלב מה שקוראים מחמד, מה שכבר טפנו נגד התרבות הזו, בכל זאת יש לו כלב כזה והוא מכניס אותו לבית ביום שבת ובלילה הוא נועל את הדלת כמו שהוא נועל אצל כולם. אז לכאורה הוא עובר על איסור דרבנן כי בכך הוא צד את מה שנקרא הצד חיה העוף שברשותו. כגון אבזין ותרנגולין ונעליה שקם מור פטור אבל אסור האמנם באמת כדי להבין את העניין הזה ולכיוון היתר עלינו לקרוא את ההלכה בשולחן ערוך ולאחר מכן ל לנסות לחלק חילוק כלשהו בשולחן ערוך אור החיים סימן שטז סעיף יב נאמר חייב העוף שברשותו מותר לצודן והוא שלא ימרודו אבל הם מם מורדים אסור לתובסם אפלו בחצר עם החצר גדול שאם לא לא גדלו בין בני אדם היו צריכים מצודה זאת אומרת לפי מרן השולחן ערוך חיה ועוף שברשותו מותר לסודן וניגוד לרבנו, רק אם הם מתמרדים אז אסור לצודם אבל כל עוד הם לא מתמרדים אז אין בזה גדרי גדר של צייד ומותר לצודן בשבת אבל הרמה הוסיף שם וכתב הגהה ויש אומרים דאסור לצוד חיה העוף שברשותו ואם צדן פטור. הנה היש אומרים שער מה מביא? תואם את שיטת רבנו שער הוא אומר ויש אומרים דאסור לצות חייב העוף שברשותו ואם צדן פטור זה ממש שיטת רבנו יוצא איפה לכאורה שלפי רבנו ולפי הרמה אסור לצוד בעלי חיים שברשותו של האדם וזה לפחות כלומר בעלי חיים תרבותיים ביתיים אסור לצוד אותן ואם צד אותם הוא עובר על איסור דרבנן אם לא היו ביתיים אז האיסור ציד הוא מדאורייתא אבל עכשיו שהם ביתיים אז האיסור מדרבנן אז יוצא איפה לכאורה כאמור אם אדם סוגר את אלול ביום שבת או דלת ביתו יש לו בעל החיים בפנים והם ביתיים אז הוא עובר על סוד רבנן ואין לומר אם הוא קושר את הכלב המחמד שכאמור אנו מסויגים מהתרבות הזאת כתרבות אז כושר אותו שהוא עובר לפחות על יסוד רבנן נראים הדברים שגם רבנו הסכים לחילוק שחילק המשנה ברורה בסעיף קטן נט שם כתב משנה ברורה אה ואבל פרה וסוס פירוש פרה וסוס שהם מיני בהמות לא שייך כלל אפילו מדרבנן אפילו קנה אותם מחדש ועדיין לא רגלול וטוב כי אין עשויים להשמץ מתחת ידי אדם ומותר לתפוס אותן ולסגור אותן במקום צר ובשאר חייו העוף שברשותו שעשויין להשמת מידי האדם אף שאין צריכים סעודה לתופסן כי יבואו מעצמן לביתן לערב מכל מקום יש בו איסור צדה דרבנן וכל זה בשלא מרדו אבל מרדו אפילו פרה וסוס חייב חטאת עבור צידתן אפילו נתגדלו מתחילה בביתו וזהו שכתב וכל שכן שאר חייב העוף והוא שמרדו הפרה והסוס לגמרי וברחו מרשותו עד שצריך לבקש מצודה או איזה תחבולות לטופסו וגם אינם באים לערב לביתו וכן המשנה ברורה מחלק חילוק מאוד מתקבל על הדעת בין שלושה סוגי בעלי חיים יש בעלי חיים שבכלל אינם שותו של האדם אלא בר ברי לא תרבותיים לא ביתיים הצד בעל חיים כזה חייב מאיסור תורה ושוגג קורבן חטאת ומזיד חייב כרת או סכליים מותר קדין אבל בעל חיים שהוא תרבותי ביתי יש להבחין בו שני סוגים הם יוצאים לשוטט על פני כל הארץ וחוזרים לבית. הם מעולפים לכך, הם מורגלים בכך, אבל הם אינם נמצאים בבית, אלא בדרך כלל נשות שותצים בחוץ וחוזרים לעת ערב. ובין בעל חיים שהוא ביתי ביתי, הוא איננו שוט בחוץ בדרך כלל, אלא ביתי אזי בעל חיים שהוא ביתי ביתי לא שייך לגביו צידה כלל אם יסגור עליו אם יקשור אותו לא שיך כלפיו צידה אין הצידה צידה הוא מותרת אפילו מדרבנן ובעל חיים ביתי שהוא משוטף או וחוזר רק לעת ערב ואם הבעלים ינסו לתפוס אותו גם הוא ישמת מידהם רק לעת ערב הוא יחזור בזה יש איסור דרבנן, לא איסור תורה. ואם יש בעל חיים ביתי שנתקף בהתקפה והוא מתמרד ואינן רוצה לסור למשמעת אדוני ולא לסור לבית לביתו לכובו. צידתו היא דאורייתא אף על פי שהוא בעל חיים ביתי. כי השאלה אם הבעל חיים הוא בשליטת האדם וממידת שליטת האדם בו. אם כבר אין לו שום שליטה בו אז אין איסור האיסור הוא רק א איך קוראים האיסור הוא איסור תורה אם אין לאדם שליטה בו כלל עיקר כי הוא מתמרד אם השליטה היא למחצה אז היה איסור דרבנן אם השליטה היא מוחלטת אין איסור כלל ועיקר עכשיו לאור הדברים האלה נבין היטב באמת יש בעלי חיים משוטטים אבל מה אם הם נקראים על ידי האדון, הם באים ומתייצבים, אין להם שום התנגדות. ה או תרנגולים שמלווים אותם אפילו בלי להרים אותם והם יודעים, הם נכנסים ולו דווקא לעת ערב. אלה לא מנסים לשמץ אלא אלה בדרגת אילוף ביתיות ותרבותיות כל כך גבוהים שהם נשמעים לאדון או לגברת ואיך קוראים הולכים בכל מקום שמולכים אותם אלה אין בהם שם של צית כלל ועיקר גם לא מדרבנן ובזה כנראה רבנו יודע יסכים אבל בעלי חיים ביתיים אף שאינם מתמרדים אבל הם בכל זאת הוא ירצה לתפוס אותם עם שמתום ידיו אן זאת אומרת שלא יוכל לשלוט בהם אבל ישום ידיו בזה יש איסור ציד מדרבנן כשהם מתמרדים כבר שם הפיתיות פקעה מהם באישה אתה והם כמו בעל החיים ב בר שאזתם ממורה אלה הם שלושה חילוקים ונראה נראה לנו שרבנו יסכים לחילוקים האלה ולכן נראים הדברים שאדם יהודי דתי ירא שמיים שמתנהג לפי רבנו או אשכנזים שנוהגים לפי הרמה ויש להם לולין מאחרב תרנגולות מעשים שבכל יום שהם אינם נשמתים מידי האדונים אז אין בהם גדר של צדה אפילו לא מדרבנן ומותר לנעול בהם ננעול את את הלולים וכן מי שכבר יש לו כלב מחמד למרות שכאמור אן מסייגים מהתרבות הזו אזי מאחר הוא לא נשמט מבעליו אלא להפך בעמנותינו המרובים משחקים ומשחקים עם הכלבים ומדברים איתם כאילו היו ילדי שעשועים כן כאילו הבן יכיר לו כלבו אז כיוון שזוהי המציאות אין בזה גדר של איסור ציד ואפילו לא מדרבנן רבי חנינבגש