האם מותר להשאיר את הספר תורה על התיבה לבד? והציבור עוזבים החוצה את בית הכנסת כדי לטעום לפני מוסף מתאמת כלשהיא. זאת אומרת, מסתבר שיש בארץ מקום בית כנסת מסוים אשר הם נוהגים את מה שאצלנו נוהגים בשמחת תורה. ושם לפחות יש סיבה כיוון שיש שמחה והכל מתמשך ומתפרס על הרבה זמן אז כאן כנראה בגלל שהם הולכים להתפלל מאוחר אז מטבע הדברים הם רוצים לטעום לפני מוסף ואז בהגיע מוסף או אחרי קריאת התורה משאירים את הספר תורה על התבע יוצאים החוצה לטאום מתאמת וחוזרים חזרה להמשך והשאלה אם מותר להשאיר את הספר תורה לבד או לא תשובה אין להשאיר את הספר תורה לבד. זה לא מכבודו. יש להשיבו להיכל ורק לאחר מכן לצאת. רק לפני כן מספר הערות. א' אין מותר לאכול לפני א לפני מוסף אלא אם כן א רק טועמים עד כביצה ולא מעבר לזה. ב' א כל טעימה כזו החייבת קידוש ולא כפי שטועים וחושבים שמותל לטעום בלא קידוש אלא כל טעימה כזו מחייבת קידוש ומעתה לעניין של ספר תורה רבנו כתב א בסוף הלכות תפילין ומזוזה בספר תורה ש מצווה לייחד לספר תורה מקום ולכבד אותו אותו המקום ולהדרו יותר מדי דברים שבלוחות ברוחות הברית הן הן שבכל ספר וספר ואז אומר רבנו לא ירוק אדם כנגד ספר תורה לא יגלה ערבתו וכולי וגם דין המהלך מקום מקום כל מי שיושב לפני ספר תורה ישב בכובד ראש ובמה ופחד שהוא העד הנאמן על כל באי עולם אנו רואים צריך לכבד מאוד את הספר תורה ואחד מהסימנים של הכבוד שמייחדים לו מקום. וכך גם מרן השולחן ערוך כתב ביורי דעה סימן רפ"ב א כתב את הדברים האלה בתחילת הסימן חייב אדם לנהוג כבוד גדול בספר תורה ומצווה לייחד לו מקום ולכבד המקום ההוא ולהדרוב יותר לא ירוק כנגד ספר תורה ולא יגלה ערבתו נגדן וכולי וכולי העתיק לשון רבנו אבל אנחנו שומעים מדברי רבנו וכן מדברי מרן שהעתיק את דברי רבנו שמצווה ליחד לספר תורה מקום מה זה נקרא ליחד לספר תורה מקום כבר כתב רבנו בפרק 11 מהלכות תפילה הלכה הלכה ב' כשבונים ב בית הכנסת אין בונים אותו אלא בגובה של עיר שנאמר בראש הומיות תקרא ומגביין אותו עד שיהיה גבוה מכל חצרות העיר שנאמר וררומם את בית אלוהינו ואין פותחין פתחי בית הכנסת אלא למזרח שנאמר ואחונים לפני המשכן קדמה ובונן בו הכל שמניחין בו ספר תורה ובונים הכל זה ברוח שמתפלים כנגדה באותה העיר כדי שיהיו פניהם אל מול ההיכל כשיעמדו בתפילה. אנו רואים מכאן שבונים בבית כנסת זה חלק מתוכנית של בניית בית כנסת שבונים בו היכל כדי שהספר תורה יהיה בהיכל. זה נקרא ליחד לו מקום של כבוד להניח את הספר תורה. על גבי הבימה. כשכבר לא צריכים אותו, אין זה דרך של כבוד. כשצריכים אותו, כגון לצורך הקריאה או לצורך השמחה, מקיפים אותו ורוקדים, אז זה משהו אחר. אבל מן הרגע שכבר לא צריכים אותו על הבימה ומזניחים אותו ויוצאים החוצה, אדגיעה בכבוד הספר, אלא יש צורך קודם כל להחזיר אותו למקומו. אז ורק אז אפשר לצאת מבית הכנסת כדי שלא יהיה ביזוי לספר תורה. ואם כן יוצא איפה שאסור להם לנהוג כן אלא קודם כל להחזיר את הספר תורה להיכל ורק לאחר מכן כאמור לצאת לטעום מתאמת עם קידוש ולא מעבר לזה. מן הראוי היה שלהחזיר קצת את הגלגל קצת למנהג אבותינו ולא להתפלל מאוחר יתר על המידה. התפילות המאוחרות האלה הורסות את הכל כי א' מכניסות אותנו כבר לבעיות של זמני קריאת שמע ותפילה. ב גומרים מאוחר ומטבע דברים. גם השיעורים של אחרי הצהריים נהרסים, אם בכלל הם מתקיימים. כל המערכת נהרסת. כל המבנה נהרס. ומה? בשביל מה? בשביל שאדם ישכב יתר על המידה א בלילה עד אור יום כפר השמש באמצע הרקיע והם רק אז קמים. והרי לא רק שהוא יטעם לפני מוסף אלא רבים רבים כבר יטעמו לפני תפילת שחרית בגלל שהשעה מאוחרת והם הכניסו את עצמם בכלל החולים שכאילו אינם יכולים בלי לטעום. וכך עבירה גורת עבירה. אם מתפללים בזמן אין לומר כמו אבותינו שהיו מתפללים בשעה 6: הכל רץ, הכל בסדר, תואם את המידת הרעבון של הגוף ומבחינת חלוקת הזמן של היום לתפילה, לאכילה, למנוחה, ללמוד תורה, הכל מתנהל בצורה טבעית נכונה אבל מן הרגע שפורצים גדר, אז כל התוכניה מזדעזע והכל נהרס בחשבון הסופי הכל נהרס ולכן אין זו הדרך העולה בתל אלא שאנו מצובים להשיב שאם קורה דבר כזה כפי שהשואל שאל הרי לא יצאו ויעזבו אותה בספר תורה אלא יכניסו אותו ואחר כך יצאו יש לציין שבשמחת תורה אנחנו המלצנו שכאן בקריאת אונו שישאר כוחם של כל אלה שמתפללים שחרית ו ואומרים את כל ה קריאות ותפילת מוסף הכל ברצף קריאת התורה ומוסף ברצף ורקחר מכן אחרי המוסף יוצאים החוצה טועמים אוכלים מה שהם רוצים ולאחר מכן חוזרים לשמחה אה במקרה כזה א' יש לנו בית כנסת כאן בקטעונו הם ודעת שנשמעו להמלצה הזו וישאר כוחם וזה דבר נכון מאוד כדי לא ליצור בעיות של אכילה לפני תפילת מוסף אלא שבמקרה כזה אל יניחו את הספרי תורה על התיבה אלא החזירו אותם להיכל ואחר כך יוציאו אותם או יניחו מספר זקנים שישארו בבית כנסת יחד מהספרי תורה ואותם זקנים בלב אחי הם רק טועמים מתאמת קטנה ולא ולא ולא אוכלים ולא משתולים אז במקרה כזה שיהיה לכבוד לספר תורה שרואים שזה עדיין המשך אבל כאמור הדבר הטוב ביותר זה שלהכניס את הספרי תורה בהיכל ולהוציא אותם בשביל ה בשביל השמחה ושל הפיוטים אבל בית כנסת כמו שבציון שעדיין הם מתנהגים ב כמנהג בתמ ויוצאים לפני בעצומה בעצומה של השמחה יוצאים החוצה לקדש ולטעום אזי משאירים כמה זקנים יחד עם הספרי תורה כדי להראות שעדיין הספרי תורה בעצומה של המצווה ושאם לו כן היינו חייבים להחזיר אותם לארון להיכל כדי לא להשאיר אותם חס וחלילה מבוזים בחוץ ולא קיום מצווה ולא במקומם המיוחד להם. הרי אם כן לפחות לפחות להשאיר בני אדם שם כדי שבאמת יראה לעין כל שעדיין הם מצויים בעתומה של מצווה. רבי חניה בנגש בני ישראל. די כבר בן כבר