סלם דתי שואל, לא אחת מזדמן לו לראות בני אדם במצבים שונים או בלבושים מיוחדים או בתנוחות מיוחדות. האם מותר לו לצלם בלי רשות של אותם בני אדם או לא? והתשובה היא לא בא' רבתי. אנחנו מוצאים בהלכה שהקפידו הרבה הרבה מאוד מאוד במה שנקרא אז קראייה אפילו שני שותפים שגרים בית מול בית בחצר משותפת שנים על גבי שנים יכול אחרי שנים ראובן לומר לשמעון שכנו עד עכשיו יכולתי לסבול את זה שכולנו רואים את כולנו אחר מהיום בוא נעשה מחיצה כדי שאמור על צנעת הפרט שלי ואין חזקה להזק ראייה ונפסק להלכה שהזק ראייה שמי הזק ויכול שותף לדרוש מחברו עשיית מחיצה כדי להגן על צנאת הפרט שלו למרות שכאמור הרבה שנים חיו בלי שום מחיצה ולא עוד אלא הרבה פוסקים אמרו שאפילו באותו מקום יש מנהג ונוהגים בדברים האלה הרי אם אדם מקפיד זה נקרא מנהג רע בהיפוך אותיות גיהנום כי כל מנהג שפוגע בצנעת הפרט אין לו תוקף מבחינת ההלכה היהודית כי ההלכה היהודית ממתפחת את הערכים ובלעם הרשע שבח את עם ישראל שבפתחהם לא יו מכוונים זה לזה נכון מאוד שאנחנו מוצאים הבחנה בהלכה בין בית ובין גינה שבבית יש מה שנקרא שבן אדם נוהג בדברים יותר אישיים ושם ההזק ראיה העזק ראייה יותר חזק והוא שמאזק אבל בגינה בני אדם לא נמצאים בתנוחות מיוחדות אלא יש צמחיה הכל גדל אז שמה לפי הרמבם אין גדר שלזה קראייה אבל לפי פוסקים מסוימים שחוששים מפני עין הרע אז גם זה אסור לפי ש ם לא בגלל זה קריאה אלא בגלל עין הרעה בין כך ובין כך אנחנו מדברים על על כך שבני אדם במקרה רואים אבל אם אדם עומד ורואה עומד ומציץ אז הפוסקים אומרים זה דבר יותר חמור כי זה לא נותן לזולתו יכולת של חופש כי כל הזמן חושש שמישהו מציץ עליו מישהו רואה אותו שוודאי וודאי שהדבר הזה הוא אסור אומרים פוסקי ההלכה שאדם עומד ומצית כל שכן כשאנחנו מדברים על צילום שהצילום זה דבר שכבר מתועד זה לא ראייה נראתה נשכחה אלא זה דבר מתועד ובני אדם לא רוצים שיתועדו בצורה זו אחרת בלי רשותם לא אחת התנוחות מאוד מאוד מביכות ואו לבוש שמביך את האדם אולי באותו רגע אדם לבש את אשר לבש בגלל מצב מסוים ואולי רוצה שיראו אותו באותו לבוש בכל מקום או בכל זמן ולכן זה אסור כל הפעילות של הצלם הדתי באמת מבחינה זו היא מוגבלת וכך שוודאי ודאי מה שקוראים בלשון לעד נדמה לי פרפרצים לא יודע כל אלה