ראיתי מעשה ונזכרתי בהלכה זה עידן שהתקשורת מפרסמת מדי ביומו על הזוכים בפרס נובל כידוע פרסנובל ניתן למדענים או למדינאים אשר או לאפילו אנשים מיוחדים שהצטיינו הן ברמה מדעית בגילויהם תגליותיהם או בפעילות למען השלום למען סיוע לחלשים וכ יוצא בזה פעילות יוצא דופן והפרס נובל הזה הוא סכום גדול מאוד שבו זוכה הפרס זוכה בו לעצמו ואז נשאל עוד כמה שאלות למשל ראש ממשלה שזוכה בפרסנו לשלום או נשיא של ארצות הברית שזוכה בפרס נובל וכי יוצא בזה או אם מדען איש כיבוץ זוכה בפרס נובל עבור תגלית מדעית שלו למי הפרס האם לציבור או לא לעצמו והתשובה הפרס מגיע לציבור כל ההון של הפרס מגיע לציבור אלא אם כן הציבור מוותר לו באופן מפורש. כל עוד אין ויטור כזה זה שייך לציבור עצמו. הגמרא במסכת בבאב בטר קמד עמוד ב מביאה משנה החין והשותפים שנפל אחד מהם לאומנות. כלומר מתמנע לאיש למשרה מוחדת במינה ברמה השלטונית משרה שיש עמה כבוד וכסף ואז השאלה היא למי הרווחים מאחר ומדובר בשותפים נאמר במשנה נפל לאמצע הרווחים הם לקופה המשותפת ולא לו באופן אישי ובגמרא התבאר התבערו האופנים הבאים אם האבא המנוח הוא זה שדאג שבנו יקבל את התפקיד רמה מעלה הזה אז איזהון משפחתי או כמו שכולם ירשו בשווה את הכספים הם ירשו גם את ההון הזה ולכן מה שהוא ירוויח הוא ירוויח לאמצע לקופה המשותפת או אם ה אחים שהם שותפים שעדיין נהנים מן העיזרון ביחד מקופה משותפת או שותפים שאינם אחים דאגו בלובי שלהם שהוא יקבל את המינוי שאחד האחים או אחד השותפים יקבל את המינוי וקיבל את המינוי הרי הרווחים הם לקופה המשותפת לאמצע לאזבון כולם נהנים מאותם רווחים ורק אם הוא עצמו דאג למינוי אזי הוא יקבל את הרווחים לעצמו בתנאי שאיננו מוציא את ההוצאות על חשבון הקופה משותפת כגון הוצאות לצורך ה המשרה הזו ביגוד נסיעות מזונות וכל כה יוצא בזה אם הוא דאג למשרה שלו והוא ממ את המשרה שלו אז הרווחים הם לעצמו אומרת הגמרא אם אביו גרם לו למינוי פשיטה שזה הון משפחתי וזה שייך למשפחה הרווחים שייכים לקופה המשותפת אם האחים דאגו למינוי פשיטה שהרווחים הם לאמצע כי הם גרמו למינוי אומרת הגמרא מהו דתמה חורפ גרמלה היה עולה בדעתנו שבזכות חריפותו בזכות הידע שלו אז קיבל מה שקיבל ולכן הרווחים לא לעצמו. באה המשנה וקבעה הלכה שמאחר ולמרות חריפותו המסרה ניתנה לו בזכות השתדלות אביו, השתדלות האחים או השותפים או אפילו השתדלותו שלו. אבל במימון מהקופה המשותפת, הרווחים הם לאמצע לקופה המשותפת. אז יוצא איפה שבאמת אם יש לנו שותף או אח מכרווחים שחיים קופה משותפת עזבון זוכה ברווחים מיוחדים ברווחים טובים תוצאה מהתערבות האבא המנוע או מהערבותם אף שיש את המימד האישי שלו או אפילו תוצאה מהתערבותו שלו אבל בהוצאות של הקופה המשותפת הרווחים לאמצע לקופה המשותפת אומרת הגמרא, מה יהיה אם אדם מנהל את השותפות? ועכשיו כשבאים איתו חשבון ביחס לקופה המשותפת, אז אומר, השטר הזה זה נפל לי ירושה מבית אבא. השטר הזה זכיתי בו ככה, זה קיבלתי מתנה, זו מציאה. מה הדין? אומרת הגמרא, עליו להביא ראיה ובאמת תוצאה מכך רבנו פסק בפרק טלכות נחלות שדרך אגב שם בפרק הזה מתבערות ההלכות האלה שאמרתי לכם בשם הגמרא אז הלכה זן כותב רבנו אחד נחים שהיה נוסא ונותן בתוך הבית וכאן העבדים בשמו לבדו לווה לאחרים ויש רחוב בשמו לבדו זאת לא ראיה שזה בשמו לבדו שזה שלו כי הרבה פעמים לצורך קידום משחק הוא כותב על שמו עצמו אבל שייך לכולם ואמר מאות אלו שלבותיי אושקניתי בהן עבדים אלו שלי שלי לבדיהן שנפלו לי מבית אבי אמי או מציאה מצאתי או מתנה נתנו לי חלב להביא ראיה שנפלה לו ירושה אחרת או מצא מציאה וזכה במתנה מכאן משמע לכאורה שמציאה שמצא השותף אם הוא יוכיח שהוא מצא אותה היא שלו ולא של הקופה המשותפת כי זה בא לו מן השמיים או מתנה שהוא קיבל זה לא כתוצאה מההון של השותפות מההשקעה של השותפות אלא נתנו לו בנשמיים אם יוכיח שבאמת הוא קיבל זה שלא בלא של כולם מה עם פרס נובל לשלום או למדע זה מציאה זה מתנה או זהו פרס שנתן פה על יוצא כתמורה או עדוד לשם המאמץ שעשה אותו אדם או התגלית החשובה שבה יש תרומה גדולה לאנושות. ברור שזה לא גדר של מציאה וזה לא גדר של מתנה כי יש פ כאן פועל יוצא של מאמץ של חדשנות. נכון שיש את המימד האישי אבל נבוא ונראה בשם מי הוא פעל ובמון מי הוא פעל. בוודאי ובוודאי שפרס נובל לשלום ראש הממשלה פועל בשם כלל כל הציבור ובמימון כלל כל הציבור הנסיעות שהוא טס לצורך הפגישות מימון ממון העשל הטלפונים כל אלו נכון שיש את המימד האישי אבל יש את המימד של כלל הציבור ולכן בפרס נובל הדבר פשוט שזה של כלל הציבור אלא אם כן הציבור מוכן לתת לו אבל אם לא זה של כלל הציבור. וכן ביחס למדען שבא מן הקיבוץ הועיל והקיבוץ מממן את לימודיו, את מחקריו, את האשלו, את הכל. הרי הם כל הכבוד שיש את הממד האישי. זה לא מתנה, זה לא משהו מן השמיים, זה דבר שקיים. כולם יודעים שהוא קיים. יש התחרות. שולחים שולחים. אה אה את המועמדות, מקבלים המלצות ויש התחרות. זה לא מציאה שנופלת מןשמיים, זה לא מתנה שנופלת מן השמיים. ולכן יש כאן כללי שחיה, כללי משחק, קיים אפיק, קיים אפיק שאפשר שהוא יזכה בדבר הזה. והרבה פעמים משקיעים מתוך ההנחה שאולי באמת יזכו בפרס נובל. ולכן אין ספק שפרס כזה הוא שייך לקיבוץ, לקבוצה, אלא אם כן הם מוותרים לו לסיכום. באמת ההלכות האלה שדיברנו עליהם נדברו בהרמב"ם פרק תשעי הלכות נחלות בשולחן ערוך חושב משפט סימן קעז ובשולחן ערוך חושפט סימן סב ויש אפילו קוריוז מסוים בסימן בשולחן ערוך סימן א קע הוא מדבר מה יהיה אם שותף גנב למי הרווח מהגניבה נאמר בשולחן ערוך הרווח שייך לכולם להון אבל אם הוא יתפס ויה הפסד ויצטרכו לשלם יצטריך לשלם קנס ההפסד עליו כי זה בעבירה אבל ביחס ל לשאר הדברים דהיינו א כל האחון ה שדיברתי עליו שהוא זוכה הרווחים הוא זוכה לאמצע אם היו הפסדים אם היו הפסדים ההפסדים זה על חשבון הקופה משותפת למשל בשביל להתחרות עם פרס על פרס נובל הוא שקעה שקעה יחצנים וממליצים וכל הדברים האלה בסוף לא לא הרוויח ההפסד לכולם זה חשבונינו כי זה אפיק שהולכים על סיכוי וסיכון מה שאין כן דבר שהוא פועל יוצא של עבירה שותף שעבר עבירה בשולחן ערוך נאמר שהרב ח לקופה משותפת אבל ההפסד עליו זה קוריוז הלכתי אבל רק שנדע עד כמה מדקדקים בהלכה בדברים האלה משום כך אין הדברים פשוטים כלל ועיקר במציאות חיינו הציבורית והפוליטית רבי חני ברגש