ברית מילה בשבת מעוררת הרבה הרבה בעיות הלכתיות. כעיקרון בוודאי וודאי שאם הנימול בריא לא היה לו צהבת והיה חולה וזה יום השמיני אז הברית בוודאי צריך לעשות ביום השבת במועד. אלא מה שהמוהל צריך כין את הסכין וכל המכשירים מערב שבת כבר שיהיו בבית שבו ימול הנימול אבל אסור לו להביא אותם מחוץ לתחום להוציא מרשות הרבים רשות היחיד אלא כולם צריכים להיות מוכנים כי רק הברית היא זו אשר דוחה את השבת אבל מכשירי הברית לא דוחים את יום השבת כמובן שהיום דנים מה יהיהם חס וחלילה יגיעו קרובים מכרים שמחלה שבת ברור מעל לכל ספק שצריך בצורה ברורה חדה וברורה לקיים את הברית בזמן ולא להזמין אורחים או קרובים אשר יש חשד שהם עלולים לחלל את השבת אלא החכם עיניו בראשו יסבירו לקרובים ויאמרו להם שהברית מתקיימת בית הכנסת ובית הכנסת לא מרשים להביא אורחים ולכן המסיבה בנוגע ללידה בברית תתקיים ביום חול בעולם או בכל מקום אחר ואילו בית הכנסת רק הברית ובצורה כזו יוכלו להתגבר ולא כאלה שכבר סומכים על הוראה של עבודה יוסף גאון עולם אבל שהוא אמר אם אין ברירה ואם באמת יחלילו שבת כגון שמדובר בהורים מאוד מאוד קרובים ולא נשמעים והכל שמותב שיתחו את הברית ליום ראשון זה הוראה שאנחנו משתדלים מאוד מאוד לא להזדק לה רק בעת חירום ובאמת היה לי מעשה שפגיד בכיר כאן בעירייה שהוא כבר לא עובד כאן שהוא לא דתי כלל ועיקר הייתה נולד לו בן ביום שמיני של ביום שבת והשמיני זה היה ביום שבת בא אליי אמרתי לו תשמע אם לעצתי תשמע תקיים את הברית בלי להזמין את אף אחד רק את המצווה כי אם בן כך אתה כבר מקיים מצווה למה לחסר לך עם עבירות קיים את המצווה ואילו ביום חול תעשה מסיבה ואני אבוא לברך את המעמד אז בכן היה באמת הוא קיים בית הכנסת אך ורק הקרובים לגמרי שלא חילו השבת וביום חול עשה מסיבה הלכתי לברך את המעמד בכוונה כדי לעודד את המהלך הזה צריך מאוד מאוד להיזהר יש שאלה שידידנו מרכבל שואל ושאלה מאוד מאוד מעניינת האם מותר לומר לצלם גוי מערב שבת שיבוא שבת ויצלם את האירוע זו שאלה חשובה כבדה אנחנו נקדיש לה היום את השיעור בכולל ערב שבת בהלכות שבת נלמד את זה כי זה קשור ל מכלול הרחב של מה שנקרא אמירה לגוי והועיל ויש לזה השלכות רבות אנחנו לא רוצים במסגרת הלכה יומית להתייחס לזה אלא כאמור בניתוח עמוק ותוך שניתן להסביר את כל הכללים מסביב ויש דבר נוסף והוא בזמן שמקיימים ברית מילה ביום שבת אזי אה יש את ה בכוס יין שצריך לשתות אותו החנו אשכנזין אומרים איך ישתה את היין הרי צריך לעשות קידוש ואין קידוש אלא במקום סעודה והועיל והכוס יין הוא רשות ולא חובה אז אחת מהשתיים או שלא יברך ברכת הגפן או שיתן את היין לילד שתי רמג לחינוך לשרעו יתן לו רוב רביעית אחרי בקשת המחילה אין אנו סוברים כן אנחנו מבחינים בין שני קידושים בין קידוש להתיר את הטעימה ובין קידוש להתיר את הסעודה אין קידוש במקום סעודה זה בבית אבל אם יכבדו את המשתתפים במילה בכיבוד קל מותר לעשות קידוש כדי להתיר את התעימה כמו שאנחנו עושים זאת בשמחת תורה שאנחנו יוציאים מחוץ בית הכנסת בשביל טעימה לפני מוסף ורק טעימה ומקדשים וחוזרים מקדשים בבית בשביל הסעודה וכל כולה היא ברכת הגפן ולכן אין בעיה מהבחינה הזו אבל מתעוררת בעיה אחרת והיא האם לומר את התפילות על הנימול ועל ה יולדת כי זה שאומר בורא פרי הגפן וברכת קוראת הברית מוסיף תפילות לנימול תשתלח אוסותו ואלהם תפילות עתיקות יומין מזמן הגאונים רבנו סעדיה הגאון מזכיר אותם רבנו לא מזכיר אותם ו אומר גם תשלח אולסוד לולדת יש כאלה אפילו שנוהגים לעשות תפילה גם נוספת מעורבת לתינוק וליולדת אבל כל זה ביום חול אבל ביום שבת הועיל ורבנו לא הזכיר את התפילות האלה והועיל ויש בהן בקשות צרכים אין לו מרא אותם במעשה שהיה כך היה שהייתה ברית של הבן של הרב רועי מרגלית בבית כנסת תפארץ ישראל של החנון השרעבים ביום שבת והמול היה הרב שלמה מחפוד ואנוכי הייתי שם נכח שם ונתבקשתי לברך את הגפן ואת קוראת הברית ומיד היה שם מור יהודו כהן וכולם שאלתי אותם אנחנו נגיד תשתלח אוסו או לא כי לא רציתי לפגוע במנהגים במנהגים שונים הרב שלמה אמר לא אומרים כולם אמרו לא אומרים קדשתי בורא פרי הגפן וקורא את הברית וקראנו שם לא שמנו את עשותו לא בקשת צרכים לא שום כלום וזוהי הדרך העולה ב אל נכון שבתלמוד הירושלמי דענו לגבי ברכת המזון כי בברכת המזון יש בברכה השלישית לפי הגרסה של התלמוד הירושלמי במקום רוענו זוננו אז שמה כתוב רענו זוננו זה בקשת צרכים ושאלו בתלמוד הירושלמי איך אומרים זאת בשבת הרי אין בקשים צרכים בשבת והרי עובדה שבתפילת 18 אנחנו לא מתפללים אותה ביום שבת בגלל בקשת צרכים ומתפלים רק תפילה בת שבע ברכות שלוש ראשונות שלוש אחרונות וברכה אמצעית שהיא קדושת היום ואם כן איך איך אומרים לפי נוסח ירושלמי את ראינו זוננו וכולי אמרו החכמים מדר שלמי טופס ברכות הוא אומר פירוש של דבר כיוון שזה התופס של הברכה ואי אפשר לשנות אותה ביום שבת לכן השאירו אותה ביום שבת נשאלת השאלה מה בין זה לבין לבין תפילת 18 תפילת 18 אלה הם ברכות אתה יכול לא לומר אותם אבל כאן זה נוסח ברכה אחד אם תתחיל בתוך אותה ברכה את המילה הזאת תאמר את המילה הזאת לא תאמר. זה לא דבר עמיד ולא יכול להתקבל על דעת רבים כי זה לא יתפס. ולכן כיוון שברכת המזון מסורה לכל אז אמרו בתלמוד הירושלמי ובצדק תופס ברכות הוא אי אפשר לבוא להגיד לבני אדם אל תגיד את המילים האלה ואת אלה כן כי קשה לבני אדם להיות כולם חכמים ולהתחיל למיין אבל אתה בהחלט יכול לבוא לומר חטיבת הברכות האלה אין לומר כי חטיבת הברכות האלה להם כל כולן בקשות צרכים זה אפשר אבל לא מילה זו ומילה זו כן וזו לא זה קשה לכן התירוץ תופס ברכות הוא הוא תירוץ אך ורק שמדובר בברכה אחת שחלקה היא בקשת צרכים וחלקה אינה בקשת צרכים וקשה לעקור את החלק של בקשת צרכים כי זה חלק בלתי נפרד מכל הברכה כולה ולכן שם אנחנו מוותרים על האיסור של אין בקש בקשה צרכים כי לא מתכוונים בבקשה צרכים וזה תופס ברכות לעומת זאת ביום שבת שאומרים הרחמנו כך וכך הרחמן כך וכך הרחמן כך וכך כל הרחמנים האלה תופס הברכות של רבנו ושל התקליל לקדמוניות סך הכל יש לו שלושה אור רחמונים אבל זה תפח מוסיפים מכאן ועד להודה חדשה לחי ביום חול אתה רוצה להוסיף להוסיף אבל ביום שבת מה לכב כל זה ואי אפשר לבוא לומר זה חלק ממערג ברכה תופס ברכות הוא אי אפשר לומר את הדבר הזה ולכן אני אינני אומר לבני אדם אל תגידו את רחמון או רחמון או רחמון למה כי קשה מאוד לבני אדם ואפילו לרבנים לוותר על הדברים האלה חושבים שמי יודע מה אתה אומר להם אבל אני לא אומר ואז אם מישהו שואל אותי והוא חכם הוא תן את חכם חמים אני אומר לו תראה אני נמצא בקבוצה למעלה במקום ראשון אתה מקום שני מה לעשות כי אני לא עבריין שאני לא אומר ואתה ספק עבריין שאתה אומר אז המון עם הוא לא יכול אני לא יכול להגיד לו שהוא עבריין כי הוא שוגג מה הוא מבין אבל אתה תלמיד חכמים יודע ספר אז מה לכה כי תלין עליי אני מלין עליך וככה רבותיי בדברים האלה מה אני צריך לבוא ולומר שזה טוב פס ברכות ואפשר להגיד תשתלחוס אותו ביום שבת וכבר נהגו לומר מה איזה קדושת מנהג יש בדבר הזה זה שבת אז אתה רוצה לא למחות בידי אחרים אבל אתה צריך לקבוע קטגורית שמי שלא אומר הוא נמצא בדרגה היותר גבוהה כי זה לא חלק ממערג ברכות זה רשות הוא יכול בהחלט לא לומר אותם שהרי לפי רבנו גם ביום חול אומרים אותם אומר שום כך זו הדרך העולה בית אל לא לומר את אשתח אוזותו ביום שבת ולא כל התפילות עלה לימוד בבקשה רבי חני