שואל ואמר אם טעה והוא הוציא תפילין של ראש לפני תפילין של יד מהוא הדין האם יניח תפילין של ראש ואחר כך של יד או של יד ואחר כך תפילין של ראש ואם נאמר שמניח תפילין של ראש ואחר כך של יד כיצד יברך עליהם האם יברך על מצוות תפילין ואחר כך להניח מה הדין במקרה כזה? ובכן, עסקנו כבר בעבר בשאלה הזו ואמרנו שאכן בשולחן ערוך נפסק שיניח את התפילין של יד, כלומר מזיז הצידח את התפילין של ראש שגיעו לידיו ראשונות כאילו מעביר על המצוות ומניח תפילין של יד ואחר כך של ראש ואז אין בעיה של ברכה אלא כדרכו מברך להניח ואינו מפסיק בין תפילין של לשר ראש הוא מניח תפילין של ראש אבל מורי בפרק ד' מהלכות תפילין הלכה חות יח העריך מאוד מאוד בפירוש השיטות השונות ופירוש מה שנראה לו בשיטת רבנו והעולה מכל המקובץ מכל הנאמר שם הוא שלדעתו צריך להניח תפילין של ראש שהגיע על ידיו תחילה ואחר כך תפילין של יד שבגון זה לא נאמר אין מעביר על מצוות אלא מה שהגיע לידו של ראש יניח האוטו ואז שואל השואל מאחר וזו שיטת רבנו לפי מורי אם כן מה יהיה עם הברכה כיצד נסדר עם הברכות האם יברך להניח תפילין ויפתור את שתיהן או על מצוות תפילין ויפתור את שתיהן או על מצוות תפילין ואחר כך יברך להניח כיצד יעשה במקרה זה ובכן נראים הדברים שיברך על מצוות תפילין ואם הוא לא ישוכח בין זו לזו דיוב בכך ומדוע עלינו להסביר שמצוות תפילין של יד ומצוות תפילין של ראש הם שתי מצוות. לא מצווה אחת, אלא הם שתי מצוות. כל אחת היא מצוות עשה בפני עצמה. ובאמת שהיה עלינו לברך ברכה מיוחדת לתפילין של יד וברכה אחת מיוחדת לתפילין של ראש. ובאמת בגמרא במסכת מנחות נאמר שעל תפילין של יד מברכים להניח אשר קצנו מצוותיו וצאנו להניח תפילין ועל תפילין שראש מברכים אשר קדשנו מצוותיו וצנו על מצוות תפילין ואם כן למה אנחנו מברכים ברכה אחת אומר רבנו מאחר ושתי המצוות הללו הם מעניין אחד אף על פי שהם מצוות כל אחת בפני עצמה ואינה מעכבת זו את זו מאחר והם עניין אחד די בכך שהוא מברך להניח על תפילין של יד שאותה הוא מקדים ואם הוא לא מסוכח הרי מברך א הרי הוא מניח תפילין של ראש בלי ברכה כי עלתה לו ברכת להניח גם בשביל תפילין של ראש החינו האשכנזים אומרים שלא על תפילין של יד מברך להניח ועל תפילין של ראש מברך אשר כדשנו מצוותיו צבענו על מצוות תפילין גם אם לא סוחח בין תפילין של יד לתפילין של ראש ואם סוכח בין תפילין של יד לתפילין של ראש לדעת רבנו יברך על תפילין של ראש על מצוות תפילין ולדעת החבר האשכנזים יברך על תפילין של ראש שתי ברכות גם להניח וגם על מצוות תפילין. זאת אומרת, אנחנו רואים שהברכה על מצוות תפילין היא ברכה מיוחדת לתפילין של ראש. ובאמת, מה הדין כשיש לאדם רק תפילין של ראש, לא תפילין של יד. מה אז הוא עושה? התשובה מברך אשר קדשנו מצוותיו וציונו על מצוות תפילין. הנה אומר רבנו את הדברים הבאים בהלכה ד' ופרק רביעי מלכות תפילין תפילין של ראש אין המעקבת של יד ושל יד אין המעכבת של ראש מפני שאין שתי מצוות זו עצמה וזו לא עצמה וכיצד מברך עליהן על של ראש מברך אשר קדשנו מצוותיו וציונו על מצוות תפילין ועל של יד מברך אשר קדשנו מצוותיו וציונו להניח תפילין מוזר רבנו שהוא אבות הסדר וההגיון אומר וכצד מברך עליהן על של ראש מברך אשר כדשנו מצוותיו וצונו על מצוות תפילין היה צריך לבוא לומר שהברכה הזו היא רק קיימת רק אם לא דיבר רק אם דיבר בין תפילין של יד לתפילין של ראש כאילו היא לא קיימת בפני עצמה אבל מדברי רבנו משמע לא ללא כל קשר החכמים קבעו לתפילין של ראש נוסע אחר על מצילים וקבעו ברכה מיוחדת לתפילין של יד להניח זו ברכתו וזה ברכתו בענבקמינה שאם אדם יש לו רק תילין של ראש לא יברך להניח אלא על מצוות תפילין ואם יש לו רק תפילין של יד יברך להניח ולא יברך על מצוות תפילין במ דברים אמורים שהניח אחת מהן אז נשים לב אם הניח אחת מהן שלר לבד מברך על מצוות תפילין לא להניח אם מניח רק של יד להניח לא על מצוות תפילין אבל אם הניח שתיהן מברך ברכה אחת והיא להניח תפילין וכושר של יד תחילה ואחר כך מניח של ראש או ככשהוא חולט חולט של ראש תחילה ואחר כך חולץ של יד מי שברך להניח תפילין וקשר תפילין של יעד אסור לו לספר כלומר לדבר ואפילו להשיב שלום לרבו עד שיניח של ראש ואם סח הרי זו עבירה וצריך לברך ברכה שנייה על מצוות תפילין ואחר כך מניח של ראש אם רבותיי השיחה כאן אסורה ואם אהבה בגדר הפסק אז למה שלא יברך להניח על של ראש כמו שאחנו אשכנזים אומרים אלא משמע לא תפילין של ראש ברכתו לעולם על מצוות תפילין אלא מה? בגלל שמניחים תפילין של יד ושל ראש סמוך והם עניין אחד. לכן הוא מברך להניח והעיל ולא מדבר בין תפילין לתפילין אז די בברכה אחת להניח אבל בעצם אשר קדשר מצותיו וציונו לעשות על מצוות תפילין זו ברכה ייחודית לתפילין של ראש ולכן אם יש לו רק תפילין של ראש מברך את הברכה הזאת ומכאן נוכל לומר הפוך אם קר שיצא לו בטעות תפילין של ראש לפני תפילין של יעד ואמרנו שלפי מורי בהסברת שיטת רבנו מניח את התפילין של ראש ואחר כך תפילין של יעד הרי מה הברכה הייחודית של תפילין של ראש אשר קדשנו מצוות האבץ צבענו על מצוות תפילין ואם כן איפה עכשיו שהניח תפילין של יד אחרי של ראש ולא דיבר ביניהם יחול הדין שחל במקרה הקודם מה הוא המקרה הקודם אם מניח תפילין של יעד מברך להניח ואם שמייח תפילין של ראש לתפילין של יעד ולא דיבר אז לא מברך כי מחר בברכת להניח עולה גם על זה למרות שהם שתי מצוות בפני עצמן שאינם מעקבות זו את זו אותו דבר גם כאן אם ניח תפילין של ראש וברך על מצוות תפילין זה לא ברכה רזרבית זה לא ברכה של בדיעבד זו ברכה שלחילה על תפילין של ראש שהר יש לו רק תפילין של ראש את הברכה אז הוא מברך ולא מברך להניח ולכן כאמור אם יצא לו תפילין של ראש מברך את הברכה הייחודית של תפילין של ראש שהיא הברכה לחתחילה של ראש אשר קדשנו מצוותה וצנו על מצי התפילין ואם לא ידבר ובר והניח תפילין של יעד נפטר בכך כי מאחר בהם שתי מצוות מעניין אחד די בברכה אחת ואין צורך בשתי ברכות רבי חניה גשומר רבי ח כ