כפי שכבר אמרנו, הרבנות הראשית לישראל הכריזה שביום חמישי הבא עלינו לטובה יהיה יום תענית לרגל עצירת הגשמים. וכאן השואל שואל, האם צריכים לקבל עליהם את התענית יום לפני כן כמו שיחיד אם הוא רוצה שיהיה לו יום תענית מקבל עליו את התענית יום לפני כן במנחה ואם כן האם נקץ במידה ונקבצו 10עשרה מטענים ביום חמישי האם ההשליח ציבור אומר עננו ברכה בפני עצמה בין גואל לרופא האם קוראים בתורה בויחל או לא? ובכן, אנחנו צריכים לדעת שיש שלושה סוגי תעניות. תענית אחת מן התורה היא תענית יום הכיפורים. היא ביום קבוע שקבעה התורה והיא מחייבת את כולם חוץ מהחולים המסוכנים. שאלה פטורים, אבל גם אז זה נחשב מבחינתם יום של צום, יום של תענית ומתפללים בתפילות אותו דבר כמו כולם. כי עצמו של היום הוא יום צום ותענית שהקדוש ברוך הוא קבע אותו. ואין צורך לקבל אותו מבעוד יום, כי הוא קבוע ועומד על ידי הקדוש ברוך הוא. וכל החולים אשר על פי היתר הלכתי אינם צמים אף על פי שהם מקובצים במקום אחד בבית חולים או בבתי סעוד ויש להם מקום שבו הם נקבצים ומתפללים הם מתפללים את התפילות של יום הכיפורים לכל דבר ועיקר למרות שאין המצמים מכוח היתר הלכתי ויש מה שנקרא תעניות ציבור שבסנהדרין קבעו אותם לרגל החורבן תשעה באב א עשירי בתבת 17 בתמוז שלושה בתשרי צום גדליה אלה הם ארבעה צומות על החורבן הם מדרבנן ברגע זה אינני נכנס לגבי הגלגולים שלהם בבית שני ובימינו לא כאן המקום אבל מעיקר יסודם הוא מתקנת חכמים וחכמים כמו בתורה קבעו את עצמם של הימים האלה כימי צום ותענית ואין צורך לקבל אותם יום לפני כן כי הם קבועים ועומדים על ידי חכמים שהסמכו על ידי התורה לקבוע תעניות ולענינו דעתנו כפי שכבר אמרנו גם בני אדם שאינם מטענים מכוח היתר הלכתי כמו ביום הכיפורים התפללו אותו דבר בניגוד למה שנפסק בשולחן ערוך ששם נאמר אם יש 10רה אם יש רוב של 10ה מטענים לעניין ספר תורה לעניין ענינו בן גואל רופא וכולי שנראה לנו שלפי רבנו ולפי פשוטו של התלמוד עצמו של היום הוא יום צום מכוח תקנת חכמים ולכן ללא הבדל התפללו את התפילות רגיל כמו ימי תענית כי היום הוא הפך להיות יום תענית ויש סוג שלישי והם התעניות שיחיד עוד בור מקבלים על עצמם לצום בגלל צרות אישיות או צרות כלליות. כשיש צרות כלליות אזי מצווים עמך בית ישראל לקרוא ליום צום ותענית כדי שנחסה דרכנו ונחקורה ונשובה אל האלוהים. זוהי מצוות עשה מן התורה להריע כשיש צרות. כי אוי ואבוי אם ישראל יתנהג מתוך הסחת דעת מן הצרות ולא יתן דעתו שזה עטותים אלוהים שאלו עטותים אלוהים כדי שנוכל לפשפש במעשנו וליישר דרכנו. ולכן ואותו דבר גם יחיד שיש לו צרות יש וכדאי והוא יקבל על עצמו לצום כדי לפשפש מעשיו וליישר דרכיו. היחיד אם הוא רוצה לקבל עליו תענית אין הדבר נעשה בשליפה אלא יום לפני כן במנחה מקבל עליו לצום יום למחרת ואך קבלתו על ידי שהוא אומר בתפילת מנחה ענינו וזוהי דרך קבלת הצום למחורת ולמחורת יוכל לומר ענינו ביום צום התענית הזה, לא בעינוי הזה אלא מותר לו להגדיר את היום כיום צום ויום צום התענית הזה וזה בגלל שהוא קיבל אותו מבעוד יום אזיי למחרת רשאי הוא לומר עננו בתפילה ביום צום התענית הזה כך מורי מסביר והכל בעקבות רבנו לחלוקה הזו בעקבות רבנו בכמה תשובות ביניהם שלא רק אני אומר תמצם של הדברים ואם כן איפה אומר מורי גם כן ציבור אשר הם מקבלים על עצמם לטענות בגלל עצירת גשמים בגלל צרות שמתרחשות הם כמו יחידים שמקבלים על עצמם וצריכים לדעת מורי לקבל על עצמם מבעוד יום דהיינו במנחה שלפני כן ואז זאת אומרת לא רק היחיד אלא היחידים כמו ביום חישי זה לדעת מורי ביום רביעי במנחה יצטרכו לקבל על עצמם מי שרוצה לצום אז כפי שקבעו מי שיכול אז ה יקבל במנחה ויאמר ענינו ולמחורת ביום חמישי אומר מורי בזכות זה שאכן קיבלו את צום מבעוד יום אז רשעים הם לומר ענינו ביום צום התענית הזה ולעוד אלא כיוון שיש 10עשרה מישראל שצמו יכולים הם א' לומר ענינו בין גואל לרופא ב' לקרוא בתורה ויחל מורי בהלכות תעניות פרק א' הלכה יא אומר קיבל עליו מבעוד יום לטענות למחר בלבד והתענה וללילה נמלך הוא מדבר על אדם שנמלך זה דברי רבנו ובערה כב הוא מביא את המקורות ואז מורי בעמוד תשעא כותב ובמחילת כבוד תורתו כל האריכות נראית מיותרת וריח של קושיה מעיקר עליתא משס לרבנו ולא מרבנו הרבנו כדבריו והדברים כל כך פשוטים שאין תענית שאדם יכול לומר בו תפילת עננו ביום צום התענית הזה אלא כל שקיבלו מבעוד יום כדי שמשעת כניסתו הוא כבר יום תענית או יום צום וכל שאינו כן אמנם אומר בו ענינו אך אינו אומר ביום צום התענית הזה כלומר אינו יום צום כלל וכל שלא קיבל עליו כלל לפני התחלת ה ענית אלא נמלך להטענות כל היום או כל שאר היום הרי זה עינוי אך אינו תענית כלל לומר ענינו ואף גם זאת עשרה שקיבלו עליהם תענית מבעוד יום כמו שאנחנו מתכוונים על יום חמישי הבעלנו טובה בגלל עשירת גשמים אף אז אומר ואף גם זאת עשרה שקיבלו עליהם תענית מבעוד יום מ ציאין ספר תורה בשחרית ומנחה וקורין ויחל אז לא רק בשחרית בשחרית נקרא זה יום חמישי יש לנו קריאת תורה אז מה לי לקרוא בהחל מה לי לקרוא בקריאה של יום שני אם יש 10ה אז קוראים ויחל אלא שמוציאים ספר תורה במנחה וקוראים ויחל אך אם לא קיבלו מבעוד יום הם לא קיבלו מבעוד יום אף אם צמו מתחילת הלילה עד סוף היום 24 שעות אינו נקרא יום תענית כלל לא הוציא ספר תורה ולקרות בו ועדשת לא אשתעי רבנו במשג תענית שעות וכולי עד כאן עכשיו א באמת בשולחן ערוך סימן תקעה בסעיף א' נאמר סדר תעניות שמתענין בארץ ישראל על הגשמים כך הוא הגיע יז במרחשבן ולא ירדו גשמים מתחילים תלמידי חכמים בלבד להטענות שלוש תעניות שני וחמישי ושני וכל התלמידים ראויים לכך ודין תעניות אלו כדין תענית יחיד על הפסקה הזאת ודין תעניות אלו כדין תענית יחיד סעיף קטן ד' בשמירה משנה ברורה כתב היינו לעניין שמפסיקים בהם בראש חודש וחנוכה פורים הם פגע באלו הימים ומה שאין כן בתענית ציבור אוכל דל בסימן תקאב וגם לעניין מה שמבואר בסימן תקסו עיין שם ונראה לי דו הדין לעניין שצריך לקבל אותן מבעוד יום כשאר תענית יחיד ולפוקה בתענית ציבור נזכר לאל בסימן תקסף סעיף יב כלומר תענית ציבור הקבועה ועומדת כמו תעניות החורבן לא צריך לקבל בעוד יום אבל תענית ציבור שגז גרוצור בגלל גשמים או בגלל צרות צריך לקבל את התענית מבעוד יום והוא מפנה לשני מקורות לסימן תקסו ולסימן תקסה בסימן תקסו נאמר וזו הלשון בסעיף ב' כשהציבור גוזרים תענית על כל צרה שלא תבוא עליהם וכן בתענית שני וחמישי ושני שאחר פסח הפסח ואחר החג שנוהגים באשכנז לטענות הציבור נהג גו הראשונים לומר שליח ציבור ענינו בן גואל רופא ואני מדלג הוא אומר אה נוהגים ויש נוהגים לדונו כתענית יחיד שאף שליח ציבור איננו אומר ענינו אלא בשומע תפילה ואין מוציאים ספר תורה עכשיו והוא אומר ש בסעיף א' בתענית ציבור אומר שליח ציבור ענינו בן גואל רופא וחותם ב חטא השם העונה לעמו בעץ הרע וקורן ויחל ושחרית ומנחה בין שחל בשני ובחמישי בין שחל בשאר ימים הגה ומפטירים דרשו וכולי עכשיו בסימן תקסב סעיף יב הוא אומר תענית שגוזרים על הציבור אין כל יחיד צריך לקבלו בתפילת המנחה אלא שליח ציבור מכריז התענית והרי הוא מקובל ויש אומרים דהנמלא בארץ ישראל שהיה להם נשיא לפי שגזרתו קיימת על כל ישראל אבל בחוץ לארץ צריכים כל הציבור לקבל על עצמם כיחידים שכל אחד מקבל על עצמו הנה כן ניקח את חוץ הארץ אם רוצים לעשות תעניות ציבור בגלל עצרות או עצירת גשמים גם אם זה ציבור צריכים לקבל את התענית מבעוד יום במנחה אלא שמרן אומר שבארץ ישראל שיש להם נשיא דבר אחד מכתיב גוזר וכולם מקיימים די בחרזת השץ שביום חמישי הבעלים טובה יום תענית ציבור ואין צורך כבר לקבל את זה ביום רביעי אבל בעוונותינו המרובים אף שאנו בארץ הקודש ואף שאנחנו זוכים ברוך השם ורואים כיצד עולם התורה מתפתח עולם הרבנות מתפתחים אבל אין לנו דבר אחד אין לנו מוסד אשר דבריו מחייבים את כולם בעוונותינו המרובים ולכן אין צל של ספק שדברי מורי אשר אין בהם את החילוק הזה של מרן והם בעקבות רבנו כדי שיהיה מותר ביום חמישי במנחה לפתוח ספר תורה ויחל הנמלא הם קיבלו ביום רבעי במנחה את התעני וכן כדי ששליח ציבור ביום חמישי יוכל לומר ענינו בן גואל רופא אם יש 10ה מטענים חנמלה הם קיבלו את התענית ביום רבעי במנחה במנחה כך יוצא איפה בעזרת השם יתברך אם ימצאו 10ה לפחות 10עשה זה לא כמו יום צום תענית שבית דין גזרו כמו צומות החורבן שמה זה כמו יום כיפור עצמו של היום אלא כאן קבלה של של תענית. אם ימצאו לפחות 10ה אשר קיבלו על עצמם תענית ביום רביעי לצום ביום חמישי ביום חמישי והם נקבצו במקום אחד להתפלל אזי השליח ציבור יכול לומר ענינו בין גואל לרופא ויכולים לומר לפתוח ספר תורה ולקרוא ויחל אף שיום חמישי בלו הכי קוראים בתורה בבוקר אפשר במקום פרשת השבוע לקרוא ויחל ובמנחה רשעים הם לפתוח ספר תורה ולקרוא בספר תורה ולומר ויחל רבי חניקש