שאל השואל ואמר האם בית כנסת שהוא זמני שאנשים קיבלו מהרשות המקומית רשות להניח קרבון באותו מקום ולהתפלל בו עד שיוכלו לבנות במגרש אחר שכבר הושר להם מגרש אחר ויכלו את בית הכנסת הקבוע והם כבר תקופה ארוכה מתפללים בקרבן הזה האם מותר להם לאכול ולשתות בתוך הבית כנסת כלומר היש דין קדושה לבית כנסת זה או אין דין קדושה לבית כנסת זה ובכן נראים הדברים שאפילו רבנו ועוד מעט נראה מה זה נקרא אפילו רבנו מותר לאכול בבית הכנסת הזה כי אין לו קדושה אלא שמן הראוי להחמיר ולא לאכול בו בקביעות כדי שלא יקלו ראש בקדושת בתי כנסיות אבל לעת מצו ובדבר מצווה ובשע דוחק ניתן להתיר שבית כנסת כזה יוכלו לאכול. ההסבר לתשובה הזו הוא כידלקמן. באמת מן הרגע שבני אדם בונים בית כנסת או קונים דירה לבית כנסת או מקבלים במתנה הקדש לבית כנסת וזהו מקומם הקבוע להתפלל בו ולא יוכל מישהו בעתיד לעקור אותם ממקומם אין צל שספק שהמקום הזה מתקדש ויש לו קדושת בית הכנסת ולא עוד אלא אם חלילה חלילה חרב הבית כנסת יש חוב בא לשמור על קדושת המקום השומם והשימות את מקדשיכם אפילו הם שוממים צריך לשמור על הקדושה וברור שכל עוד הוא קיים יש לנהוג בו בקדושה ולא לאכול ולא לשתות בבית הכנסת הזה זהו הדין ואת זה כתב רבנו בפרק אחד 10 מהלכות תפילה. כל מקום שיש בו, ההלכה ראשונה כל מקום שיש בו עשרה מישראל צריך להכין לו בית שיכנסו בו לתפילה בכל עת תפילה. ומקום זה הוא הנקרא בית הכנסת. וכופין בני העיר זה את זה לבנות להן בית הכנסת ולקנות להן ספר תורה, נביאים כתובים. יש לשים לב לדברי רבנו בית שיכנסו בו לתפילה בכל עת תפילה זה לא מגבלה לא שפתאום האדם הזה חוסם באדם הרשות הזו חוסמת באדם אלא יכולים בכל עת להיכנס לאותו מקום כמו שגם במצוות בניין המקדש הגדול והמעוז אומר רבנו מצוות עשה לעשות בית לשם מוכן להיות מקריבים בו הקורבנות. כלומר מיועד לזה התפקיד שלו. אין מי שישנה את מקומו וכולי. וקדושת בית הכנסת לפי רבנו ולפי רמבן וכולי היא קיבלה מעין המקדש הגדול. ההוא מקדש הגדול וזה מקדש מעט. ולכן אומר רבנו באותו פרק בפרק יא מהלכות תפילה הלכה ו' בתי כנסיות בתי מדרשות אין מגין בהן קלות ראש כגון סחוק והטל ושיחה בתלה ואין אוכלין בהן ואין שותין בהם ואין עותים בהם וכולי וחכמים ותלמידי אהון מותרים לאכול לשתות בהם מדוחר והרבנו באותו פרק בהלכה יא כתב בתי כנסיות ובתי מדרשות שחרבו וקדושתן הם עומדים כלומר מה שאמרנו שאסור לאכול אסור לשתות אסור להשתמש בהם מנהג בזיון הוא לא רק שהם קיימים ועומדים גם בחורבנם אושם שנוהגים בהן בישובן כך נוהגים בהן בחורבנן חוץ מכיבוד וריבוט שאין מכבדים אותן ואין מרבצין אותן אז אם כן איפה הקדושה של עת החורבן והשממה נובעת מהקדושה שיש להם בבניינם ואם כן איפה מקום אשר איננו מיועד בקביעות להיות בית כנסת אז לכאורה לא נוכל לומר שגם בחורבנו ננה הקדושה שהרי הגיעו בעצמכם אם שכרנו דירה ובה התפללנו והשכירות הזו נמשכה 10 שנים לימים בא הבעלים באו הבעלים אמרו עד כאן תחום שבת עד כאן הזכרנו לכם עכשיו יש לנו עניין לפנות את המקום. המקום הזה עכשיו פורח. אנחנו יכולים לקבל על הבית כנסת זה מיליונים, לבנות מגדל ולהרוויח מיליונים. לפי הסכם השכירות. הם יכולים לפנות ואז הם יכולים לעשות מה שהם רוצים כי הרי זה השטח שלהם. כלום נאמר שבגלל שהתפללו שם אז התקדש המקום וכבר המקום נעשה קדוש אפילו בחורבנו אפילו בפניו. מה איך עלה לדעת דבר כזה? שיעסרו הציבור בתפילותיהם דבר שאינו שלהם זה הרי של הבעלים בכל שכן ברשות אם למשל אדם העמיד בית כנסת ואמר מה הבעיה חסר לכם בית כנסת בואו יש לי דירת מחסן בחסר בואו ותתפללו התפללו והוא אומר מתי שאני ארצה אני אקח את זה התפללו שנה שנתיים 20 שנה לימים הוא רוצה לפנות אותם זכותו הם ברשות זכות ואי אפשר לבוא להגיד שאפילו בחורבנן צריך לקדש לקדש את אותו מקום זה לא עלה על הדעת לכן כתוב בשולחן ערוך בסימן קנ"ד באור החיים סעיף ב' הסוכרים בית ומתפללים בו אין לו דין בית כנסת אלא מה שכבר המשנה ברורה ואחרונים תפלפלו בעניין מה זה אין לו דין בית כנסת ו הגדיר את זה בצורה מאוד מדוייקת ערוך השולחן בסימן קנד שהביא את הדין הזה שכתוב בשולחן ערוך והסביר את הלבותים של האחרונים ואמר אין להם דין של בית הכנסת בקדושת עולם אבל הקדושה שלא לבזות שלא לאכול שלא לשתות היא קיימת אבל הוא הביא חרונים שחולקים גם על הדבר הזה וסיים ואמר ומידת חסידות היא וראוי להיזהר בזה ובאמת יש בזה משהו שמן הראוי להחמיר מדוע בני אדם רגילים מתפלל שנים על גבי שנים באותו בית כנסת אפילו לא כולם יודעים את המעמד החוקי של אותו בית כנסת שהוא רק בשכירות שהוא ברשות יודעים את המעמד החוקי ואם מנקל ראש שיאכלו וישתו זה אז זה מקרין ויוצר אווירה של זלזול בקדושות בית הכנסת אבל אנחנו צריכים לדעת בין דין ובין חומרה הנה ניקח דוגמה כשבונים בית כנסת או קונים בית כנסת או מקבלים בהקדש בית כנסת בית כנסת עולם אז נאמר בגמרא שבתי כנסת ובבל על תנאי הם עשויים מה פירוש שמזמן שהבנייה והקנייה יתנו תנאי שיהיה מותר להם לאכול ולשתות בבית הכנסת. כלומר, הקדושה תהיה קדושת עולם, אבל תחול קדושה מינוס, פחות. חוץ מאכילה ושתייה, שאכילה ושתייה יוכלו לאכול בית הכנסת. רבנו השמיט את הדין הזה של בתי כנסת בבל על תנאים עשויים. בשולחן ערוך מביא את הדעה הזו אבל בצמצום רב, שעל תנאים עשויין את חורבנם שלא יצטרכו לשמור על הקדושה לעת חורבנם אבל בעת קיומם לא הם צריכים לשמור על הקדושה ולא לאכול בית כנסת אבל יש כאלה שמתירים ואומרים בית הכנסיות שהם קדושים קדושת עולם על תנאים עשויים חוץ מאכילה ושתייה שמותר ולכן הפוסקים שהתנדנדו בין שתי השיטות הללו עם על תניאים עשויות או לא. אז הם אמרו בצורה כזו, אכילה הוא שתייה של רשות בית הכנסת, לא אכילה הוא שתייה של מצווה. כן. ולכן התירו אכילות ושתויות של מצווה בית הכנסת ואנחנו מדברים על בית הכנסת שהם קדושים קדושת עולם. ועל זה ניתן לומר שרבנו לא יסכים איתם שבתי כנסת שתקדשו קדושת עולם שנתיר להם לאכול ולשתות לצורך מצווה וכיוצא בדברים האלה כי רבנו השמיט את השיטה הזו שנאמרה בגמרא שבתי כנסת בבל על תנאי הם עשויים דהיינו שהם קדושים קדושת עולם חוץ מעניין שאכילה והשתייה לא רבנו לא מסכים את זה ובזה הוא מחמיר יותר מפוסקים האחרונים שכאמור הם מתירים אבל אם אנחנו חוזרים חזרה אל מה שנקרא ב כנסת שלא נתקדשו קדושת עולם הם לא מצויים בכל עת לתפילה מחר מחרתיים הראשות המקומית אומרת הנה בואו אני עוזר עוזרת לכם לבנות במגרשיעתי לכם אני מקציבה לכם סכום כזה לכו ותבנו אני רוצה לפנות את המקום כאן בתוכנית יש לי לבנות מרכז מסחרי מגדל אדיר בין מיליונים זכותם המלאה כי הרי הם נתנו את זה אך ורק לצרכים זמנים שהזמניות הזאת משחה מספר שנים אבל מספר השנים לא עושה את המקום לקדוש קדושת עולם ולכן נכון וזה דבר מתקבל על הדעת שאסור לנו להרגיל את הבני אדם להגיד תשמע זה רק זמני תאכל תשתה תעשה מה שאתה רוצה אוי ואבוי אם כך נתנהג בבית השם אנחנו נאבד את תורת ההתנהגות בבית השם זה נכון ולכן צריך לנהוג בזה כאילו הוא קדוש בקדושת עולם ולא חול לא לשתות ואשרי מישהו שומר על הדברים האלה אבל אם יש עד דוחק אם יש אכילת מצווה וכיוצא בדברים האלה ואחת להובחד ועם פרסום זה הרי כל היסוד של האיסור הוא מנק חסידות חומרה כדי לשמור על התודעה של קדושת בתי כנסת אבל בין הרגע שצריכים אז חוזרים לעיקר הדין ונותנים יותר מיוחד לצורך העניין הזה זוהי הדרך העולה בתל וכאן המקום להעיר על עוד בלבול שיכולים בני אדם להתבלבל מדברי רבנו ורבנו בסוף אותו פרק יא מלכות תפילה הלכה כא כתב רבנו רחובה של עיר זה מה שנקרא במשנה רחבה אף על פי שהעם מתפללן בו בתעניות ובמעמדות מפני שהקיבוץ רב כלומר הרבה בני אדם באים להתפלל בגלל צרות ואין בית הכנסת מכיל אותן, אין בו קדושה מפני שהוא ערי ולא נקבע לתפילה. וכן בתים וחצרות שעם מתכנסים להם לתפילה אין בהם קדושה מפני שלא קבעו אותן לתפילה בלבד אלא ערי מתפלן בהן כאדם שמתפלל בתוך ביתו. ואז יש בני אדם שמת מתבלבלים ואומרים מתי זה נקרא הרי? רק אם הוא משמש גם לבית כנסת וגם לצורכי חול. חצרות בית כנסת וגם לחול. רחבה לשימוש חול וגם לבית כנסת לעת מצו. זה נקרא ערי. אבל כשהבית כנסת העראי הוא רק לבית כנסת אז הוא קדוש. והם אינם לומדים נכונה את את ההלכה הזו. אלא כוונת רבנו לומר מה שאמרתי בתחילת הפרק, בית כנסת כבית כנסת כמו מקדש הוא לעולם. אין דבר כזה זמני. הוא לעולם. שזמני ננהג בו כל מי שנהג בו אבל אם יבוא אדם ויאמר אתם רואים את הבית שלי וכך נהגו האדמורים רבותיי בחוץ לארץ בעיקר אבל גם בארץ אתם רואים את הבית שלי אני רוצה שהחסידים יבואו ויתפללו אצלי והוא פותח אצלו את הסלון ובאים להתפלל אצלו שחרית מנחה ערבית יום בלילה לא ישבוטו הציבור גומר אזי חדר הסלון הופך להיות חד רסלון לאכילה, לשתייה וכולי. זה לא נקרא בית כנסת על תנאי הוא עשוי. לא, הוא עשוי בשביל אכילה ושתייה ושאינה כחול, אלא שאני משתמש בו ומועיד אותו גם לתפילה. הגם שקבעתי את זה לעולם, מאחר ובבסיס שלו, מהתחלה הוא לחול וגם לתפילה. אין דבר כזה שבית כנסת ידעו תכלית חולין וקודשקדש קדושת עולם. מה שהרמבם מתנגד שעל בתי כנסיות בבל קטנים עשויים זה בתי כנסיות שהם נועדו רק לצורך קודש ועל תנם עשבים שאם ירצו לאכול יאכלו אבל מיועדים רק לקודש כאן לא הרחבה היא לחולין ואם נרצה נבוא ונתפלל ושם מתפלל קבע במעמדות זה קבוע שאולכים שם מתפלל במעדות או חצרות זה מיועד לחצרות כחצרות כיכן אבל אנחנו נתפלל שם גם כן בדיו תכליטיות זו אין קדושה לזה אומר רבנו אבל מן הרגע שיש לנו מקום שהוא מלכתחילה קבוע לקדושת עולם ואתה רוצה לחרסם בקדושה הזו ולהגיד חוץ מאכילה ושתייה אומר רבנו לא או מן הרגע שיש לך בית כנסת שהוא מיועד אך ורק באופן זמני אפילו 10 שנים אבל 20 שנה אבל אתה בא רשות שם אתה זוכר שם הרי לא התקדש קדושת עולם ומצד הדין מותר לאכול ולשתות בו אלא שמראוי על דרך האומרה לא לאכול ולא לשתות בו ורק משעד הדוחק משעד מצווה יש להורות בבית כנסת כזה זמני לאורות היתר לאכול לשתות בו רבי חנין