שאל השואל ואמר, כשנושעים כפיים במנחה או בנעילה, עד מתי מותר לשת כפיים? האם עד לתחילת השקיעה? או גם עד סמוך לסוף השקיעה? דהיינו סמוך לצ הכוכבים. הנסיעת כפיים במנחה יש לזכור שמבחינה עקרונית מחוייבים לשת כפיים שחרית, מוסף, מנחה ונעילה. רק לא בערבית. אבל חכמי ישראל גזרו גזרה שלא ישאו כפיים במנחה של כל יום. גזרה מח שחרות כי היו נוהגים שבזמן אוכל בצהריים שותים כ** יין ואסור לכהן לשת כפיו כשהוא שטוי ולכן מנעו נסיעת כפיים במנחה אבל במנחה של תעניות כיוון שהיא סמוכה ל והיא נראית כמו נעילה אז היא לא נכללה בכלל הגזרה הנה רבנו אומר בפרק 14 מהלכות נסיעת כפיים הלכה ראשונה או שנייה בשחרית במוסף ובנעילה הכהנים נוסעים את כפיה אבל במנחה אין אין סיאת כפיים מפני שבמנחה כבר סעדו כל העם בשמה שתו הכהנים יין ושיכור אסור בנסיעת כפיים ואפילו ביום התענית אין נושאין כפיה במנחה גזירה מנחה של תענית מפני מנחה של כל יום במי דברים אמורים בתענית שמתפלים בו מנחה ונעילה כגון צום כיפור ותענית ציבור אבל תענית שאין בו נעילה כגון תשעה באב ו17 עשר בתמוז הואיל תפילת מנחה שלהן סמוך לשקיעת החמה הרי זו נראית כנעילה ו אינה מתחלפת במנחה של כל יום. ולפי כך יש בה נסיעת כפיים. כלומר, כיוון שמנחה של שעה באב או של 17 בתמוז, מתפללים אותה סמוך לערבית והיא כמו נעילה. אז כמו בנעילה שיש נסיעת כפיים, יש נסיעת כפיים במנחה. השאלה הנשאלת היא כשנוסעים כפיים בנעילה או כשנוסעים כפיים במנחה של תעניות כמו שאבא אבא 17 בתמוז שתפילת מנחה היא כמו תפילת נעילה עד מתי האם עד תחילת השקיעה שאז מתחיל בין השמשות או בסוף השקיעה או סמוך לסוף השקיעה והתשובה בתפילת נעילה כדי שחלילה לא יאחרו אותה אנחנו משתדלים עד סמוך לשקיעה אבל מבחינה עקרונית עלינו לדעת שמנחה זמנה הוא צאת הכוכבים לא כולל את צת הכוכבים כי צאת הכוכבים זה לילה, אבל לפני צאת הכוכבים עדיין ספק יום, ספק לילה. ואז גם אפשר וניתן וכך נהגו אבותינו להתפלל מנחה ומטבע הדברים שאז גם נוסעים כפיים במנחה כזו של שעה באב, 17 תמוז או ב תעניות דומות להן והוא הדין בנעילה הנעילה משתדלים שיהיה סמוך לפני השקיעה ועל מד שלא יאחר את תפילת נעילה זמנה מתחיל מאז שרואים אותה בראשי האילנות אבל גם כשכבר נעלם כדור רחמה מעינינו אבל עדיין זה לא שקיעה העלמות כדור החמה מעינינו עדיין יום שלם במשך 15 דקות אפילו שאין חמה במרום מאז נעלם כדור החמה מעינינו כ-15 דקות עדיין זה נקרא יום ורק לאחר 15 דקות כ-20 דקות לאחר מכן אחרי ה-15 דקות הללו זה נקרא בין השמשות ספק יום ספק לילה ומטבע הדברים נסיעת כפיים מאחר והיא מצווה מן התורה ספקה דאורייתא לחומרה וצריכים לשת כפיהם באותו פרק זמן שכאמור הוא כבר 15 דקות אחרי הסתלקות כדור החמה מעינינו מה שאנחנו קוראים זה תחילת שקיעה אצלנו תחילת שקיעה היא בערך מסביבות 20 לח 25 דקות לחמש ואז זה מה שנקרא תחילת שקיעה לא הסתתרות כדורחמה תחילת שקיעה כי אז מתחיל בין השמשות ואילו השקיעה שהיא מבחינת סת הכוכבים היא כ-20 דקות לאחר מכן שהחמש 5ח ו10 ולכן מותר לשת כפיים עד סמוך לחמש כמו שגם נעילה זמנה מאז שהיא בראשי האילנות אבל אם החר ועדיין כבר נעלם כדור החמה אבל ממש באותה 15 דקות יכול להתפלל נעילה בשופי כיוון שזה נקרא יום ולא עוד אלא הוא יכול עד סמוך סמוך לשקיעה לא תחילת שקיעה סמוך לשקיעה זה בערך כ-10 דקות לפני צת הכוכבים ועד אז הוא יכול להתפלל נעילה ולמה לקחו טווח ביטחון בנעילה ולא לקחו טווח ביטחון במנחה הרי במנחה זה עד הלילה והלילה אצל רבנו זה צאת הכוכבים ולמה בנעילה לקחו טווח ביטחון? כיוון שהנעילה יש בה ברכה של קדושת היום, צום יום הכיפורים הזה. ולכן אם הוא התחמצת הכוכבים, כבר לא יוכל לומר צום יום הכיפורים הזה, אלא הוא צריך לקחת קצת לפני כן כדי לא להגיע לברכה לבטלה בשעה שהוא אומר צום יום הכיפורים הזה. אבל מנחה של כל יום הרי אין בברכות משהו שמשמעותו יום או לילה. זה אותה תפילת 18 שמתפלים בשחרית. זה אותה תפילת 18 שמתפלים במנחה וזה אותה תפילת 18 שמתפלים בערבית ואין בה שום ברכה. המזהה תפילת 18 של יום לברכה מזהה תפילת 18 של לילה אין והואיל וכן אם נמשך הזמן עד את הכוכבים ולא עד בכלל אפשר להתפלל מנחה ולא לקחו טווח של ביטחון מה שאין כן כאמור בנעילה לקחו טווח של ביטחון וכאן אנחנו צריכים מעניין לעניין לציין הלכה עקרונית שאנחנו אומרים אותה ל מרות שהרבה אנחנו אומרים אותה בניגוד לדעת גדולים ורבים אבל בחינת תורה היא וללמוד אנחנו צריכים ואדרבה ואדרבה אנחנו צריכים תשובה לדברים האלה לא אחת אמרנו כאן שלענייני תפילות או לענייני ברכות אין לך אלא אותו זמן ובאותו מקום ולא מה מעריכים בגלל אירועים אלא זמן ומקום ונסביר את הדברים. יצאה השבת אף על פי שאתה מברך ברכת המזון של סעודה שלישית במוצאי שבת אחרי צת הכוכבים. לפי רבנו ולפי פשוטה של ההלכה התלמודית אין לך אל זמנו מקומו ואתה כבר לא אומר רצח חליצנו כי זה כבר לא שבת. ואם אתה מברך אותה לפני צדק כוכבים אתה אומר צלחליצנו כמו שאמרנו צת נעילה נזהרו שלא יגיע צת הכוכבים כי אז לא לא יכלו לומר צת יום הכיפורים הזה והרי אנחנו מצוים בתוספת ליום הכיפורים בשבת אנחנו לא מצווים ביום הכיפורים אנחנו מצווים ולמרות הכל אין לך אלא הזמן במקום הזמן באותו מקום יכול להשתנות מקום מקום הזמן אבל הזמן באותו מקום ומן הרגע שיצא יום הכיפורים זאת אומרת דהיינו יש צד כוכבים לא תוכל להגיד סיום יום הכיפורים אפילו עדיין אתה בצום ואפילו אתה מוסיף מחול הקודש לא תוכל להגיד את צמים הכיפורים וזה ברכה לבטלה הרי שבדברים האלה נקבע הכל על בסיס הזמן באותו מקום הנה רבותיי כל הדברים האלה שאמרתי הם מוסדרים פזורים בדברי רבנו, מלבד מה שקראתי לכם בהלכת מסת כפיים בפרק בהלכות תפילה פרק א' הלכה אה זן אומר רבנו וכן תקנו תפילה אחר תפילת המנחה סמוך על שקיעת החמה ביום התענית בלבד כדי להוסיף תחינה ובקשה מפני התענית וזו התפילה נקראת תפילת נעילה כלומר ננעלו שערי השמיים בעד השמש ונסתרה לפי שאין מתפללים אותה אלא סמוך לשקיעת החמה אז בנעילה סמוך לשקיעת החמה אבל לעומת זאת במנחה עצמה אומר רבנו את הדברים הבאים בפרק ג' הלכה ד' הלמטא שזמן מנחה גדולה משש שעות במחצה עד תשע במחצה הוא זמן נחה קטנה מתע במחצה עד שישאר מהיום שעה ורביעה ויש לו להתפלל אותה עד שתשקע החמה ורבנו כבר באר ששקיעת החמה בסתם זה צאת הכוכבים אז המנחה עד שתשקע החמה ורבנו אף מוסיף באותו פרק הלכה ו' א התפילת הערב אף על פי שאינה חובה המתפלל אותה יש לו להתפלל מתחילת הלילה עד שעלה עמוד השחר תפילת נעילה כדי שישלים אותה סמוך לשקיעת החמה והכוונה כאן סמוך לשקיעת החמה סמוך לצאת הכוכבים וזה טווח הביטחון של הנעילה למרות שהיא באה להחליף את המנחה והמנחה באה להחליף את הנעילה בתעניות אבל כאן יש טווח ביטחון וזה גדר לכתחילה אבל זה עבד בוודאי עשה את הכוכבים לא נספיק להראות את המקורות בדברי מרן, אבל נציין שהרב יוסף העריך מאוד בעניין זה בשאלות ותשובות יחווה דעת חלק ו' סימן מ האם יכולים הכהנים לברך ברכת כהנים בתפילת הנעילה עד של יום הכיפורים לאחר שקיעת החמה והוא מביא את המקורות ברבנו בשולחן ערוךשונים בערכ דברים עושה בסופו של דבר ספק ספקה כדי לאפשר נסיעת כפיים עד סת הכוכבים ולא עד בכלל כלומר לכתחילה סמוך לצאת הכוכבים אבל בדיעבד אם נגררו אם נשאבו עד צד הכוכבים אומר רבודה יוסף בסיכום לכתחילה על השליח ציבור חלק צעדה בחזרת הנעילה לקצר כחול האפשר במנגימה הופיותים וגם לא ימשוך בכל תיבה ותיבה כדרך שהוא מושך בשאר התפילות וגם הציבור יחרישו ויתו אוזן כשבת לתפילת השליח ציבור לענות אחריו בסוף כל קטע בתפילת הנעילה כדרך שנוהגים בשאר תפילות היום באופן שיספיק השליח ציבור להגיע לברכת כהנים קודם השקיעה בכמה דקות כדי שהכהנים יסאו כפיהם ויברכו ביום ובדיעבד שנמשכה תבילת הנעילה לאחר שקיעת החמה רשאים הכהנים ך ברכת כהנים בין השמשות שהוא ספק יום ספק לילה ועליהם תבוא ברכת טוב אבל אם נמשכה תפילה תנעילה עד הלילה ממש לילה ממש הכוונה זה צד הכוכבים לא ישאו הכהנים כפיהם הרי איפה בדיעבד הוא אומר אם באמת הגיעו בתפילה עד לבין השמשות ובין השמשות כאמור זה מ-25 לששח מ-26 כי עד כי עד אז זה 15 דקות של כדרות כדור החמס זה נקרא יום משם מה מה שמפורסם בלוחות שקיעה הכוונה תחילת שקיעה שזה בין השמשות עד סוף השקיעה שזה בשבילות חמש חמש ו10 ואם כן איפה באותו פרק זמן אפשר היה לשת כפיים הוא עושה ספקספקה לפי רבנו אפילו בספק אחד ספק יום ספק לילה זה מצווה מן התורה ספק להחמיר וצריך לשת כפיים באותו פרק זמן יש לציין שבחד התקל של יהודי תימן מהעתכל הקדומים נאמן מפורש שנעילה עד צדק כוכבים כלומר בדיעבד זה עד סד כוכבים זה זמנה זה נפקמינה גדולה במקרה שהתאחרו במקרה שהתאחרו האם לא יתפלו נעילה או יתפלו מהר מהר נעילה עד צד הכוכבים והוא אומר עד סד הכוכבים כי יש הבדל בין לכתחילה לקחו טווח ביטחון ובין דיעבד לעולם בדברים האלה לוקחים בחשבון לכתחילה בדיעבד רבי חני בן הגשמ B