הוא שלא ישן וכולי באמת במשנה אנחנו מוצאים בפרק שני במסכת תענית הלכה עשירית אין גוזרין תענית בראשי חודשים ובחנוכה ובפורים ואם התחילו אין מטענים דברי רבן גמליאל אמר רבי מאיר אף על פי שאמר רבן גמליאל אם התחילו אין מפסיקין מודה היה שאין משלימין וכן ונשים לב טוב טוב לדברים האלה בתשעה באב שחל להיות ערב שבת כשהיו מקדשים את החודשים על פי הראייה יכל לחול תשעב אב בערב שבת בימינו שזה על פי החשבון עד שהשנהדרין תחדש וחזרו לקדש על פי ה הראייה אז אין תשעה באב חל בערב שבת רק עשירים תל ושם פירש רבנו במהדורה האחרונה אם התחילו אין מפסיקין רוצה לומר הם התחילו לטענות תענית אחת אין מפסיקן את התעניות אלא מתענין אותו הראש חודש או זולתו ומה שאמר רבי מאיר מודה היה שאין משלימים רצה לומר שמתענין מקצת היום ואוכלן בסופו וכן שאבאב שח להיות בערב שבת מתענין מקצת היום ואוכלים בסופו מפני כבוד השבת כך רבי מאיר טוען כלומר לא ממתינים עד את הכוכבים בגלל כבוד השבת שלא יכנס לשבת כשהוא מעונה אבל רבנו כתב שם ואין הלכה כרבי מאיר אלא אם התחילו מתענין ומשלמים כלומר עד צ כוכבים ובצק כוכבים יאכל אבל תשעה באב שחל להיות ערב שבת מתענין לכתחילה ומשלמים ולא יחול שעה באב בערב שבת אלה הם היו עושים על הראייה לא על החשבון עד כאן לשון רבנו בפירושו למשנה במהדורבטר של פירושו ומורי מעיר שכל הדיון הזה הוא נפקם מנה בשבילנו געשירי בתבת שהוא הצום ה ח שחל בערב שבת ואז הוא אומר לפי זה אנחנו צריכים לטענות את עשירי בתבת שחל ביום שישי עד סדר כוכבים ואם כן בפרק חמישי מהלכות תעניות הלכה חמישית אה רבנו מביא א את ההלכות של הצומות על החורבן ובהערה י מורי כותב את ההערה הבאה ומנהגנו כשחל עשירי בתבת בערב שבת כתבתי לאל פרק ראשון אות ז נוהגים היינו לאחר מעט את התפילה את התחלת התפילה קוראים שיר השירים בחמשת המזמורים כנהוג מניחים תפילין, קוראים בתורה בייחל ובעזרת השם בלי שום נדר שהשם יגזר עלינו בחיים אולי מחר נדבר אם צריך דווקא רוב צמים או לא מחר בעזרת השם בשביל קריאה בתורה מניחים תפילין קוראים בתורה ביכל מתפללים מנחה חולצים תפילין אחרי מנחה לא כמו בשאר התעניות שאנחנו מתינים עד קריאת שמע למען רבו מך אלא מיד אחרי מנחה חולצים תפילין ומניחין ומתחילים קבלת שבת הכוונה המזמור האחרון מבין המזמורים ואז לך דודי ומתחילים קבלת שבת כך מוריל כותב בצורה ברורה לחלוטין למה אני מאיר את הדברים הללו כיוון שמרן השולחן ערוך כתב בסימן בהלכות שבת סימן רמט סעיף ד אם קיבל עליו להתענות בערב שבת צריך להטענות עד סת הכוכבים אם לא שפירש בשעת קבלת התענית עד שישלמו הציבור תפילתן כלומר שיטת מרן וכך פוסק רבודה יוסף כמו הרמבם עד צת הכוכבים אםצמים בערב שבת זה עד שת הכוכבים לא עד פלג מנחה לא עד קבלת שבת ולא עד שקיעה אלא שקיעה של צד הכוכבים. הגאה זה הרמה ויש אומרים זה לא ישלים אלא מיד שיוצאים מבית הכנסת יאכל. כלומר לפי הרמה איך שהוא יוצא מבית הכנסת יכול לאכול גם אם זה עדיין לא הגיע צת הכוכבים לכן בתענית יחיד לא ישלים וטוב לפרש כן בשעת קבלת התענית ובתענית ציבור יש שלים ואכן נהוג. כלומר בתענית ציבור כמו עשירי בטבת ישלים הצד הכוכבים וכך נהוג. אה מורי דוד משרגי בדרך כלל הוא מוחק הגהות שאינם עולות בקנה אחד עם דעתו או מנהגי תימן לפי הבנתו. כאן הוא השאיר הגהה ויש אומרים דלא ישלים אלא מיד שיוצאים בית הכנסת יאכל. א ולכם בתענית יחיד לא ישלים וטוב לפרש כן בשעת קבלת התענית ותענית ציבור ישלים היו אשר למדו מכאן הנה מורי דוד משרגי קיבל את הערת הרמה אבל הו סיים בסוף וכתב ובו תענית ציבור אשלים ולמרות שהיו כאלה שאמרו לא הנה הוא קלט את זה סימן שאתנו יש מקום להקל לסיים את הצום לפני צת הכוכבים אבל כאמור הוא רק ציין את הדעות בעובדה שזה ש קיים בדברי א בדברי הרמה שבתענית ציבור משלים. כך גם מהרית הביא דעות מדעות שונות כי באמת הרבה דעות נאמרו בדברים האלה. במקרים כאלה אנחנו צריכים לדעת כשיש לנו ספק בהוונת דברי מעריץ בהכרעתו יותר נכון בגלל שהוא הביא דעות אזי תפוס את ודאי. יש לך דברי רבנו יש לך דברי מרן ולכן כן, אין להקל לסיים את הצום לפני הכוכבים, אבל בהחלט יש לכנן את התפילה בצורה כזו שאם סיומה ועד שיגיע לביתו זה יצא את הכוכבים ואז יקדש ויאכל. זוהי הדרך העולה בת. רבי חנין.