הגיעה אליי שאלה מבני הרב צניה ביחס למורינגה רוטמית. מורינגה רוטמית זהו צמח דומה לרוותם שגדל אצלנו בארץ באזור ים המלח באזור הערבה ובעיקר הוא גדל בחוץ לארץ והצמח הזה קוראים לו בלשון מליצה עץ הפלא. מדוע? משום שאוכלים את העלים שלו שלו בין חיים, בין כבושים בין מבושלים. וערכם התזונתי מאוד מאוד טוב ובריא וגם אוכלים את ה אה פרי שלו שהוא בעצם כמו מקום ש כמו אה איך קוראים אה כמו אפונים שנמצאים בתוך איזה קליפה וניתן לעשות מצד אחד שמן ומצד אחד ניתן לאוכלם בקליפתעם בלי קליפתעם ואז השאלות שמתייחסות אל המורינגה הרוטמית הזו שבעצם יכולה להיות מנוצלת מכל כיוון מה הצד של העלים, מהצד של הפרי, מכל כיוון וכאמור ערכם התזונתי לא יסולה בפז. אה מדינה א' לעניין אורלה. ב' מה דינה לעניין תרומות ומעשרות ג מדינה לעניין ברכות ובכן לעניין אורלה מאחר ויש להג גזע ועלים צומחים מתוך אותו גזע והיא נשארת וחיה ומתקיימת למעלה משלוש שנים. הרי יש לה דין של אילן לעניין עורלה. אלא שהשאלה הנשאלת היא מה מתחייב בעורלה? האם רק התרמיל עם הזרעונים שבתוכו כי הזרעונים הם הנאכלים האם התרמיל הזה הם הזרעונים שבתוכו הם האסורים מדין אורלה או גם העלים מאחר והעלים נאכלים בין חיים בין כבושים בין מבושלים האם הם גם הם נאסרים מדין עורלה בדבר שני כ אמור מה בנוגע לתרומות מעשרות האם רק מהתרמיל עם הזרעונים שהוא הפרי התחייה בתרומות מעשרות האם גם מהעלים ומה בנוגע לברכות מה נברך על אכילת עלים ומה נברך על אכילת הזרעונים ומה נברך על השמן ובכן ב עניינים אלו לאחר שקבענו שמבחינה עקרונית יש לצמח הזה דין אורלה אלא שאנחנו רוצים לדעת מה אסור מדין אורלה ומה מותר מדין אורלה ראשית נתוודע לצמח שהגמרא והמשנה והתוספתה עוסקת בו והוא נקרא סלה. זהו שיח שנמצא בירושלים, גדל בירושלים, משאיר את עליו דני, משאיר את עליו, משאיר את עליו א אחרי אה ובתקו פה מסוימת ועונה מסוימת הוא משאיר את עליו ותוצאה ואחר מכן הוא עוד פעם מחזיר את העלים אבל הוא מתקיים שנים על גבי שנים לסלפזה הועיל והוא מתקיים שנים רבות אלא שכאמור בעונות מסוימות הוא משאיר עליו נקבע בגמרא שיש לו דין אורלה זה דבר אחד דבר שני הוא נאכל ברמת הפרח של הפרי והוא נאכל ברמת התחילתו של הפרי ובסופו של הפרי בכל שלב הוא נאכל לא כל פרי הוא כזה אבל בצלף זה הדין ונאמר עליו בהלכה אומר רבנו ב הלכות נתערבעי פרק עשירי הלכה שלישית אומר רבנו ככה והסלף חיוב בעור אביונות בלבוד אבל הגפריסין מותור כלומר רק ברמה שלמת של הפרי זה מה שנאסר בעורלה אבל בשלבים המוקדמים אין זה נאסר בתור עורלה אף שהם נאכלים כי יש לנו כלל שבאורה רק הפרי נאסר ולא העץ ואף על פי שהסלף יש לו שלבים מוקדמים של הפרי שהוא נאכל לעניין אורלה השלבים המוקדמים מדונים כמו עץ ולא נדנים כפרי ורק הפרי עצמו הוא נאסר באורלה מתוך זה נוכל להקיש לגבי המורינגה הרוטמית הזו העלים נאכלים נכון שהלכאורה ניתן לבוא ולומר שהעלה הזה מאחר והוא נאכל הוא גם פרי אבל הרי אם לוקחים את העלה וזורעים אותו מזה לא יצמח מורינגר רוטמית אלא הוא חלק מן האילן חלק מן הצומח שהוא נאכל ולכן אין לנו אלא את הפרי עצמו שהוא התרמיל עם הזרעונים שאם נזרע אותו יצמח מורינגרות תמיד וזהו עיקרו של הפרי וזה מה שיעסר בשלוש שנות עורלה אבל העלה עצמה העלי העלים עצמם אף שהם נאכלים מאחר ואינם נזרעים וצומח ולא צומח מהם מורין גרומית הם לא אסורים בתורת אורלה יש להם דין מאכל אבל לא דין של פרי לעניין עורלה עד כאן לעניין עורה ומה בנוגע לתרומות ומעשרות. אנחנו מוצאים בענייני תרומות מעשרות שרבנו בפרק שני, הלכה אה רביעית, כתב את הדברים הבאים. צמרות של טנטן ושל חרדל ושל פול לבן ושל סל והקפר דין של צעליו פטורין מפני שאינן פרי הוא אמר פטורים מתומות מעשרות במי דברים אמורים בשזרען לזרע אבל זרען לירק הרי אלו חייבים וכן האביונות של צעלף חיובים מפני שהן פרי בתרומות יש לנו כבר חילוק שונה מאשר אור בעורה יש לנו הבחנה חדה כתער עץ ופרי הפרי נאסר בתור אורלה העץ לא נאסר ומה ההגדרה של פרי זה שנאיכל וזה שזורעים אותו וצומח כל חלק באילן שני אכל אבל מחר והוא לא זרע והוא לא ממנו לא זורעים אזי הוא לא נקרא פרי הוא נקרא עץ ואיננו אסור בתרומות מעשרות המצב הוא לא כזה. זה תלוי למה אתה זורע. אם אתה זורע אותו בשביל העלים, בשביל השלבים המוקדמים של הפרי, אז הוא חייב בתרומות מעשרות בשלבים המוקדמים. כי זרעת אותו לצר. אם זרעת אותו לצורך זרע, אז רק החלק האחרון תחייף בתרומות ולא החלק המוקדם. אז בתרומות עוד הולכים אחרי כוונת הזורע. ומאחר בהמורים הרוותמית לפי שע אני מבין היא גדלה מאליה ומאחר והיא גדלה מאליה והיא רב תכליט ניתן לבוא ולומר שבני אדם רוצים אותה גם לזה וגם לזה במיוחד אולי בארצות שכבר גילו אותה וזורעים אותה ושותלים אותה ומתכוונים גם לזה וגם לזה רב תכליתי אז מאוד יכול להיות שמאחר ומתכוונים גם לזה וגם לזה בגלל חשיבות הערך התזונתי מכל דבר ודבר אז מאוד יכול להיות שאותם אלה שמתכוונים גם לזה וגם לזה מאוד יכול להיות שיפרישו תומות מעשרות ברמת העלים ותומות מעשרות ברמת הפרי ואם נניח במקום מסוים לא משתלם להם משתלם רק משל זרע אז העלים יהיו פטורים לתרומות מעשרות אם מקום מסוים מגדלים אותם של עלים ולא משלם בשביל הזרע אז התרומות מעשרות יהיו מהעלים הכל לפי כוונת הזורע זהו הדין בעניין תרומה ומה בנוגע לברכות בענייני ברכות כתב רבנו את הדברים הבאים הגורה ראש הדגל שהוא כמו אסלובון מבורך אולו בתחיל שהכל גפרס שלסלף מבורך ברפר אדומו מפני שאין פרינ של הסלף הנה הפרי שהן קסורמור עם דגים גדלים ומבורך עליהן ברפר יועץ כלומר הנה ביחס לסלב השלבים המוקדמים של הפרי מברך עליהם בורא פרי האדמה כיוון שהם נאכלים כל למרות שהם ברמת פרח ולכאורה היינו מברכים שהכל אבל מחר והם נאכלים והם עדיין לא הפרי אז הם מתעלים בדרגה מדרגת שהכל לדרגת פורי פרי האדמה אף שזה בא מעץ זה לא משנה בכל זאת זה פרי האדמה גם בעץ זה פרי האדמה אז הם מתעלם מברכים בורא פרי האדמה ואילו את עיקרו של פרי בורא פרי העץ נוכל לומר גם אנחנו שהעלים של המורינגה נברך עליהם בורא פרי האדמה כי הם אכילים ואילו הפרי עצמו ברו עליו בורא פרי העץ הנה אנחנו מוצאים הגור הגור הוא ראש הדגל הדקל ניתע בשביל דקל בשביל תמרים אבל ראש הדקל הוא בכלל לא פרי, אלא הוא כמו עץ לבן והוא רך והוא היה נאכל. מברכים עליו בתחילה שהכל. למה לא מברכים עליו בורא פרי האדמה? כי הוא לא ניתע לצורך הדבר הזה. הוא ניתע אך ורק לצורך התמרים. אלא אגב זה נהנים מהגור ואוכלים אותו. אבל הוא לא נתע לצורך זה. עיקר נטיעתו של הפרי. ולכן אם אנחנו הולכים לסלה הוא ניתח גם לצורך זה וגם לצורך זה כי הוא רב תכליטי זה עיקרו של הצמח שיש בו את התכליות האלה ולכן כל מה שאינו עיקר הפרי מברכים על הבורא פרי אדמה והשאר בורא פרי העץ אף אנחנו נאמר על המורינגרותמית הוא שונה מאשר הגור כי בוודאי אלה שנוטעים אותו הם נוטעים אותו הם נוטעים אותו משום שהוא רב תכליטי ולכן דינו כמו עשה לו שעל עלי מברך בורא פי האדמה ועל ה הפרי עצמו התרמיל למזרעונים יברך בורא פרי העץ ועל השמן שהכל נהיה בדברו רבי חני