השואל ואמר האם חברנו רבי חיים מפרטי שהתפלל היום מוסף לא קיצץ בנתיעות משום שבשעה שהוא אמר את הקדושה כתר יתונלך הרי הוא לא נהג כמו נוסח כתר שהוא אמון לומר אותו ביום שבת כי בנוסח כתר שהוא נוהג לומר ביום שבת הוא אומר את התוספת הבאה ממקומו הוא יפן ברחמיו לעמו המיחדים שמו ערב בבוקר בכל יום תמיד אומרים פעמיים באהבה שמע ישראל השם אלוהינו השם אחד הוא אלוהינו הוא אבינו הוא מלכנו הוא מושיענו הוא יושיענו ויגלנו שנית וישמיענו ברחמיו לעיני כל חי לאמור הן גאלתי אתכם מחרית קרשית להיות לכם לאלוהים אני השם אלוהיכם ובדברי קודשך כתוב לאמור ימלוך השם מה עשה רבי חיים היום עשה בדלוגו עליי אהבה פתח אמנם בכתר כמו הנוסח של השמי שהיום הוא גם של הבלדי וברגע שהוא הגיע הוא דברי קודש כתוב לאמור עשה דילוג קפיצה דרך השמיט את כל שמע ישראל קבלת עול מלכות שם שמיים באהבה ששתולה בתוך הקדושה ויש לנו שני דברים חשובים גם הקדושה גם קבלת עול מלכות שם שמיים ואהבה את זה הוא עקר את זה הוא דלג ומיד אמר אם לא השם לעולם אלא ציון לדור בדור הלויה האם הוא לא קיצרץ בנטיעות ובכן התשובה הוא לא קיצץ בנטיעות וזאת על שומה משום שאף שהשם מי באמת יש דברים שרבים מאוד שהם נוהגים כמנהג ספרד בנוסחאות. הרי רבנו דוד אבודרהם אבודרהם התנגד שישנו את הנוסח של הקדושה בראש חודש במוסב ראש חודש מנקדישך לכתר אלא לשיטתו אומרים קדושת נקדש נקדישך ואז ממילא אין בכלל את כל התוספת של קבלת עול מלכות שם שמיים ובאמת דברי אבודרהם למרות שהם מאוד מאוד מקובלים על דברי מרן השולחן ערוך והוא אמון על דבריו והוא מחתיר אותו בטור בקי מאוד מאוד במנהגים כך מרן מחתיר את הבודרים כבקי מאוד מאוד במנהגים אבל בעניין הזה מרן לא הלך כמו אבודרהם אלא מרן הלך כמו דעת הזוהר שצריך לומר כתר. ובאמת כותב מרן בשולחן ערוך בהלכות ראש חודש סימן תכג סעיף ג' ואומר כתר כלומר במוסף ואומר כתר אוכבר המשנה ברורה אומר היינו לפי מנהג בני ספרד ואנו בני אשכנז אומרים לקדש כמו בתפילת שחרית כלומר אומר המשנה ברורה, אנחנו אשכנזים, אין אצלנו הבדל בין שחרית ובין מוסף של ראש חודש, אלא אומרים נקדיש לך, נקדש. ואז ממילא אין את התוספת הזו של קבלת עול מלכות שם שמיים בתוך הקדושה. כי בנוסח של נקדש או נקדישך אין את התוספת הזו של קבלת עור מלכות שם שמיים שהיא חשובה אבל היא לא שטולה כתוספת בתוך הקדושה. אז נמצא נמצאנו למדים שבאמת מנהג ספרד הקדמון אמרו בשחרית כמו באשכנז א נקדש נקדישך ולא כתר ובאמת כך היה המנהג הקדום בתימן כפי שמוכיח דוקור גברה במחקרים שלו שעד המאה ה-17 אכן באמת כולם ביוצא מן הכלל היו אומרים נקדישה בנוסח תפילת מוסף של ראש חודש כמו גם בשבת מוסף של שבת אלא מה שהשיטה של הזוהר היא ליצור הבחנה בין קדושה של מוסף לקדושה של א שחרית בראש חודש וכך שאומרים במוסף כתר במקום נקדישך וזאת כדי לתת את המימד, את הביטוי של קדושת ראש חודש. כלומר, הרי ראש חודש הוא יום קדוש, אנו מוציאים בו ספר תורה, קוראים בו ארבעה, לא שלושה. כלומר השלוש הרגש של קדושה מתפללים בו מוסף. כי בית המקדש היו מקריבים קורבן מוסף. אבל מה הוא לא אסור בעשיית מלאכה? איך נוכל לחוש בדרגת הקדושה היתרה שיש בו? ראש חודש. אז הזוהר אמר שני דברים. א' לומר כתר במקומדישך. בזה אנחנו כבר מרוממים את ה לדברי הזוהר מרומים את הקדושה של ראש חודש משחרית שהיא כמו סתם של יום חול. למוסף לייחוד של ראש חודש ואומרים כתר. דבר שני איך נאמר כתר? ויש לנו כתר על הראש שהוא התפילין. לכן הזוהר הלך לצעד נוסף שיחלצו את התפילין בזמן תפילת מוסר. זאת אומרת, שני שינויים הזוהר הכניס בתפילת ראש חודש. א' שאומרים במוסף כתר בקדושה ולא נקדיש נקדש. ב'אומרים שחולצים את התפילין בתפילת מוסף לקראת תפילת מוסף. ה אבל כאמור אצל יהודי תימן כמו שיטת הרמבם כמו השיטה התלמודית אין הבדל בין שחרית ובין מוסף הכל לעולם נקדש או נקדישך יותר נכון וכאמור אין זכר לחליצת תפילין ועל כך כבר דיברנו בעבר אבל מה שקרה הוא כך שגלל שמל המאה 18 בעיקר סוף המאה ה-17 מ-18 והשפיעו מאוד מאוד הנוסחאות התפילות שבאו מארץ הקודש. אז רבים בתימן עברו בתפילת מוסף לנוסח כתר. והבלדי בהשראתו של מחריץ עשו פשרה. פתחו בקדושה בכתר כדי לא לשבור את המנהג האחרון שנפוץ. אבל אבל השאירו את הנוסח של הקדושה כפי שהיה, דהיינו בלי התוספת של קבלת עול מלכות שם שמיים, שמע ישראל וכולי, אלא רק פתיח כתר. ואותה פשרה העותיקה גם כן למוסף של ראש חודש שאומרים כתר אצל הבלדי ומתוך סידור כזה התפלל חברנו רבי חיים ואבל זה רק כתר. אין שם את התוספת של קדושת כתר ששתלו בתוכה את קבלת עול מלכות שם שמיים אלא רק כתר פתיח כי כאמור זה הייתה פשרה שמערי תציע כדי מצד אחד לא לעקור את המנהג האחרון שנפוץ ושחדר לתימן ונפוץ ומצד שני לא לשנות את הנוסח העיקרי של התפילה של יהודי תימן ובאמת אנו מוצאים סידורים של החספרד וגם שלחנו אשרבים שבאמת במוסף של ראש חודש במוסף של ראש חודש אומרים כתר יתנו לך אבל מדלגים על התוספת של קבלת עול מלכות שם שמיים אבל וכך באמת מובא בנוסח שלחנו אשר אב כפי שהגיע אותו בצורה מאוד מאוד חשובה א הרב מרגלית אה חוציא אותו לאור עולם. אבל במוסף של ראש חודש שחל בשבת, שם השאירו את הנוסח של כתר המלא לפי לפי הנוסח של הסרדים המלא. דהיינו שנמצאת בתוכו התוספת של קבלת עול מלכות שם שמיים בתוכו. לסיכום א חברנו רבי חיים יצא זכאי וצודק בדרכו שהוא לא קיצץ בנתיעות, לא הוסיף תוספת של קבלת עול מלכות שם שמיים אלא נהג כפשרה של מהרץ שהתקיימה במקרה כזה גם בנוסח שלחנו השרעבים רבי חני בןשמ