שאל השואל ואמר האם מותר לו לצאת במטוס מארצות הברית ביום שישי לפני כניסת השבת הוא יהיה במטוס ביום השבת לכיוון מזרח העולם והמטוס ינחט כשכבר השבת יצאה באותו מזרח הרחוק לפי הבדלי השעות שיש בהמקומות. כך יוצא שהוא עולה למטוס בהיתר ויורד מן המטוס בהיתר. האם הדבר מותר או לא? עליבדמת כבר בעבר דנו בכיוצא בדברים האלה בהלכה היומית שלנו. אלא שכיוון שאתמול בערב קיבלתי שאלות ותשובות כנפי יונה מהרב יונה סגר שחיתן אתמול ביתו וכבד אותנו בשאלות תשובות שלו והוא דן בדבר הזה ב ומסיק מסקנה שלאיסור לדעתו על ליבד הרמבן רבי משה בן נחמן יש ביטול שבות וספק איסור תורה ולדעת הרמבם שאיסור תחומים ביותר מ-12 מיל ה דאורייתא אז גם כן הטיס קרוחה בהנאה ממלכת גוי שאסורה בשבת לכן אסור לעלות על מטוס בערב שבת הממשיך טיסתו בשבת אפילו מטיסה מסתיימת אחרי סת השבת וכיוון שאנחנו במסגרת הלכה היומית זו א מורים מה תהיה ההלכה למעשה על ליבד הרמבם עליבד רבנו לכן מצאתי נכון לעיר הערה חס לעניין הזה של ענו דעתי עליבה דרבנו לכאורה ניתן להתיר אם הנסיעה היא לצורך מצווה להסביר באמת דברים אמורים מוסכם בין כולנו כי אכן אין לעלות על מטוס או רכבת או אוטובוס עם יהודי או צוות יהודי מפעיל אותו תוך חילול שבת הדבר פשוט ביותר אבל גם אם כלי תחבורה אלו מופעלים על ידי גויים בשביל רוב יהודים גם זה אסור כי אז אנו מפעלים את הגויים לצורך יהודים אבל אם תחבורה אלו מופעלים על ידי גויים בשביל רוב גויים נוסעים והיהודים הם במיעוט הדבר הזה ברמה העקרונית מותר כיוון שהגויים עושים לצורך עצמם והמיעות היהודים נלבים וטפלים לכל הנסיעה הזו אלא שעדיין ובצדק יש מקום לדון האם יש מקום לדמות את העניין הזה לגזירה של חכמים שגזרו ואמרו שהאדם לא יפליג בספינה בתוך שלושה ימים לפני שבת אלא ימתין אלה רק שלושה ימים לפני כן בתוך שלושה ימים לא ונאמרו טעמים מטעמים שונים טעמו של רבנו הוא בגלל פגיעה בעונג שבת, בגלל המזג האוויר הימי אשר גורם לטלטולים בפגיעה קשה בעונך שבת. מבחינה זו אולי צודק הרב מץגר שהוא אומר שגם במטוס יש טלטולי דרכים נכנסים לכיס אוויר. כל העובדה שכל אדם יושב לו במקום בכיסא צריך לנוח שם קשה לו לזוז ימין ושמאל וכולי וכולי. יכול להיות שבאמת יש בזה פגיעה בעונג שבת. אלא מה? כאן המקום להעיר ולומר ש במה שגזרו גזרו. במה שלא גזרו לא גזרו. אמנם מורה ההוראה שלא על דרך הגזירה יכולים שלא להורות את ההיתר כדי להרחיק את האדם מפגיעה בעונג שבת. זה כן. אבל לא יצויר שבעזרת השם תתחדש סנהדרין. ויצטרכו כמו שאומרים לדון האם לגזור אותה גזירה במטוס, האם הם יגזרו את הגזירה הזו או לא. אז בדרך כלל הכלל המוביל הוא שגוזרים בדבר השכיח. בדבר שלא שכיח אין גוזרים. כלל שני, גוזרים גזירה בדבר שציבור יכול לעמוד בה. בדבר שאין ציבור יכול לעמוד בה אין גוזרים. עכשיו כך באמת בי מהם היה זה מאוד שכיח להפליג בספינות בימים בלב ימים. וזו הייתה גם גזירה שיכלו לעמוד בה. הועיל והפלגה בים היא לא מהיום להיום בדרך כלל אלא כמה ימים. ואז על ידי הגזירה זו לא פגעו באפשרות ההפלגה אלא הקדימו את ההפלגה שלושה ימים לפני כן כדי שאדם התרגל למציאות הימית. אבל מני רגע שאתה גוזר ומונע בכלל את ההפלגה, יכול להיות שזה מבחינת גזרה שאין הציבור יכול לעמוד בה. במטוס אין טיסה ממושכת. בדרך כלל זה יום יום וחצי מקסימום אם בכלל אם בכלל. ולכן אם יעסרו הם יעסרו כל טיסות מערב שבת מאוד יכול להיות שבתנאים ככל שהתפתחו והשתחלו נמצאה התחבורה אז יכול להיות שזה הגזרה שלא יוכלו לעמוד בה למה הגיעו בעצמכם אם אתם זוכרים פתחו מטוס שטס במהירות וטיסה מכאן לארצות הברית לא לא הייתה 11 שעות טיסה ישירה אלא ארבע שעות א מסיבה מסוימת חוציאו את המטוס הזה מהשימוש אבל הוא פעם היה קיים בקוים מסוימים ואין צפק כחול שאמצעי תחבורה כאלה הם כללים נכנסים לשימוש אז יש בני אדם רוצים ומתכננים את החיים שלהם עסקים טיפול בחולים וכל מיני דברים ואז אם אתה גוזר גזירה באופן כזה שאין לו אופציה יכול להיות שהסנהדרין שתתחדש מהרב בימינו תגיד אנחנו לא נגזור אם אין אופציה לא כמו בהפלגה יש אופציה זה יצר רע אני עדיין לא אומר את זה אבל אני רק אומר שנדע א' אין אנו גוזרים גזרות רק יכול להיות מורים שלא לעשות כן ב יכול להיות שסנהדרין לא הייתה גוזרת בנסיבות כאלה. זה חומר למחשבה. ומכאן אנחנו ניגשים לעניין של א איסור תחומים שבו נגער המץגר. הרמבם רבנו דן בעניין הפלגה בים בנהרות ויצא בתקיפות נגד ראש הישיבה בבבל שעסר. וזה היה באותם ימים דבר שהוא מצוי מאוד מאוד. שהיו מפליגים בפרט ובחידקל כל היישובים היהודים שליד ה ליד החוף על ספינות של גויים מגיעים בית כנסת בצד השני של הנהר בישוב השני כל מקרה של מסיבות שבת חתן וכאלה דברים או לא עלינו אבן והיו מפליידים לספינות וכך בנילוס במצרים זה המציאות בבבל ראש הישיבה אסר החמיר וראה בזה איסור בגלל שטחומין וכולי בין היתר ואילו רבנו התיר למה הוא אמר החשש הוא רק אם הסבינה גוששת וקרובה לקרקע אבל אם המים עמוקים ומעל העשרה בגמרא דנו אם יש תחומים מעל 10ה ונשארו בספק אם יש תחומים מעל 10ה אבל בתוך 10ה יש תחומים אומר רבנו סברה אדירה ורק רבנו כפוסקנו אז היה מסוגל לומר את הדבר דברים האלה בביטחון מלא הוא אמר מתי חכמים הסתפקו בתחומים למעלה מעשרה כשזה דומה לדגלי המדבר למחנה אבל אם זה לא דומה לדגלי המדבר כמו בים על זה לא שייך בכלל איסור מדרבנן כי הרי אם אני מסופק אם יש תחומים למעלה מעשרה כל האיסור עליבה דרבנו מדרבנן לא מדאורייתא אף על פי שלפי רבנו 12 מיל מחוץ התחום זה דאורייתא אבל מעל העשרה זה מדרבנן כי כיוון שהסתפקו בדבר הזה ספק דרבנן ספק דאורייתא מדרבנן מדרבנן לחומרה זו שיטת רבנו ואם כן יוצא איפה בשיטת רבנו א הוא אומר חמ מלא כגון כמו דגלי המדבר מחנה קרקעי יציבות אבל במים וזה בכלל לא שייך איסור ולא ספק ולכן התיר בתקיפות מרובה שמותר להפליט בספינה של גויים מיישוב לישוב בנהרות בנהרות כאלה