האם יכול בעל דין לבקש הבהרה מבית הדין על פסק דין שחלוקים בפרשנותו ועל הדין. זה מפרש אותו כך וזה מפרש אותו כך. ובכן התשובה העמדה המקובלת היום בהלכה היא כדלקמן. מ שעה שבית הדין נתן פסק דין אינו יכול לשנות את פסק הדין אבל לפרש אותו הוא רשאי ובלבד שלא יפרש אותו באופן הסותר את ה המשמעות הבסיסית של הפסק דין כפי שהוא ניתן פרשנות כן תיקון תכני לא תיקון טעות סופר כן זוהי ההלכה המקובלתיך קוראים בעמדה ההלכתית היום כאן המקום להעיר ש העניין הזה העמדה הזו שנתגב טעונה לענות דעתי הברה הנה בעק תוצאה מתשובות כמה ראשונים הרשבא הריבש אבל לענינו דעתית עונהרה שיתכן שבסוח הכולל הזה שלה רבנו אולי לא יסכים. ונסביר אם אדם קרא את הפסק דין ואני מדבר עכשיו על בעל דין כל כולו נדם לרגע לנימוקים הלכתיים כי הוא עצמו תלמיד חכמים והוא חושב שהם טעו בדין. האם הוא יכול ללכת לבית הדין ולומר רבותיי את הייתם בדין שובו ושיקלו את חק הדין מחדש שקלו את נמוקכם מול הראיות שלי תשובה כן יכול מבחינה הלכתית בעל דין לטעון שבית הדין נתן פסק דין מוטעה ינמק את טענותיו מבחינה הלכתית ובית הדין ישקול אם הוא צודק האמת תורי דרכיו יחזרו בהם. אם איננו צודק יתחו את דבריו בראיות מבוססות. דבר נוסף רבותיי, אם בית דין נתן פסק דין מוטעה, אם טעה בדבר משנה חוזר. נעלמה ממנו הלכה מפורסמת, חוזר טעה בשיקול הדעת אדיי. אם הוא היה מחלוקת ב הלכה ולא ידע שפשתה הלכה כמו מנדה אמר מסוים הרי אם כבר הפסק דין התבצע משלם מכיסו הדיין משלם מכיסו על הנזק שהוא גרם בפסק הדין המוטא יש לציין שגם מי שטעה בדבר משנה אם שאמרנו שחוזר הדין הנמלא שניתן להחזירו אבל אם לא ניתן להחזירו והוא טעה בדבר משנה הוא כבר מתבצע פסק הדין אזי הוא צריך לשלם. יש הבחנה בין דיין מומחה שאז הוא רשאי לדון ואז יש לו מסגרת של פטור מסוימת ובין דיין שאינו מומחה שאינו ראשי לדין לדון מי שם אותו להיות דיין הוא עצמו שאז היא מוטעה הוא חייב. אבל בין כך ובין כך, הדבר ברור שיש מושג של פסק דין מוטאה שיכול לעורר אותו בעל דין ויכול גם לעורר אותו תלמיד חכמים מחוץ לבית הדין. נתאר לעצמנו שיראו לרבון יוסף פסק דין של בית דין למונות והוא קורא אותו ואומר זה טעות מסודו. כלום אי אפשר להפנות את דבריו של עבודה יוסף לבד הדין לביטול הפסק דין בוודאי שכן כי הבסיס לפסק הדין זה האמת ואם כן אף אתה אמור עם הדיינים בכבודם ובעצמם אחרי שנתנו את הפסק דין כתוב וחתום בטבעתם ונתנו אותו לבעלי הדין והנה לנו והשכימו והתעוררו ומחשבה אחרת עברה במחם והגיעו למסקנה שנפלה להם טעות. האם בטרם תגלגל פסק הדין המוטע הזה לדבריהם? יתגלגל לביצוע ואז יחיובו בדין? הם אינם רשאים לקרוא בעל הדין בדחיפות ולומר תאינו וינמקו את טעותם? מה נשתנו אלו מאלו? מדוע לבעל דין מותר להעיר? ומדוע לזר תלמיד חכמים מותר להעיר על טעות? והם עצמם לא. לכן לנו דעתי ההלכה הזו שנתגב שכאילו לפרש את פסק הדין כן לסתור את פסק הדין מבחינה תחנית לא אלא אם כן טעות סופר נראה שיש לעצמיד לזה סייג לסתור את פסק הדין משום שהם משנים את דעתם לא על בסיס של נימוקים הלכתיים אשר מוכחים שטעו בדין זה לא כי אז אולי חס ושלום שתנתה דעתם בגלל שמישהו דיבר איתם חי יוצא בזה. אבל אם הם סותרים את הדין מכוח זה שנתעוררה בהם התובנה שהם טעו בדין והם מוכנים ומנמקים את טעותם בוודאי וודאי שאפשר רבי חמיש