שאל השואל ואמר מה בנוגע להיתר לסמוך על עירוב צורת פתח במקומות שיש לנו כבישים בין עירוניים כמו נתיבי עיילון אשר הם רחבים אשר הם בוקעים בתוכם רבים רבים מאוד שנוסעים כל יום בנתיבים אלו האם העירוב צורת פתח שמתקינים מסביב לעיירים יכול עדיין לשרט אותנו במקומות כאלה שיש כבישים בין עירוניים כאלה או לא וגם באותם מקומות שעירוב צורת פ ח מועיל איך מסתדרים עם הגויים שגרים באותה עיר במיוחד כשיש שגרירויות שלכאורה השגרירות היא ריבונית באותו מקום אוכן עלינו להקדים ולומר אכן התורה עצרה להוציא דברים המוצרים בטלטול מרשות היחיד לרשות הרבים או מרשות הרבים לרשות היחיד וזהו איסור תורה אבל השאלה הגדולה ביותר שמנסרת בחלל עולמנו מהיא ההגדרה של רשות הרבים חכמי ההלכה של ימינו אמונים על שתי שיטות שיטת הרמב"ם כפי שהבינו אותה ושיטת הגאונים כפי שהבינו אותה. שיטת הגאונים כפי שהבינו אותה, הם אומרים זה צריך להיות רחוב ורחב 16 אמה ושבוקעים בו כל יום 60 ריבו. כל רבבה זה 10,000. 60 בו זה למעלה מחצי מיליון 600,000 אז זה נקרא רשות הרבים המוציא מרשות היחיד לרשות רבים כזו או מכניס מרשות הרבים לרשות יחיד אז הוא עובר על סול תורה ושיטת הרמבם כפי שהבינו אותה שהרחוב שהוא ברוחב 16 אמה שזה קרוב בין 7 מטר וחצי ל8 מטר 7 מטר 70 סנטימטר זה נקרא רשות הרבים גם אם אין בוקעים בו 60 ריבו ולכן המוציא מרשות היחיד לרשות הרבים או מרשות הרבים לרשות היחיד עובר על סיעו תורה עכשיו יש מה שנקרא שמקיפים את העיר בצורת פתחים דהיינו כנה מכאן וקנה מכאן וקנה על גביהם ואז זה נקרא פתח ועל ידי שמקיפים את העיר בפתחים פתחים יש קנה מכאן וכנה מכאן בחוט עובר על גביהם אז יוצא איפה שהעיר נחשבת למוקפת חומה רק לא חומה ממשית אלא חומה וירטואלית הלכתית על זה פתחים פתחים משל אדם אשר עשה חומה מסביב לחצרו וכל צעד ושעל פתח פתח פתח פתח מסביב עדיין זה בגלל בגדר חומה ואז אם זה מוקב עירוב צורת פתחים אז האיר נחשבת מוקבת חומה באו פוסקי ימינו ואמרו נראה לנו שעירוב צורת פתח זה גדר של הערמה ואם כן מתי הערמה הזו מותרת רק באיסור דרבנן אבל באיסור תורה אין להתיר את הערמה הזו משום כך הם באו ואמרו כשאין בוקעים 60 ריבו שאז לפי שיטת הגאונים זה רק מדרבנן נוכל להיעזר בערב בצורת פתח אבל כשבוקעים 60 ריבו כמו נתיבה איילון וחיוצבהם. אז אם כן לא יועיל צורת פתח ומנגד הללו שהבינו ששיטת רבנו היא וכן שיטת מרן בעקבות רבנו היא שכל רוחוב בן 16 אמה ורחב 16 אמה הוא רשות הרבים אז לא ייתכן שאין רשות הרבים בתוך ערים רים ראויות ורוחב כזה ואז לא יעיל אור ארוצורת פתח אפילו בעיר קטנה שאין בה 60 ריבו אבל יש בה רחובות רחבים 8 מטר אז ולכן הם אומרים צריך להחמיר ולא להוציא דברים כמו סידור חומש היא לא מדבר על טלית טלית מי לוקח טלית ביד מתעצפים בטלית ולצאים מהבית עם טלית לבית הכנסת כסף חוזרים בית הכנסת לבית כמו מלאכי השרת כן מקרינים מקרינים על כולם על סביבתם הוד וקדושה אני מדבר חומסידור כאלה דברים אז שימו לב אני גם לא מדבר על סוכריות כי מי שמוצא סוכריה צריך קידוש לפני כן אז לא עלה אני מדבר אני מדבר על דברים החיוניים כן חומה סידור וכיוצא בדברים האלה ולכן אז כאמור הם אומרים ש בעיר כזו ש היא לא שאין שיש בה 16 16 אמה חובות 16 עמה אף על פי שאין בה א 60 ריבו צריך לפי הרמב"ם ומרן לפי הבנתם להחמיר עד כאן הקדמה מאוד מאוד כללית מאוד מאוד לא מדוייקת אבל זוהי ההקדמה הרווחת בקרב רבים אלא מה כבר החזון איש נכנס לעומק כדי לברר מה הם גדרי רשות הרבים במצב של בנייה מסיבית ישובים עם בניות מסיביות ורחובות שמתפלשים מרחוב לרחוב מרחוב לרחוב וכולי האם זה בגדר רשות הרבים אף על פי שהם רחבים שמונה עמות הוא באמת עשה דברים גדולים וצורים אלא שכיוון שזמננו קצר ומכתנו מרובע אנחנו נלך אל עמוד התווח של מקור החומ הרו הרמב"ם וננסה לראות כיצד מורי הסביר את הרמב"ם ונראה אם באמת יש מקום להחמיר עליבת שיטת רבנו ואז מורי עושה לנו כמו שאנרים הדרכה קודם כל לא נכון שכל רחוב בין 8 מטר רוחב הוא רשות הרבים כי רבנו בפרק 14 מהלכות שבת הגדיר מה זה רשות הרבים? איזוהי רשות הרבים מדברות וערים ושדות או דרכים המפולשים להן כמו אבותינו במדבר שהיו במדבר הפתוח. זה רשות הרבים. לא מקום מיושב ובנוי וצפוף. איזה הרשות הרבים מדברות ויערים ושדות ודרכים המפולשות להם. גם אם יש לי אז מאוכלס ובנוי. אם יש לי דרכים ביישובים האלה המפולשות למקומות האלה, למדברות, לשדות, ליערים, למרחבים הפתוחים, אז הדרכים האלה, אם יש בהם רוחב הזמה 16 אמה, אז הם רשות הרבים. אבל כל עוד הדרכים האלה לא מגיעות למרחבים האלה של המדברות, הם אינם נחשבים בגדר רשות הרבים דאורייתא אלא רשות הרבים דרבנן כרמלית ולא יותר או דרכים המפולשים להם ובלבד שיהיה רוחב הדרך 16 אמה ולא תהיה עליו תקרא ונעצר כאן הלאה רבנו בפרק תז בהלכות שבת הלכת תז הוא אומר את הדברים הבאים כל מחיצה אה רק רגע א סליחה פרק יז 17 הלכה י אומר את הדברים הבאים שני כותלים ברשות הרבים זוכרים מה זה רשות הרבים מדברות כן נרחבים פתוחים שני כותלים ברשות הרבים והעם עוברים ביניהם כיצד מכשיר ביניהם כלומר הדבר פשוט שמעבר של הקיר ומעבר לקיר זה מרחבים פתיחים זה רש רבים אלא יש עשה קיר כאן וקיר כאן לתוך המרחב הפתוח איך מכשיר ביניהם בין שני הכותלים שיחשב כמו רשות היחיד איך מכשיר ביניהם והעם עוברים ביניהם כצד מכשיר ביניהם עושה דלתות מכאן או דלתות מכאן ואחר כך יעשה ביניהם רשות חיד ואינו צריך לנעול הדלתות אבל צריך שיו ראויות להנעל כלומר באתי ולקחתי חלקת אדמה בתוך כל המרחב אשר נקרא רשות הרבים ורציתי לעשות אותו למעין רשות היחיד שהוא ביום שבת לזוז לנוע עשיתי קיר מכאן קיר מכאן ברור שאם הייתי עושה גם קיר מכאן וגם קיר מכאן וזה גמרתי אבל אני לא מעוניין לעשות קיר מכאן וקיר מכאן ולכן עשיתי דלתות מכאן ודלתות מכאן איני חייב לנעול אותם כדי להשתמש בפנים די לי שהם ראויות לנהל כדי שהוא יוכל להשתמש במרחב הזה בתוך שני הכותלים ברור שהדברים האלה לא שייכים ולא דומים לכבישים ולנתיב ילון תחלוטין לא אבל מה עשה מורי שם בהערה יג עשה דבר אדיר מאוד מאוד מאוד מאוד הוא שרק את כל ההלכות של רבנו המתייחסות למבוי מפולש, לעיר המוקפת חומה ויש בה דרך משער לשער, משער לשער ואז הוא חילק לנו ארבעה חילוקי דינים מבוי סתום הכשרו הכשרו בלחי וקורה וזה לא נוגע לשאלה שלנו מבוי מפולש כלומר מר יש לי בניינים מכאן ובניינים מכאן ויש לי כאן רחוב בין הבניינים אלה הבניינים מכאן בניין בניין וכאן בניין בניין ויש לי מבוי מפולש המבוי המפולש משני צדדיו לרשות הרבים כי תלוי למה הוא מפולש כי אם רבותיי מפולש למקומות סתומים זה עדיין לא נקרא מקום מפולש אלא מפולש לרשות הרבים כגון יש לי ששרת של בניינים כאן ששרת של בניים כאן יש לי כאן מבוי כאן רשות הרבים דהיינו מדברות יערות כאן מדברות יערות אז די איך מתמודדים עם הבוי מפולש כזה משני צדיו אז הוא אומר שעושים וזה הכשרו בצורת פתח מכאן ולחי וקורה מכאן ברור שהוא יכול לעשות צורת פח גם צד השני אלא די לנו בלחי בקורה זאת אומרת מבוי מפולש יש לו בניינים מכאן ובניינים מכאן ויש כאן רוח רחוב בן 16 אמה בן 16 אמה וכמה רשות שוט הרבים וכמה רשות הרבים די לי בצורת פתח מכאן וצורת פתח מכאן או צורת פתח מכאן וכורה מכאן ופתרתי את כל הבעיה ואין לי שום בעיה מהבחינה הזו זה דברי רבנו יש לי אחר כך חילוק שלישי ומהו החילוק השלישי רשות הרבים כגון כביש בן עירוני באמצע המדבר ובא אדם ובנה לו שני בתים משני צידר רשות הרבים יש מדבר ויש כביש בתוך המדבר הכל זה נקרא רשות הרבים הכל רשות הרבים בא אדם בנה בית מכאן מצד הכביש ובנה בית מצד הזה של הכביש על זה אמר רבנו בנה כותל מכאן ומרם מכאן והוא רוצה בין הבתים לההנות ביום שבת אז זה הוא אומר תעשה דלתות מכאן דלתות מכאן לא צריך אפילו לנעול אלא ראויות לנהל ברור שגם הדוגמה הזו לא נוגעת לענייננו מה שנוגע לענייננו זה יותר דין המבוא המפולש עכשיו הגענו בחילוק הרביעי והוא שיש לי עיר המוקפת חומה, ממש מוקפת חומה ויש לי שער כאן ושער כאן מקבילים היא מוקבת חומה שער כאן ושער כאן ויש לי כביש ברחב 16 אמה מהשער לשער ישר כולם כביש הסרגל של עפולה שמכאן עד כאן וזה יוצא למרחמים על זה אומר רבנו צריך להיות דלתות נעולות מכאן ודלתות נעולות מכאן כדי שיהיה אפשר לטלטל לכאורה זהו הדין של נתיבי איילון אם אנחנו באמת מתחשבים בצורת הפתח הבעל מורי אומר לו בעיר המוקפת חומה זה כל כך בולט עד כדי כך שאם יש לך שער מכאן שער מכאן ודרך מכאן זה נראה כשתי ערים עיר מכאן ועיר מכאן וברור שבעיר הזה מות לטלטל ובעיר הזו מלטלטל אם באמת בדרך הזו יש חומות יש בתים ריצופים אבל אם אתה רוצה לטלטל בכל העיר כולה מאחר וזו נראית עיר בפני עצמה וזו עיר בפני עצמה בגלל המבנה ובגלל הצורה אתה צריך דלתות נעולות מכאן ודלתות נעולות לא ראויות לנהל אלא דלתות נעולות ממש ברור רבותיי שהמציאות שלנו היא לא כמו עיר מוכר את חומה. עכשיו נחזור חזרה לענייננו. בואו נראה מה זה נקרא צורת פתח. מורי בפרק טז, הלכת טז, שוב, גם כאן הפלי לעשות והוא בהערה כ"ט דוחה מכל וכל את כל הללו אשר רואים בצורת פתח מעין הערמה. זה לא הערמה, זה דין תורה. זה דין תורה. ונסביר את הדבר. למדנו רבותיי בדיני כלעין, אם יש לי כאן קרם ויש לי כאן תבואה, הרי אם אין מרחקים מתאימים בין הקרם ובין התבואה, הקרם נאסר ודינו לשרפה והתבואה נאסרת ודינה לשרפה. אבל אם יש לי מרחקים מתאימים, זה כשר וזה כשר. קיימת אפשרות שזה יהיה כשר וזה כשר גם בלי להשאיר מרחקים גדולים. על זה שאני בונה קיר אטום קיר אטום בין הקרם ובין התבואה ואז הקרם הוא בפני עצמו והתבואה בפני עצמה זה לא יעסר וזה לא יעסר למרות שאין מרחקים גדולים ביניהם כי יש לי קראתום אבל מה נעשה שההלכה קבעה ואמרה שאם יש לי עמוד מכאן ועמוד מכאן וחוט על גביהם זה נחשב כסתום זה נחשב כעומד ומותר לקיים את ה קרם ותטבואה אף שאין מרחקים ביניהם אף שאין קראתום ביניהם וכלאי הקרן זה דאורייתא רבותיי אסור באכילה ואסור בהנאה ודינו בשרפה ומותר על דע עמוד מכאן ועמוד מכאן וכנה על גביהם או חוט על גביהן אם כן הדין של צורת פתח שהוא עומד זה דין דאורייתא ואין לבוא ולומר אנחנו עושים כך התורה אמרה היא עשרה והיא התירה היא אמרה והיא אמרה גילתה את כוונתה זה כמו שאדם מתווכח עם התורה ויגיד לה למה את אומרת שרשות הרבים זה רק המפולש למדברות הרי אנחנו רואים רחוב בן 16 עמה והרבה בוקעים בו זה רשות הרבים מושגים שלך לא רשות הרבים המושגים של הלכה ההלכה היא אמרה והיא אמרה אתה לא יכול לבוא לאסור על בני אדם על מה שאתה נראה לך שזה אסור ולכן מורי עומד כיצוק מוצק שעירוב צורת פתח מה שאנחנו עושים זה לא ערמה זה דאורייתא וזה נכון לכתחילה לעשות וניתן לסמוך עליו ואז מה יוצא? שנשארנו עם טיבי הילון הללו. מתי הילון הללו אז השאלה היא האם באמת הם בוקעים לרשות הרבים? אוקיי, נניח שהם בוקעים רשות הרבים אם כי לא תמיד הם שומרים על יושר, אלא הרבה פעמים מתעקנים עד שהם מגיעים לנגב, עד שמגיעים מחבים פתוחים. אוקיי? נניח ויש להם דין שרשות הרבים דאורייתא נניח אבל סוף סוף הבנייה מצידה מאחד. והבנייה מצד השני היא איננה מוקפת חומה מטריאלית אלא חומה ורטואלית הלכתית ולא על חומה כזו נאמר שצריך דלתות ראויות לנהל כי מוקבת חומה בצורת פתח אין בכלל דתות ולכן הואעיל ואנחנו משתמשים היום לא בחומות ממש אלא בצורת פתח זה הכולה שלנו בגלל זה יש לנו מקור מחיה ונוכל לסמך על כך קשה מאוד לומר את הדברים סתם ככה למרות שהם מבוססים אבל א ביקשנו מדידנו הרב חיאל לברר עם הרב חממי א אם יש תשובות באמת תחתו בעניין הזה הוא אמר שיש לו תשובה לא מפורשת שהצורת אין אין דין