שאל חברנו רבי אורי זבי ביחס לשנה שבפרשת פקודה אנחנו נפטיר בהפטרת שקלים נוציא ספר תורה שני נקרא בעניין שקלים ונפטיר יו ידע דהיינו בעניין שקלים כשלמחת ביום ראשון וביום שני שני ראשי חודשים ואז הוא שואל, מדוע לא נסתפק בעניין השקלים, בקריאה, בתורה? ונפטיר הפטרה בעניין מחר חודש כדי שיהיה זכר לראש חודש. ונסביר יותר את השאלה. הנה, כשראש חודש חל בשבת, באם אה הוא ראש חודש אדר ש ל בשבת עדי מוציאים שלושה ספרים בספר הראשון קוראים פרשת השבוע בספר השני קוראים עניין של ראש חודש בספר השלישי קוראים עניין של שקלים ומפטירים בעניין של שקלים אבל אז יש זכר לראש חודש על ידי הספר הקריאה בתורה בעניין ראש חודש אבל קשר ראש חודש אדר יחול ביום ראשון ביום שני והועיל ואין אנו מוציאים ספר תורה מיוחד בעיני ראש חודש כי אין קריאה לתורה בעניין מחר חודש רק הפטרה ולא קריאה בתורה ואז מאחר בספר ראשון אנו קוראים בפרשת השבוע ובספר שני בעניין שקלים אם גם נפטיר בעניין שקלים ולא נפטיר עניין של ראש חודש אם כן נמחק זכר ראש חודש מתודעתנו ואז מה אכפת לנו לחלוק חצי חצי דהיינו עניין שקלים שיזכר על ידי הקריאה בתורה ועניין ראש חודש יזכר על ידי קריאה בהפטרה מחר חודש והתשובה אף על פי שהיגיון רב יש בשאלה הזו בכל זאת אין לשנות בשום פנים ואופן ויש להפטיר יהו ידע בעניין השקלים ולא מחר חודש ואשר לזכרון של ראש חודש שמחרוד אם כן אנו צריכים לדעת מה תיבה של התקנה שתיקנו חכמים להפטיר במחרוד ונראה מה מעמדה מול פרשת שקלים וגם נראה אם אנחנו משיגים את התועלת בעקיפין שנדע שראש חודש הוא קרוב גם באמצעות הפטרת פרשת שקלים והפטרת שקלים ובכן בגמרא במסכת מגילה דף לא עמוד א' נאמר ראש חודש שחל להיות בשבת מפטירים והיה מדי חודש בחודשו חל להיות באחד בשבת מאתמול מפטירים ויאמר לו יהונתן מחר חודש עד כאן כלומר הנה אנחנו רואים בגמרא שיש הבדל בין אם א יש לנו א ראש חודש שבת שחל בראש חודש או ראש חודש שחל בשבת ובין ראש חודש אחל למחרת ראש חודש שחל בשבת מפטירים והיה מדי חודש בחודשו או כבר נאמר למעלה שוודאי ודאי מוציאים ספר תורה וקוראים בעניין ראש חודש אבל לעניין יהונתן מחר חודש אין זכר לקריאה בתורה ואין קריאה בתורה כזו רק מחר חודש ורבנו כדרכו בקודש מעתיק את לשון התלמוד וכותב בפרק 13 מהלכות תפילה הלכה ד' ואומר את הדברים הבאים וראש א ראש חודש שחל להיות בשבת מפטירים בשבת שלפניו ויאמר לו יונתן מחר חודש ובתחילת אותה הלכה כבר אמר רבנו בתחילת אותה הלכה ואם חל ראש חודש להיות בשבת מוציאין שני ספרים בשחרית אחד קוראים בו סדר אותם השבת והשני קורא בו המשלים ובראשי חודשכם כי רבנו לא סתם מעתיק מהתלמוד אלא הוא מעבד לצורך כוונת ההלכה אז כיוון שבתלמוד נאמר שראש חודש שחל בשבת מפטירים ידי חודש בחודשו אז לכן רבנו כבר אמר מאחר ובגמרא כבר התבאר שראש חודש החל בשבת מוציאים ספר תורה שני הנה אני עם בד לך ואני אומר לך דע שאם חל ראש חודש להיות בשבת מוציאים שני ספרים בשחרית אחד קוראים בו סדר אותה שבת והשני קורא בו המשלים ובראושי חודשכם ואם קרה עניין ראש חודש בשבת המפטיר קורא ומפטירין והיה מדי חודש וחודשו דרך אגב ראו גם ראו איך הרבנו ובעקבות התלמוד מאוד מאוד מד מדויק אף על פי שההפטרה של ראש חודש שכל להיות בשבת היא מתחילה השמיים כסאי ובדרך כלל בספרי המנהגים וכל אלה נוהגים להגיד השמיים כסאי אבל התלמוד אומר והיה מדי חודש בחודשו ורבנו אומר ויה מדי חודש בחודשו כדי לעט לנו שהצוק לקריאת אותה פרשה הוא בגלל הפסוק האחרון והיה מדי חודש וחודשו שאז זה תזכורת ליותו ראש חודש ולא משתמש בתחילת הבטרה השמיים כיסאי שאין לה שום התחברות לעניין של ראש חודש ואם כן רואים קודם כל את מידת הדיוק של הרמבם שאננו סתם פעמים שהוא מעתיק בדיקנות פעמים שהוא מאבד בגלל שהתלמוד פה אומר משהו פה אומר משהו והוא מעבד ונותן את הדברים בצורה מסודרת לעומת זאת בראש חודש שח להיות באחד בשבת מפטירים בשבת של פניו ביום אלוהים הוא נתן מחר חודש וזהו אין ספר תורה אין כלום ספר תורה זה בסדרת השבוע ורק הפטרה מבטלים את הפטרה של סדרת השבוע וקוראים מחר חודש מכאן אנחנו מבינים שהמעמד של התקנה הזו שמפטירים מחר חודש הוא נחות הוא פחות מאשר התקנה של ראש חודש החל בשבת שהרי אין בו הוצאת ספר תורה שני זה רק שינוי בהפטרה ולא יותר. ומדוע? אנחנו צריכים לדעת שכש ראש חודש אחלה בשבת יש עצמות, יש קדושה בעצמותו של היום שהיום הוא גם שבת וגם ראש חודש. והראיה בקורבן מוסף והראיה בתפילת מוסף. יש לנו תפילת מוסף ייחודית לראש חודש החליות בשבת. אז יש מהות שונה בקדושה. של יום כזה שמורכב משבת וראש חודש. לעומת זאת, כשראש חודש הוא ביום ראשון, אין שינוי במהות הקדושה של אותו יום. אין קורבן מוסף, אין תזכורת בתפילה, אין קריאה בתורה לעניין זה. אלא מה? מדוע בכל זאת א שינו את ההפטרת השבוע, דחו אותה והפטירו מחר חודש כדי לצלצל בפעמונים תהיו מודעים שמחר ראש חודש. וזאת על שומ לא כי ראש חודש קדושתו מיוחדת במינה שבגלל זה באמת אפילו שלמחרת ראש חודש כבר מזכירים אותו אלא כי חגים תלויים בו כי אז היו א לא היו להם חשבונות ולוחות לא כי לא ידעו את החשבונות אלא קיימו את המצווה כהלכתה לקדש על פי הראייה ולכן כדי שהעם לא ישתבש כבר מצלצלים פעמונים תזכורת דו מחר ראש חודש אבל זה לא כמו יום שמהותו היא מורכבת מקדושת שבת ומקדושת ראש חודש ומשום כך התקנה הזו אף שהיא תקנת חכמים היא בעלת דרוג נמוך יותר מאשר תקנה שחז"ל נתנו לה משקל של קריאה בתורה והפטרה מכאן נתקדם הלאה כיוון שמגיע ראש חודש אדר משמיעין על השקלים ויש ארבע פרשיות שחכמי ישראל תיקנו לומר אותם מראש חודש אדר או מלפני ראש חודש אדר עד ניסן עד ראש חודש ניסן ארבע פרשיות ולארבע פרשיות האלה תיקנו חכמים הוצאת ספר תורה שני מיוחד לזה והפטרה הרי התקנה הזו היא בעלת שדרוג יותר מאשר התקנה של מחר חודש ומשום כך כשיש לנו ראש חודש כשיש לנו ב שת פקודה אנו מוציאים שקלים הועיל בלמחורת ראש חודש אדר מוציאים ספר תורה שני וקוראים בעניין שקלים מאחרות הזו משודרגת יותר ממחר חודש חייבים להפטיר באותו עניין כי כאמור מבחינת התקנה התקנה יותר משודרגת מאשר מחר חודש כי חז"ל תיקנו לה גם קריאה בתורה וגם הפטרה ואין לזוז מתקנה זו אלא לקיים את התקנה כמתכונתה נכון מאוד שכשיש לנו א ראש חודש בחנוכה אנו מוציאים בשבת אנו מוצאים שלושה ספרים בראשון אנו קוראים בסדרת השבוע בשני עניין ראש חודש בשלישי עניין של חנוכה ומפטירים בעניין של חנוכה ואין אין אנו מפטירים בעניין ראש חודש ואנחנו מסתפקים בקריאה בתורה זאת משום שחז"ל קבעו שבמקרים כאלה כשיש לנו שתי תקנות בעל אותו שדרוג ראש חודש שיש לו תקנה לומר קריאה בתורה והפטרה ויש לנו דבר שהוא מחודש פחות שגרתי שיש לנו עניין להבליט אותו והוא גם כן בתקנה של קריאה בתורה והפטרה שמים אותו אחרון כי תדיר שאינו תדיר תדיר קודם והוא אחרון ומפטירים עניין האחרון וכך אותו דבר אם ראש חודש חל, ראש חודש אדר חל בשבת אזי יוציאו שני שלושה ספרי תורה ראשון בסדרת השבוע שני בעניין ראש חודש שלישי בשקלים הם הפטרת שקלים וסתפקו בעניין של ראש חודש בקריאה בתורה כי כך קראו חז"ל כשיש לנו שתי תקנות בעלות אותו שדרוג די לנו בכבוד שאנו נותנים ראש חודש בגלל שהוא תדר ומקדימים אותו לפני כן נחזור לעניינינו. כשיש לנו ראש חודש ביום ראשון כמו השנה וביום שני, אין דוחים את התקנה המשודרגת שהיא גם קריאה בתורה בעניין שקלים וגם הפטרה מפני מחר חודש. בגלל שהתקנות הם ברמות שונות. וזה עולה רבותיי מדברי ערוך השולחן שהוא אומר וודאי נדח בסוף סימן תכה אור החיים א מפני שמעו הם מפני עניה סוערה כיוון שאין בה קריאה בתורה כלומר הוא מדבר על ראש חודש אלול ביום ראשון הוא אומר שההפטרה נתחת בגלל שאין בה במחרוד קריאה בתורה כלומר הוא נתן את דעתו לרמת השדרוג של התקנה הזו עכשיו עומדים אנחנו לסיים ולומר יש גם זכר לראש חודש על ידי השקלים כי כיוון ש זה מאוד מאוד מפורסם ששבא ראש חודש אדר משמיעין על השקלים כי אז כבר צריכים להתחיל לתת את השקלים אז אם כן איפה כל דברי רב יודע אם אם אומרים בהפטרה עניין של השקלים אחד מהשתיים או שאותה שבת זה ראש חודש או ראש חודש אדר או הוא יודע שראש חודש אדר יבוא באותו שבוע הוא לא יודע באותו באיזה יום מדויק אבל הוא יודע ואז הוא יתן טוב והתעניין אז כך שלא הפסדנו לא הפסדנו את העניין של התזכורת לצלצל בפעמונים שרות חודש מתקרב יש מעין תזכורת גם בעניין הזה אבל מרן השולחן ערוך ודאי הולך כך לפי הפסק הזה א מרן השולחן ערוך א מחדש חידוש בבית יוסף ומביא אותו בשולחן ערוך והוא אומר בצורה כזו ראש חודש א שחל להיות באחד בשבת מפטירים בשבת שלפניו ויאמר לו יונתן מחר חודש ואם ראש חודש שני ימים שבת ויום ויום ראשון מפטירים השמיים כיסאי וכבר אמרנו זה יותר מדויק להגיד בעיה מדי חודש בחודשו ונוהגים לומר אחר כך פסוק ראשון הוא פסוק אחרון מהפטרת ויאמר לו יונתן לזכר שמחר כן הוא ראש חודש ובכן הנה לא כתוב בתלמוד הרכבה כזו בהפטרות זה המצאה ש בית יוסף מביא אותה בשם חכמים ומה שנהגו אבל זה לא כתוב בתלמוד ההרכבה בין שתי ההפטרות וזה גם מחינו הספרדים עושים כשיש שבת חתן מפטירים בהפטרה הרגילה ועוד מוסיפים עוד סוס עשית זהסוסזה כלומר זכר לחתן ההרכבות האלה אינם לא חדרו אלינו כלל ועיקר, אלא אצלנו אנחנו הולכים כפי התלמוד. כי אין רבנו מעתיק סתם תלמוד, אלא רבנו אם הוא מעתיק את התלמוד ואיננו שנה, הוא מעתיק משום שזה בדווקא ולא שום דבר אחר. ולכן אין לנו להוסיף תוספות בשום פנים ואופן, אלא כמנהג אבותינו. אבל מצד שני נבוא ונאמר א מתוך זה שאין אנו מוסיפים פסוקים כדי להזכיר מחר חודש, כך אותו דבר אין ל שנות בשום פנים ואופן את מה שקבעו חכמים ואם כן ראש חודש אדר שיחול ביום ראשון מפטירים בשבת שלפני כן קוראים בתורה בעניין שקלים מפטירים בעניין שקלים ולא משנים את ההפטרה למחר חודש רבי חניה בן גשמ