שאל השואל ואמר האם מותר לערות ביום שבת ממחם מים חמים דהיינו כלי ראשון לתוך כ** שיש בו עלה תי שטרם עברו חליטה האם יש בזה איסור מבשל או אין בזה איסור מבשל ובכן ההוראות המפורסמות הן שמותר לפתוח ממחם ולערות מים מכלי ראשון על קפה ואין לערות ממחם על גבי עלטי שלא עברו חליטה מערב שבת ומ ומה הבסיס של ההוראות המפורסמות האלה הבסיס הוא ש הגרעיני קפה ניקלו כבר ולפי הפוסקים האומרים שאין בישול אחרי קליה כבר אין גדר של בישול הועיל והם כבר כלוים ומשומכך על קפה מותר אבל עלתי לא אין להם דין של מבושלים אין להם דין של תלויים ולכן מ אסור לערוץ עליהם מכלי ראשון על אותם עלים. זוהי ההוראה המפורסמת. והנה עלינו להקדים ולומר שמורי בהלכות שבת פרק תשיעי הלכה ב' שם נאמר הנותן ביצה בצד המחם בשביל תתגלגל ונתגלגלה חייו שהמבשל בתולדות האור כי מבשל באור עצמה וכן המדיח בחמין מליח הישן או כליס האספנון והוא דג דק ורך ביותר הרי זה חייב שהדחתן וחמין זה הוגמר בשולן וכן כל כיוצא בזה ומורי בהערה חטא דן באריכות בגדר של אין בישול אחר בשול וקובע לאמור שלפי רבנו בין אם אני מבשל דבר שכבר נתבשלפי דין תורה אין בשביל אחר בישול ובין אם אני מבשל דבר שנאפה או דבר שנקלה או נצלה כל אלו בכלל ההגדרה הן בישול אחר בישול דבר זה ש במחלוקת. זוהי שיטת רבנו מה שמורי אומר. אבל חכמי האשכנז היו חלוקים בדעותיהם. רבי אליעזר ממיץ אסר לבשל דבר שכבר נקלם מערב שבת או נצלם מערב שבת או נאפם ערב שבת. הרביה התיר לבשל דבר שכבר נקלה או נצלה או נאפה מערב שבת. מרן כדרכו בקודש יש והוא נשאר סמוך על שולחנות רבים. באור חיים שולחן ערוך סימן שיח סעיף ה כתב יש מי שאומר לדבר שנאפה או ניצלע אם בשלו אחר כך במשקה יש בו משום בישול לא ישתתרתראם יש מי שאומר ואסור ליתן פת אפילו בכל שני שהיה צולדת בו ויש מתירין הוא מביא כעת את הרב את הרביע ויש מתירין הרמה כמובן אנחנו צריכים לדעת מה היא הכראת ההלכה במרן כי הוביל שתי דעות אז יש אומרים ויש אומרים אז יש אומרים שהלכה כיש אומרים אחרון אבל יש אומרים שהלכה כמו ראשון גם בזה באנו למחלוקת כלומר עדיין יש מאוחה גדולה מאוד בשיטת מרן הרב יוסף בחדעת חלק ב' סימן מד אומר א' ההכראה שהיא כמו יש אומרים בהתראה ב כאן במקרה הזה בוודאי וודאי סליחה שהחכראה היא כי יש עומרים בהתראה כאן במקרה הזה הוא אומר בוודאי ודאי שמרן הכריע לטובת המקילים למה כי את המחמירים הוא אמר בלשון יחיד יש מי שאומר ואילו את המקלים הוא אומר ויש מתירים בלשון רבים ודבר נוסף שבבית יוסף כשהוא הביא אותם נראה שהוא צידד יותר במתירים הרמה צידד יותר בכיוון המחמירים אבל לפי רבנו כאמור אין לנו בעיה ואין לנו גדר של בישור בישול אחרי קליה אחרי צליה אחרי אפייה אז לכן קפה שנקלה גרעיני קפה שנקלו מערב שבת אם שמים עליהם מים חמים ממחם ערים מכלי ראשון לפי רבנו או לפי הכראת רבותו יוסף בדברי השולחן ערוך אין שום בעיה אפשר לערות ממחם מים חמים ביום שבת על קפה כי קפה חזקתו בטור קלוי והם בשול אחרי כפייה מה בנוגע לתה ה רבנו יוסף עוסר כמו שרבים אוסרים אומר מורי בסוף הערה חטא אומר את הדברים הבאים ונראה לך אורה לא למעשה תראו איך מורי בזהירות גדולה גדולה ונראה לך אורה לא למעשה שאין איסור לעלות לערות מכלי ראשון מים עלתי כיוון שקשים הם ואינם מתבשים ואין שום כוונה לבשלם והמטרה היא רק להוציא צבעם וטעמם ואותה המטרה אפשר להשיג על ידי שריה ממושכת ואין החמין באין אלא להחיש פליטתן ומדגיש אני שוב לא אמרתי דבר זה למעשה כלל ויש לנהוג איסור קוראת כל המורים ולכמן הלכה גביא דברי הגאות ממוניות אף שאין כן שיטת רבנו לדעתי תראו איך מורי בתחילו הורחימו מנסה להעלות אפשרות להיתר אבל אומר לא למעשה כי הוא היה מודע להוראות של מורי ההלכה שאסרו ממש אסרו לערות מים על עלי ת מכלי ראשון בשבת אסרו את הדבר הזה יש כאלה שאסרו אפילו בכלי שני ויש אפילו בכלי שלישי עד כדי כך אז מורי אבל מעלה סברה מאוד מאוד מבריקה הוא אומר, מה זה הבישול האסור? הוא בישול המועיל. כאן אין בו שום תועלת. מדוע? כי זה לא מכשיר את עלל האכילה, אלא זה מסייע להוציא את הצבע והטעם וניתן להגיע לתוצאה הזו גם בלי בישול, אלא על ידי שרייה במים צוננים, שרייה ממושכת. אז כך שאי אפשר לבוא לומר שזה גד של בישול. אבל כאמור אומר זה הוראה. להלכה ולא למעשה. נראה אחרי בקשת המחילה. יכול להיות אינני יודע אם מורי היה מודע לתהליך האמיתי שעוברים עליה תה. אולי בכללות הוא ידע. אין ספק. כיוון שהפוסקים המורים כבר מעלים את האפשרות הזו. אבל אני לא יודע אם הוא ידע בצורה מדוקדקת א כפי שרבים אמורים לא תמיד ידעו בצורה מדוקדקת מה הוא. מה עובר התהליך של עלים עלי תמגיעים אלינו ובכן יש מה שנקרא מכון של ארגון הרבנים הארצי בהתיישבות והרב רבח הוא א המנהל של המכון הזה ופרסם שאלות ותשובות שמוש ז חלק א' בסימן ח והוא אומר את הדברים הבאים התהליך ה שני הוא הייבוש בתנור. כל התוצרת על כל סוגיה, לאחר שעברו את שלב השייה הראשון, נכנסים לתוך תנור ליבוש, הטמפרטורה והוא הלך רבותיי, ראה את זה במיניו לסין. הוא הלך שם וראה את זה במיניו. הטמפרטורה בתנור היא 200 מעל סלסיוס. וזמן השיע בתנור שונה מזן לזן. אולם המוצע הוא כ-10 דקות. העלים יוצאים מן התנור חמים מאוד ויבשים. הכמות בתנור, כלומר הכמות של העלים היא מועטה. כלומר אין כניסה במסות גדולות כדי שהחום יגיע לכל העלים ויבש אותם היטב. לפני שאני ממשיך להתייחס להלכה שבה אני עושה, אלא במאמר מוסר בגלל להחזהיר את הרבים. הואיל והוא מתאר כאן את התהליך שראה במוע עיניו ואז הוא מחלק את התי לסוגים סוגים יש עלי ת על תיני שזה רק עלים זה אין לו בעיה כשרותית הוא אומר אבל אותם תים שאנחנו מוצאים בתמלון באולמות טעם מנטה טעם זה טעם זה טעם זה טעם זה על זה צריך הכשר אם לא כתוב שקשר אסור הואיל ועלים כאלה בדרך כלל מוסיפים עליהם צבע וטעם כן צבע וטעם והועיל וכן אז בלי הכשר אסור כי יש חומרים שהם אסורים אבל עלי תי ציני אין מוסיפים עליו כלום הוא טבעי הוא טבעי אלא שהוא עובר את התהליך של יבוש שכאמור בוודאי וודאי שזה גדר של קליה כי הרי 200 מעל סלסיוס 200 מעלות סלסיוס ב10 דקות שלא מכניסים מסות אלא מעט מעט מעט עלים והם יוצאים יבשים וחמים. מה יש עוד מזה? אם נוסיף את הסברה של מורי שהוא זאת אומרת קודם כל אין בישול אחרי קליה. ב' אם נוסיף את הסברה של מורי שהוא אומר לא שייך גדר של בישול בעלי תה כי אין אנו אוכלים תעלים. אנו צריכים רק את ה טעם ואת ואת הצבע ואפשר להפיק את זה גם בלי בישול. אם ככה, לכאורה זה מזכיר לנו את המים. המים רבותיי אלמה להדין מיוחד שעוסר את חימום המים. הוא לא היה נופל בכלל להגדרת בישול, כי בישול הוא הליך המשנה, המשנה את איכות הדבר. מה אם זה לא משנה את איכות הדבר, אל מה שזה דין מיוחד שה לכן חימום המים הוא כמו בישול, אבל בלעדי זה לא. ואם כן, מה לנו להרים על עצמנו ערמות של ייסורים? כשיש לנו א' אין גדר בשול אחרי קליה. ב' הסברה של מורי. הסברה של מורי שאין לא מועיל ולא שייך בישול שם בישול בדבר הזה. נכון, הם אומרים בדיוק הפוך. הרב יוסף אומר בדיוק הפוך. הוא אומר מילא ה איך קוראים הגרעיני קפה גם בלי שתהפוך אותם לשתיית קפה אתה יכול לקחת את הגרעין הקלוי ולאכול אותו כי הכליה כבר הועילה אותו על טוב כי הוא כפרי הנאכל אתה רוצה לאכול אותו כגעין כגרעין קלוי תאכל אתה רוצה לשים בו מים ולשתות אותו מקפה למה לא אז במקרה כזה אומר רבותיי ף מותר אבל כאן בתי הרי אתה לא אוכל אותו בתורעלים, אלא אתה רק שם את המים כדי להוציא ממנו את הצבע ואת הטעם. אז אם כן, מועיל, אומר הרב עודה יוסף, החימום הזה, מועיל החימום הזה בעלים כי עדינו לאכול, לא יכולנו להשתמש בזה. אבל מורי על זה משיב לא ואומר לא, גם בלעדי זה יכולתי לעשות כי הרי על זה שרייה מים צוים, שריה מושכת, אני יכול להפיק את אותה תועלת. ולכן נראים הדברים שאף על פי שמורי אמר את ההוראת התר שמותר לעלות מקרי ראשון עלתי בתחילו הורחימו ואמר זה להלכה ולא למעשה וכולי נראה לי לאן יודעתי שאכן באמת מורי אולי לא היה מודע לפרטים האלה שמחזקים יותר את העניין זאת אומרת ברור ברור שוודאי מורי קרא את הספרות ההלכתית שידעו שמחממים וכולי אבל לא יודע אם הוא הם ידעו שזה מדובר ב-200 מעלות סלזיוס ל10 דקות זה לא משחק לדים ולכן נראה לי שאם מורי היהוד היה מורה הלכה למעשה ואף על פי כן עדיין אני לא יכול מול האזהרה של מורי שלא להורות למעשה להורות לגמרי אבל בוודאי ובודאי שכל אותם אלה שלוקחים כ** מים מהמחם ומערים ע על ה*** יש בעלי תש זה היתר גמור ואין בזה שום חשש, אלא שכאמור נראה אפילו שמוטל לערות ממים ממחם הישר על העלים האלה, אף שלא נחלטו מערב שבת ולפחות לפחות יהיה הדבר הזה והדין הזה צרוב בתודעתנו שאם מישהו מזג לך כ** תה כזה אל תימנע מלשתות אותו בטענה שאולי זה דבר האסור או תוכיח בני אדם לאיסור לא אתה יודע שיש מחלוקת בדבר וצדדים לכאן אפשר בהחלט להקל בנסיבות כאלה יש לציין ש הרב משה פיינשטיין בעגרות משה אור החיים חלק ב סימן פ ה אשר לערות על עלי ת שנתייבשו על האש אם נחשבו כמבושלים זאת אומרת הוא מודע שנתיבשו על האש אני לא יודע אם הוא מודע בדיוק לפרטי פרטים האלה שתוארו כפי שתוארו אבל הוא מודע לכך וזה בעצם הכותרת והוא עוסר מהטעמים האלה שכאמור על ידי המים החמים אז רק אז יוצא ה הצבע והטעם וכולי אבל הוא בד בבת קורך את שיטתו שכשיטת אשכנז אשכנז שחוששים בכלל גם מפני בישול אחרי קליה זאת אומרת יש לו סניף לגרור אותו להחמיר אבל הוא מציין בסוף ואף שברמם פרק ט שבת הלכה בבית שלרכך דבר ולהקשות גוף רך חייב משום ושל הוא משום דזהו השינוי אבל יבוש בעלמה אין זה הקשאת גוף רך ואף לאחר ההתייבשות אין עוד דבר קשה ולכן כיוון זה לא ידענן שינוי בו על ידי זה לא ידענן אם הוא בישול ואין להתיר בשלם אחר כך ואף בכלי שני וכולי אה כאן המקום להעיר שבאמת אה נכון מאוד שאם שמים את זה במעלות סלזיוס, 200 מעלות סלזיוס, אין האדם לוקח את העלה הזה שהוא קשה ואוכל אותו. זה נכון מאוד. אין אדם עושה את הדבר הזה. כלומר, היבוש הזה לא נועד, לא נועד רבותיי בשביל שאדם יאכל אותו. אבל נשאל את עצמנו, כלום הייבוש הזה והכליה הזו לא העילו לו? ודאי העילו לו. לא בתור מאכל, אלא בשביל שמרו. אם היו משאירים זה בתור עלים, היה מתנון ומתקלקל. אבל על הקליה הזו הוא מתקיים ואז מה יוצא? אני יכול להפיק את הריח והטעם גם בכל מצב אבל אני רוצה לשמר אני רוצה לשמר ולהפיץ ולסחור אז יוצא איפה אי אפשר לבוא לומר שהכליה הזו לא שינתה משהו בו בוודאי שינתה בוודאי שינתה אלא לגבי אוכל ואין כך אני לא אוכל אותו בתור עלים לא אוכל אותו בתור לחים לא אוכל אותו בבטור יופיישים כי הוא לא נועד לאכילה בכלל בכלל אלא רק לצ בעל טעם כל זה אני אומר כדי לחזק את הסברה של מורי שבאמת היא סברה נכונה ומקורית ואפילו לדחוף להלכה למעשה לאור הנתונים שאנחנו קוראים שהם הרבה יותר מדייקים ויותר מובנים אבל כאמור בכל זאת שנהיה יותר זעירים בגלל הזהירות של מורי רבי חנין בןגש