א מראין שאל את השאלה הבאה: האם קטן שעדיין לא הגיע למצוות מברך ברכת הגומל שהרי נוסח הברכה הגומל לחייבים טובות והוא עדיין לא חייב במצוות ונחזק אולי יותר את השאלה מלבד העניין הזה שנוסח הברכה הגומל לחייבים והרי הוא עדיין לא ברעונשין, הוא עדיין לא חייב מצוות. נחזק את השאלה ונאמר כיוון שהברכת הגומל נאמרת בפני עשרה מישראל ושניים מהם תלמידי חכמים, לכאורה ברכת הגומה היא מעין קדושה. ואם כן הרי ילד קטן אינו אומר קדיש ולא קדושה ולא ישך ציבור האמנם והתשובה נחלקו האחרונים אם הקטן מברך הגומל חוכבר המשנה ברורה בסימן רכיט בסעיף קטן ג כותב כתבו אחרונים דמי שנתחייב עו א סליחה א עוד כתבו בקטן אינו מחוייב להודות ואפילו מצד חינוך כלומר שיש נחרונים שאמרו שקטן אינו חייב בברכת הגומל גם לא מתורת חינוך. והדבר פשוט והדבר פשוט שקטן שאיננו חייב במצוות מחנכים אותו במצוות. ואז השאלה היא אולי גם כאן מחנך אותו לומר ברכת הגומל. אלא שעדיין השואל שואל ואומר הביטוי חייבים הוא אולי לא בעל משמעות של חיוב במצוות בלבד אלא ברע עונשין והועיל ולכאורה המברך הגומל מלבד ההודעה לשם הוא מתוודה לפני השם שבגלל חטא אב אולי הגיע לחולי לבית אסורים או לכל מיני דברים מסוכנים אבל ילד קטן שכאמור הוא לא ברע עונשין אז אולי גם לא שייך לחנך אותו לברך הגומל למרות הכל נראה לנו שאכן באמת ומבחינת זו אנחנו מצדדים בכך שילד קטן שהגיע לחינוך מברך הגומל. וזאת על שומה. אין כאן גדר של עשרה וקדושה וקדיש אלא מעין. אבל לא שזה ממש גדר של עשרה. ורק מי שראוי לומר להצטרף לעשרה ראוי לברך את זה. ב אנחנו צריכים לדעת שגם קטן נוהגילות. אמנם רבנו כתב בהלכות אבל בפרק שמיני הלכה ד' קורעין לקטן מפני עוגמת נפש. ומשמע לכאורה שקוראים לקטן רק בגלל ליצור עוגמת נפש לבאים ורואים כדי לקרוע להם את הלבבות שישובו בתשובה אבל לא בגלל הקטן עצמו אבל כבר הרדוז אומר על הלכה זו ואם תאמר מה ערייה משום עוגמת נפש תפוקה משום דצריך לחנכו במצוות ויש לומר דירי בתינוק שלא הגיע לחינוך ואפילו אחר קרעינדלה משום עוגמת נפש יוצא איפה שדווקא בגלל שמדובר בילד קטן שעוד לא הגיע לחינוך קוראים לו בגלל הסובבים אותו ולא בגללו אבל אם הוא כבר הגיע לחינוך אזי קורעים לו מדין חינוך מצוות אף על פי שהרי הקריאה עם צידוק הדין הוא מברך ברוך אתה השם אלוקינו מלך העולם דיין האמת והרי הוא לא ברעונשין ולמרות הכל זה חלק מחינוך לאמונה מחנכים אותו לאמונה בדבר צידוק הדין מחנכים אותו לאמונה בדבר שיש גם עונש אלוהי גם עונש בדין דלמטה, גם עונש אלוי. זה הוא ראה ונוגע לעצמה של האבלות. לא רק אה לא רק הקריאה אלא לעצמה של האבלות. מרן אומר שקטן שלא שלא נהג אבלות על קרוביו, אפילו הגדיל בתוך שבעה, בטל ממנו כל דיני אבלות ואינו חייב בה. אבל אבל אנחנו מנהגנו וזאת רואים רואים כל יהודי ויהודי מאיתנו שמגיע בעוונותינו המרובים לבתי אבל שילדים שהגיעו לחינוך יושבים שבעה מדין חינוך לאמונה חינוך לאבל מה לעשות נכון שאין חינוך לצומות החורבן כי אנחנו מאמינים שמהרי בני דש חינוך לצומם הכיפורים אבלו שעדיין אין לו ברעונשין וילד קטן צם ביום הכיפורים ואותו דבר בהבל חינוך לאמונה שיש דין ויש ליין יתרה מזו כדי לחזק מדוע צידדנו בדעה שקטן מברך הגומל קטן שהגיע לחינוך מברך הגומל את העמי חינוך כדי לחזק יותר מדוע צידנו בדעה הזו ולא בדעה שאומרת שאינו מברך משום שיש לנו שתי הוראות הוראה אחת שבדין דלמטא מכין ועונשין גם ילדים קטנים מדין הוראת שעה כלומר אף על פי שהם פטורים עדיין פטורים מצוות ואינם בריא עונשין הרי מדין הוראת שעה בדין מקין ועונשין אפילו ילדים קטנים ודבר נוסף הנודע ביהודה מתמודד באחת מתשובותיו באותה ממרה שאינו חייב כרת בפחות מ-20 מגיל 20 שלכאורה שמבחינת דין שמיים אינו בר עונשין בפחות מגיל 20 כי בבית דין דלמטא מגיל 13 שנה ביום אחד הביא שתי שערות הוא בר עונשין ולאור הממרה זו לכאורה איננו בר עונשין בפחות מגיל 20 והוא מתחבט ומתלבט למרות שאין בזה נפקמינה כי מי יכנס לסודו של בורא עולם בהשקחתו על עולמו שנדע בדיוק פחות מ-20 מגיל 20 וכולי שאר הדברים האלה הם דברי האגדה שאנחנו צריכים להבין את משמעותם והנודע ביהודה מתחב בעניין הזה ולא נמנע מלומר שמאחר והשגחה אלוהית באדם היא פועל יוצא של שכלו של האדם רמת תבונתו רמת חשיבתו. כי ככל שהאדם הוא בעל שכל ובעל תבונה, דורשים ממנו אחריות גדולה יותר. ואם כן, מאחרד ברוך הוא מכיר ויודע את רמתו האינטלקטואלית של כל אדם, אז אומר הנודע ביהודה יש והקדוש ברוך הוא יעניש גם פחות מגיל 20 בגלל התובנה. שאלנו הוגיע בגלל רמתו השכלית שאז בוודאי ודאי יש עליו אחריות יותר גדולה. הנה כי אנו שווים לעניינינו שאין לנו מה שנקרא בחייבים, כלומר ברי עונשין כדי למנוע מברכת הגומל. אלא כמו שאנחנו מחנכים את ה תנים לקיום מצוות עשה על אחת כמה וכמה שאנו מחנכים לשמירת הלוים. נכון שאין בית דין מצווה על הילדים הקטנים להפרישן מעבירות, אבל העובדה שהאבא מצווה להפרישן מעבירות, משמע שאנחנו כבר חייבים בגיל צעיר לחך אותם למנע מהעבירות. אף על פי שאין בר עונשיים וכאמור לאור העובדה שאנחנו מכירים בכך שהם בריעון של מדי הוראת שעה ומשום כך וכן בגלל העניין הזה של חינוך לעבל ולאמונה ולצידוק הדין נראה לנו שילד שהגיע לחינוך אפשר וראוי לתת לו לברך הגומל במידה והוא אחד מארבעה האלה. בדרך כלל זה עניין רק של מחלה, לא עניין של בית סוהר וכולי אבל יכולים לתת לו לברך ברכת הגומל רבי חני שומר