השואל ואמר האם יש צורך להתקין במגילת אסתר עמוד בסופה כדי שאחר כך גוללים את כל היריעות מסביב לאותו עמוד והתשובה אין צורך בעמוד כזה כי בתלמוד בבא בטרא עמוד בג עמוד בד עמוד א' נזכר במפורש שיש לעשות שני עמודים לספר תורה בתחילתו ובסופו הועיל ובספר תורה יש לגלול אותו מדי פעם ופעם פעם מתחילתו לסופו ופעם את סופו לתחילתו ולכן יש צורך בשני עמודים. אבל בשאר הנביאים שאינם נקראים בציבור, אין צורך ועמודים לא בהתחלה ולא בסוף. ומה שכתוב בגמרא שם תנור רבנן הרוצה לדבק תורה נביאים וכתובים כאחד מדבק ועושה בראשו כדי לגול עמוד ובסופו כדי לגול היקף. שם מדובר שב מהם ניתנה האפשרות לצרף מלבד חמישה חומשי תורה נביאו מכתובים שכתובים על ג'ויל כמו הספר תורה ואז מטבע הדברים אין קוראים בספר תורה כזה בציבור כי הרי דרגתו בקדושת חומש ולא בדרגת ספר תורה שניתן בסיני כי יש בו דברים יתרים נביאים וכתובים אבל בגלל שמבחינה מעשית יש צורך לקרוא בו, אז היי עושים לו עמוד בתחילתו ועמוד בסופו כדי שמתחילה מעשית יהיה אפשר לקרוא בו. אבל המגילה הנכתבת כשהיא לעצמה בלי שום קשר לשאר רביעים וכתובים ולא לספר תורה, היא נקראת הגרת. ולא בכל דבר היא שווה לספר דורה תורה יש דברים שהיא שווה לספר תורה ויש דברים שאיננה שווה לספר תורה ואדרבה זה שהיא נחשבת לאיגרת הרי שאנה אין לה עמודים כי היא נפתחת מהתחלה עד הסוף ואין צורך בשום עמוד ולכן רבנו בהלכות ספר תורה הזכיר את הצורך עמודים לספר תורה כי זה גמרא מפורשת אבל בהלכות מגילה לא כתב שיש צורך בעמוד למגילה וכאמור משום שלדעתו זוהי עמדת התלמוד דהיינו שאין צורך בעמוד בשביל המגילה אבל התור אור החיים סימן תרצא כתב וצריכה כלומר המגילה עמוד בראשה וחלק בסופה כדי להקיפה בו אז בכלל הוא מדבר על עמוד בתחילתה אוכבר הבית יוסף מביא חילוקי דעות בעניינים אלו ופירושים שונים ומרן הבית יוסף על פי הבנתו בטור בעמדות המפרשים פסק בסימן תרצ"א סעיף ב וכתב וצריכה עמוד בסופה וחלק בראשה כדי להקיפה בו כלומר הפך דברי התור אבל הוא מצריך עמוד בסופה וחלק בראשה כדי להקיף בו ובהגהת הרמה הרמה מגיעה והוא אומר גם נהגו שלא לעשות לה עמוד כלל בסופה כלומר הוא מעיד שודי אשכנז לא שלא נהגו לעשות עמוד אלא נהגו שלא לעשות עמוד כלל אמנם הגאון מוילנה מתייחס לזה אבל סוף סוף אלוהם דברי הרמה והנה כדרכו של מורי דוד משרקי שהוא משמיט הגהות הרמה אלא אם כן הוא מוצא מוצא בהן עניין שהוא רוצה לאמץ אותם הוא חושב שיש לאמץ אותם כאן מורידה משרגי השמיט את ההגה הזו של הרמה משמע שהוא מצד כמו מרן שצריך עמוד בסופה. אבל כאן המקום לשאול האם מדברי מורי דוד משרקי ניתן להסיק מסקנה שודי תימן נוהגים לעשות עמוד בסופה שכן מורי דוד משרקי השמיט את הגהתרמה. יש מי שסובר שכן? לענו דעתנו אין מכאן להשיק מסקנה שהמנהג של אבותינו לעשות לה עמוד בסופה כי כשמורי דוד משקי משמיט דברי הגעת רמה זה לא אומר שהוא בדעה שהמנהג בתימן כמו מרן אלא הוא בדעה שיש לנהוג כמו מרן כי יש הבדל בין הוא מעיד על מנהג קיים ובין אם הוא מצד לפי עמדה של פוסק מסוים. מורי דאוד משרקי צידד שאכן באמת כדאי להחדיר את מרן לתימן ושיהודי תימן הפסקו כמו מרן הוא צידד בעמדה הזו זה לא אומר שכך היה המנהג אלא שכאמור זוהי עמדתו ש בין ארמה ובין מרן יש להכריע כמו מרן אבל כאמור עוד אין מכאן ראיה שהמנהג בתימן שעושים עמוד במגילה ובאמת מורי לא העיר דבר לא בהלכות ספר תורה ולא בהלכות מגילה על מנהג כביכול בתימן ששמים עמוד בסופה בוודאי וודאי שאם היה מנהג כזה היה מציין אותו במקום ולא עשה כן ולא עוד אלא עינינו ראו ולא זר הרבה מגילות של אבותינו שאין בהם עמוד בסוף נהפוכו אין בהם עמוד והיו גוללים אותם ומכניסים אותם בתוך נרתיק מאוד מאוד צמוד שאין מקום בכלל לעמוד לא בסופו ולא בתחילתו. ולכן ה הקביעה שכביכול מנהגנו ללשים עמוד בסוף א האיגרת הוא דבר של ענו דעתי. איננו מבוסס. אם יש אדם זה או אחר נוהג לעשות כן זה עוד אין בכך כדי לחייב ולומר שיש מנהג מגובש כזה הוא מחייב אותנו. אלא כאמור מה שאיננו ראו הרבה מגילות בלי עמוד. וגם מבחינה מעשית איך ומתי הוא ישתמש בעמוד. רק כשהוא יגמור את קריאת המגילה אולי הוא יוכל להשתמש בעמוד, אבל אין צורך כי ניתן לגלול אותה גם בלי שום עמוד. עמוד זה בגלל שיש לו שוליים מלמעלה, שוליים מלמטה, עודף, הוא מחזיק בידיו וגולל. אבל כאן אין מקום לזה. נהפוך הוא צריך להדק את הגלילה. אז על זה שהוא שהוא גולל מן הסוף ההתחלה בלי שום עמוד, אז יש לו את היכולת להדליק את הגלילה טוב יותר. דבר נוסף, הנה כשיש לנו מגילת אסתר שכתובה בתוך כל התנך על ג'ויל, אז כל מה שדרשו הוא רק שיהיה בליטה תוספת שיורגש שזוהי מגילת אסתר ולא תבלע בתוך הכתובים אבל כאמור אין צורך בעמוד אף שיגידו לנו כבר יש שמה עמוד מכוח כל התנך כולו זה נכון אבל הרי אמרו בתלמוד בבאב בטרא אם בא לחתוך יכול לחתוך דהיינו אם בתוך ספר התנך הזה שכתוב על ג'ואי ירצה לחתוך ספר נביאים ספר כתובים ואם מקיימת אפשרות דהיינו שהשאיר בסוף אותו ספר חלק ולא תחיל בספר אחר אז יכול לחתוך ואז אנחנו מקבלים בגילת אסתר בלי שום עמודים לא לפנים ולא לאחור כמו כל כמו כל ספר אחר לכן בהנחתינן ובהסלקינן שלענו דעתנו א' בוודאי וודאי שמצד הדין אין צורך בעמוד ב לענות דעתנו לא הוכח שיש מנהג אצל יהודי תימן שמחייב לשים עמוד בסופה ג' לכל הדעות בוודאי ובודאי שהעמוד אני מתכוון לכל הדעות בשיטת בשטתנו א לכל הדעות אין העמוד מעכב במגילת אסתר רבי חני בן עש