שאל הרב חיאל עתרי בפורים זה חבא עלינו טובה שיחול מוצאי שבת ד יד זה מוצאי שבת יום שבת הוא יג מתי נבדיל האם מותר להבדיל עוד מבית האם מותר להביא את המגילה בשבת לבית הכנסת ולעשות רצף להתפלל מוצאי שבת ומיד לקרוא או לא. ובכן, באמת הכל תלוי באיך מתנהגים, מתי קובעים את התפילות. אם למשל נוהגים לגמור את סעודה שלישית ובאים עוד לפני צת השבת לבית הכנסת, כמו שנוהגים היום בימינו להתפלל במוצאי שב בבתי כנסת להבדיל ממנהג אבותינו בתימן שלא נהגו במוצאי שבת לחזור מבתיהם בבתי כנסת להתפלל בתי הכנסת אלא התפללו בבתיהם אז בימינו שאנחנו נוהגים ללכת לבית כנסת עוד לפני סת השבת לומר מזמורים ולאחר מכן בהגיעה מועד מתפללים אם כן לפי המתכון הזה מתי נעשה הבדלה? והאם מותר לקחת את המגילה עוד בעוד יום לצורך קריאתה בלילה? והתשובה באמת אסור להכין מקודש לחול אבל אין שום בעיה לקחת את המגילה לבית הכנסת ומיד במקום לעיין במגילה וללמוד ממנה לימודים מסוים. ימים כגון לבוא להראות את העניין הזה של של צורת הכתיבה או א צורת כתיבת השירה עשרת בני המען וכ יוצא בזה אז אם לומדים עניינים מסוימים מאותה מגילה מבעוד יום הרי מאחר ונהנו ממנה בשבת אין שום בעיה שהוא מביא אותה גם לצורך ליל ליל 14 באדר לצורך הקריאה. כמובן אם מדובר במקום שאין בעיה של עירוב של הוצאה מרשות לרשות. אז אם במקום כזה מותר לקחת את המגילה איתם ואז מתפללים ערבית המנהג הרווח הוא כנאמר על ידי האחרונים רב יוסף אומר שמברכים ברכת מורי האש לפני קריאת המגילה מאחר והוא קורא את המגילה ונה מן האור אז לכן מברכים בורא מאורי האש לפני קריאת המגילה ולאחר מכן אומרים את ההבדלה ואין בעיה בפיזור הזה בין מורי האש לשאר ברכות ההבדלה. כי בגמרא נאמר שביחס למורי האש ועשה בשמים רבי מפזרן. רבי לא היה אומר אותם ביחד אלא מפזרן כל שהיה מוצא אש מברך בורא מאור אש. כשהיה מוצא בשמים מברך. לא מתעכב שכל אלה יהיו ב צג ידו אנחנו ברוך השם מאורגנים ויש לנו ערקה ואנחנו עושים גם את זה וגם את זה יחד אבל כאמור אם לא מצא לא מתעכב ורבי מפזרן אותו דבר קמקן אבל עליבד אמת שיטה זו היא בסודה אומרת שהפוגה יומו כלומר הוצאת יום השבת מאחרינן כלומר, כל מה שיותר להוציא את השבת, יש לאחר לא להראות שהשבת היא נטל עלינו, כשאנחנו מוציאים אותה מיד. ולכן הם עושים את הפשרה הזו שמברכים את על הנר, כי סוף סוף הוא נהנה בקריאת המגילה מהאור ואת שאר ברכות ההבדלה אחרי קריאת המגילה. אבל מורי העיר בבית צדק. מה יש לך יותר מאשר הוצאת השבת על דהדלקת הנר? וכי רק בליווי של האמירה, של הברכות המבדיל. כי מן הרגע שאתה מדליק נר מוצאי שבת, תלך שזה כבר חול ולא ולא שבת ולא קודש. אז מה עוד יש יותר מכך? ולכן לפי מורי אין שום בעיה לומר את ההבדלה כולה אמצאת השבת לא רק את מורי האש ואחר כך את קריאת המגילה כי כאמור הוא איננו כך מסביר הפוג יומו מאחרנן זה זוהי שיטתו של מורי בניגוד לפסקו של רבודה יוסף על פי האחרונים בעניין הזה כאן המקום לציין שאנחנו הסברנו לפי אותה שיטה שהיום כבר נוהגת שאנחנו יוצאים בעוד יום אחרי הקיום סעודה שלישי והולכים בית הכנסת ורוצים לעשות רצב אבל אנחנו המלצנו כיוון שבעוונותינו המרובים לא כולם מגיעים לתפילת ערבית בשעה הזו בעוד יום ואמצת היום ואם נורא שכך ננהג כמו כל מוצאי שבת ומאחר ובעוונותינו המרובים מנהג התחפוסות התפשט ועמה התפשטה ועמו התפשטה גם הבורות עד לבליידי עלולים בני אדם מתוך סימת דגש על התפל ולא על העיקר להכין את התחפוסות של הילדים מבעוד יום ויש בה דבר קרו חס וחלילה אפילו בייסורי תורה צביעה כתיבה כל מיני דברים אחרים תפירה וחיות בדברים האלו לכן כדי למנוע מכשול המלצנו שאכן באמת בני אדם איך קוראים יבדילו בבית אמצאת השבת את כל ההבדלה ולאחר מכן יכינו את ההכנות לצורך הליל פורים בבית הכנסת ויקבעו את תפילת ערבית בבית הכנסת ב 20 דקות אחרי צת השבת חצי שעה אחריצת השבת כדי למנוע מכשול גם כאן יש שמשיגים עלינו ואומרים איך אתם אומרים הבדלה לפני שהתפללתם ערבית ולפני שאמרתם הבדלה בברכת אתה חונן אבל לא לחינם נאמר אתה חונן לאדם דעת גדולה דעה שניתנה בין שם שם השם כמו שמקדש ניתן בין שם השם איזה הוא חכם הרואה את הנולד בתנאים רגילים אכן באמת מתפללים ואחר כך מבדילים אבל בתנאים לא רגילים אפשר להקדיש את ההגדלה נתאר לעצמנו שאיך קוראים ממהרים מאיזושהיא סיבה ואז ניתן לומר הבדלה מבעוד יום דהיינו לא ממש חרס את הכוכבים רק בלי נר אלא את ההבדלה על כ** ואז מיד אחרץ את הכוכבים ניצאו לעסקיהם התורדים אותם שבגללם הקדימו את ההבדלה והיו אבותינו בת שעל בסיס ההלכה התלמודית הזו והיא גם בדברי הרמב"ם וגם בדברי מרן ורב אותו יוסף עושה בשימוש בזמן שאדם נפטר ביום שבת והבנים שלו אוננים שבשבת אין ענינות אבל מיד אמצא שבת יש עניות והוא עונן פטור מן הממצוות שהרב אודו יוסף ממליץ שיעשו הבדלה מבעוד יום בלינר כדי שאחר כך אמצאת השבת תתחיל העניינות ואז הם כבר לא הפסידו את ההבדלה ואמרו אותה מבעוד מועד מבעוד מועד ואם כן אף כאן זהו מקרה יוצא מן הכלל שצריך וראוי להקדים את ההבדלה בבית ולאחר מכן כאמור יתכוננו מה שיתכונו וילכו לבית הכנסת יתפללו ערבית יאמר הבדלה גם בתחונן כי תקנו הבדלה מאוחר יותר אחרי כל מיני גלגולים גם בתפילה וגם על ה*** ואף שהף פעם מקדים את ה*** עדיין אומרת ההבדלה לפי רבנו בתפילה בתפילה ולאחר מכן יקראו את המגילה זו נראית הדרך העולה בתאל בנסיבות שלנו ועליה אנחנו ממליצים לסיכום מבחינה עקרונית יכול אדם לקח אחת את המגילה לבית כנסת בעוד יום לצורך הלילה אבל שיהיה חכם שיעיין בעיונים הלכתיים ואז הוא נהנה בא בשבת והתגבר על האיסור וכמובן במקום שהעירוב צורת פתח מתוכן ב שיכולים לעשות הבדלה לפני התפילה ולו דווקא אחרי התפילה ובמיוחד אם כבר מברכים באורי מאורי האש לפני הקריאה אז אם כן יאמרו את כל ההבדלה כי אין לך הוצאת שבת גדולה יותר מכך שהאדם מדליק אש רבי חנג ש