שאל השואל ואמר שיש להם עוזרת בית גויה והיא לשה ואופה הכל לפי בקשתם. רק הם מדליקים את התנור אבל היא לשעופה. והשאלה היא האם מחייבים בהפרשת חלה כשלשים שיעור בעיסה חייבת ב חלה או מאחר ומעשה הלישה ומעשה האפייה נעשים על ידי גויה אולי היא הם פטורים מהפרשת חלה והתשובה חייבים בהפרשת חלה כלומר היהודי או היהודיה צריכים מאותה עיסה להפריש חלה ובברכה כי בענייני חלה הכל הולך לפי הבעלים בעת העיסה. העיסה זה לא נתינת מים בקמח, אלא לישת המים בקמח. זה זמן החיוב שמתחייבים בהפרשת חלה. באותה נקודת זמן ובאותו שלב צריך לראות מי הוא הבעלים. אם הבעלים של עיסא הם יהודים והפועל הוא גוי, חייבים בפרשת חלה. אם הבעלים הם גויים והפועל יהודי פטורים מהפרשת חלה. זהו הכלל. וכבר מצינו בדבר הזה במסכת במשנה מסכת חלה פרק שלישי א משנה חמישית ומשנה שישית. נוכריש נתן לישראל לעשות לו עיסה. כלומר גוי הוא הבעלים של הקמח והמים. ואמר ל פועל היהודי לעשות לו עיסה פטורה מנחלה. אותה עיסה פטורה מנחלה. כי הבעלים הבעלים בשעת העיסה הוא גוי. נתנה לו במתנה. אם הגוי נתן ליהודי את העיסה במתנה, תלוי באיזה שלב הוא נתן לו את העיסה? עד שלא גלגל חייב. אם נתן לו את עיסה ברמה של מים. בתוך הקמח ועוד לא גלגל אזי היהודי נהיה הבעלים של העיסה בתרם לישה אז הוא חייב כיוון שרק בנקודת הזמן או בשלב של העיסה אם הבעלים ודי הוא חייב וכאן באמת הוא נהיה בעלים לפני הלישה היהודי נהיה בעלים לפני הלישה לכן הוא חייב אבל אם הגוי נתן מתנה ליהודי עיסא לאחר גלגול לאחר שכבר נ יוצא איפה שהיא נהניתה עיסה בזמן שעדיין הבעלים היה גוי ולכן פטור מהפרשת חלה אבלוש כעתי של יהודי העושה עיסא עם הגוי בשותפות אם אין בשל ישראל כשיעור של הפרשת חלה פטורם נחלה גר שנתגייר והייתה לו עיסה נעשת עד שלא נתגייר פטור ולש את העיסה הזו לפני הגרות אחר כך הוא קיבל טלפון בהול בוא תשלים את הגירות שלך הלך ושלים את הגרות וחזר אל העיסה אז כיוון שהיא הייתה עיסה בטרם משלים את הגרות בזמן היותו גוי אז היא פטורה מחלה וזה לא נקרא שהוא אוכל טבל ומותר לאכול בלי הפרשת חלה הוא מי שנתגייר אבל אם הוא קיבל את הטלפון כשהוא עדיין בסך הכל הספיק לשים מים בקמח ועדיין לא לשח ושלים את הגרות ועכשיו הוא חוזר. כיוון שכשהוא חזר הוא כבר יהודי ואז הוא לאש משנתגייר חייב. ואם ספק חייב. עד כאן. בהלכות אלו נפסקו על דרבנו בהלכות בכורים פרק א ו הלכה ו' עיסת נוכרי פתורה ופרק חלכה ח וט. הלכה ח וט. וכן מרן סק את זה להלכה בשולחן ערוך יורדה סימן של וכדאי לקרוא את הסיכום של הדברים אעל מהארוך השולחן עלורי דעה סימן של ל שהוא מחדד את הדברים עיסת קוטי כלומר גוי פתורה תכתיב עריסותיכם ואת זה רבנו הביא בפרק ו מלכות יקורים ואם הפריש חלה הגוי אינו כלום ונאכל זרים כי אין בה קדושה ואפילו לשישראל, כלומר אפילו לגוי היה פועל יהודי או פועלת יהודיה והם לשו את העיסה של הגוי, אין תוקף ואין קדושה לחלה המופרשת מאות העיסה. כי הבעלים הוא גוי לא הולכים אחרי העובד, אחרי הלש אלא אחרי הבעלים בעת האישה. ולהפך עש ישראל שלשגוי בדיוק כמו השאלה שלנו. כלומר עיסה של יהודי שעובד או עובדת גויה הם לשו אותה חייבת דלו בה עושה על המלתה כלומר אין הדבר תלוי במי שלש אלא במי שהעיסה שלו כלומר הדבר תלוי בבעלים ואחת תניה בתוספתא הוא מביא בנוסף למשנה את התוספתא ובתוספתא נאמר מלאי של ישראל ופועלי גויים עושים בתוכה. כלומר, יש מאפיה של יהודי ופועלים גויים עובדים בתוכה. חייבת בחלה. כי אף על פי שהגויים הם אשרים ועופים, אבל הבעלים הם יהודים. ולכן חייבת בחלה. היין שם והוא הדין להפך. פטורה אם המאפיה היא של גוי והפועלים יהודים. תורה מהפרש התחלה כי זה הולך אחרי הבעלות בעת העיסא ומשמע אפילו אם אין הבעל הבית שם כלל כי לא הנוחות שלו בעת עלישה משפיעה על הדין לא אלא בעלות גם אם הוא לא נמצא גם אם הוא נמצא בחוץ הארץ בישעת זה לא קובע כלום מכל מקום הולכים אחרי בעל הבית ולזה אמרה התוספתא מלא כלומר חנות עם סחורה כיוון שהיא של ישראל לא אכפת להם מה שפועלים קודים עוסקים בכל המלכה ואפילו אין הישראל שם ויראה לי עוד דאפילו אם הפועלים קונים הקמח א ביד א קונים הקמח כשקונים על חשבוני ישראל כלומר אם הגוי הולך וקונה את הקמח וכל המצרכים לצורך האפייה ועל חשבון היהודי היהודי שלם כי הוא רק פועל גם גם ברמה כזו של דבר למרות שהגוי קנה את החומרים ולמרות שהגוי לשעה כל אלה לא פותרים אלא עדיין חבד בעיסה בגלל הבעלים היהודים ויראה לי עוד אה דאפילו מה פועלים קונים הקמח א כיוון כיוון שקונים על חשבון כיוון שקונים על חשבון כיוון שקונים על א חשבון הישראל אל ושייך לו כל המסחר חייב בחלה ואף על גם דין לו שליחות דאן לו שליחות פועל שני כלומר הרי גוי לא יכול להיות שליח של יהודי אבל כאן כיוון שהוא פועל שלו זה שליח משודרג וכן זה מועיל ועוד דה מוכר קמח מוכרה לישראל והפועלים מעשה קוף בעלמה כעבדה והוא הדין להפך בחנות של גוי ופועלי ישראל לפ ורךגבנ רבי חנגש אומר