השאלה של היום עוסקת במעשה שהיה ומעשה שהיה כך היה. ידידים קרובים ומכרים תוכננו התכוונו להגיע לאירוע שתקיים במקום מרוחק. מטבע הדברים לא כל אדם נוסע עם הרכב לאותו מקום רוחק ומנסים להצטרף זה אל זה. ולכן ראובן הרים טלפון לשמעון ושאל אותו אם הוא מגיע לו. אותו ארוע ואם הוא נוסע ברחבו והשיב לו בחיוב אמר לו האם אני יכול להצטרף אמר לו כן ונקבעה השעה והמקום והנה שמעון זה כמה דקות צפורות לפני ההגעה למקום היעד מרים טלפון לראובן ואומר לו אני מצטער ברגעים אלו הצטרף הבן שלי מה שלא ידעתי שהוא הצטרף ולכן אני לא יכול ל לקחת אותך כפי שהבטחתי לך בבצר לו אותו שמעון הרים כמה טלפונים כבר כל הקרובים והמקרים כולם עמוסים עד העייפה ואז נזכק לקחת מונית ספישל וכדי להגיע לאותו אירוע עכשיו הם נמצאים בבירור זה אומר אתה הבטחת לי והועיל והפרת את ההבטחה ונגרם לי נזק אז אתה תשלם לי את מה שמגיע לי והוא אומר נכון, הבטחתי, אבל זה רק הבטחה. מי אומר שההבטחה צריך לקיים או על כל פנים? מי אומר שהיא גוררת אחריו עניין של תשלום נזיקין? היכן הדין קיים בנסיבות כאלה? א', האם הבטחה היא מחייבת שהמבטיח יקיים את מה שהבטיח? ב' במידה והוא הפר את הבטחתו ולא קיים. האם הוא עבר עבירה? ג' בנגרם נזק האם זוהי אלה צביעה לנזקין או לא אלו הם שלוש שאלות אחת לאחת למצוא חשבון כעיקרון הבטחה במוסר היהודי יש לקיים שהרי כבר הנביא צפניה אומר כותרת מאוד חשובה על המאפיין את היהודי עם המוסר שלו שרית ישראל לא יעשה עבלה ולא ידברו כזו. וחז"ל דרשו מן הפסוק הזה של המאפיין המוסרי היהודי היהדותי הזה שזה בן רכודי שמבטיח צריך לקיים ונהפוכו בתהילים דוד המלך עם זמירות ישראל צילם שבקרב אויבנו יריבנו הגויים פיהם דבר שבו הכל שקר אינך יכול לסמוך על דבריהם כלל כך יוצא איפה כמו שבזמן אברהם אבינו נקבע הבדל מוסרי בין המוסר של אברהם ובין המוסר של סדום ואצל היהדות כופין על מידת סדום שלא להיות מידת סדום ואצם היה לא היה מוסר כך ברבות הדורות ביחס לאמינות של הדברים שצ הגוי לא יכולת לסמוך על ההבטחה שלו ואילו אצל היהודי יכולת לסמוך על ההבטחה שלו כי במוסר היהודי הבטחה יש לקיים ולכן במשנה פרק ח ממסכת פסחים הלכה ו' נאמר וכן מי שיבטיחו להוציאו מבית האסורים כלומר אם יש חבורה אשר מתכוננת לשחוט קורבן פסח והם בדילמה האם לכלול את את היקיר שלהם, את קרובם שהוא נמצא במעצר והוא ישתחרר ביום ערב פסח? האם אפשר לכלול אותו בחבורה או אי אפשר לכלול אותו בחבורה? נאמר, אם הוא נמצא במעצר של יהודים, ואם היהודים הבטיחו לשחרר אותו בערב פסח, אתה יכול לבנות על כך, אתה יכול לתכנן על כך, כי שערית ישראל לא לא יעשו עבלה ולא ידברו כזו והבטחה ביהדות צריך לקיים והם שוחטים תוך שהם מסתמכים שאכן באמת יהיו שוחר הוא אחד מבני חבורה מה שאין כן אם היה במעצר של גויים גם אם יפטיחו אינך יכול לבנות על ההבטחה שלהם כיוון שלשונם דיבר שו דרכם הוא לשקר והבטחות אצלהם אין מקיימים הנה כן אנו רואים שבאמת בתורת ישראל יש צורך לקיים את ההבטחה. אדם שמבטיח הבטחה צריך לקיים וזה עניין מוסרי לקיים. ולכן אנחנו מוצאים הלכה נוספת מעניינת. בדרך אגב ההלכה הזו נכתבה ברבנו בהלכות בקורבן פסח פרק חמישי הלכה יא. מי שהיה חבוש חוץ לחומת ירושלים והבטיחו לצאת לערב שוחטין עליו או שיצא לערב יאכל במ דברים אמורים ושהיה חבוש ביד ישראל אבל אם היה חבוש ביד גויים אין שוחטין עליו עד שיצא ואם שחטו עליו יצא הרי זה אוכל ואם לא יצא פטור לעשות את השני שהרי נשחט עליו כלומר רבנו הביא את זה להלכה ורבנו בהלכות מעשרות פרק א שביעי הלכה ח מביא עוד הלכה הקשורה לעניין קיום מבטחות ישראל שאמר לבן לוי כל מעשר יש לי יש לך בידי כלומר ישראל היה לו עיבולים והפריש תרומות מעשרות תרומה גדולה לכהן מעשר ראשון ללוי מעשר זה עשירותיול יש פעמים רבותיי שמעשר זה יכול להיות 100 קילו מתוך 1000 קילו יש פעמים שזה יכול להיות טונה מתוך 10 טונות טונה ואז אומר הישראל יהודי, תשמע, יש לך בידי קור מעשר. כלומר, הפרשתי מעשר ראשון וזה קור, זה כמות גדולה מאוד ואתה יכול לסמוך על כך. זה יש אצלי קור מעשר בשבילך רשאי בן לוי, לעשותו תרומת מעשר על מקום אחר. כידוע, הלבי לוקח את המעשר הראשון הזה, מפריש ממנו תרומת מעשר ואת העשירית מעשירית הוא נותן לכהן ואת התשע אם הוא אוכל, אוכל, מוכר וכולי. היה לו ללוי הזה הרבה טבלים. מה הוא עשה טבלים ממעשה ראשון? מה הוא עשה? אמר, בן כך הקור הזה נמצא אצל הלוי. אני את כל הקור הזה מפריש בתור תרומה, את תרומת מעשר על כל המעשרות ראשונים שקיבלתי ושאני צריך להפריש מהם את רוב מעשר והוא מותר לו. כל עוד הם הם אותו זן, אותו סוג, אותו מין. בני אותה שנה. בני אותה שנה. מותר לו לעשות עשרות על מקום אחר. כמו למשל אדם אשר יש לו אתרוג אחד מסכן והוא יותר רוצה לצאת חובה. שואל את הרב, הרב יש לך טבל מאותם זאת אומרת אתרוג לא דווקא שגדל באותה אדמה מאותה שנה מאותה שנה אומר לו הרב יש לי אתה יכול לקחת בחשבון של להקצות לי חלק שאני אפריש תרומות מעשרות עלרו שלי אומר כן אז יכול להבנות על כך ולא אמר חלק כך וכך מהתרוג טבל של מורי בצד צבונו יהיה איך קוראים תרומה גדולה לארוך שלי ויאמר מעשה ראשון תרון מעשה כל מה צריך הוא יכול לבנות על כך למרות שהוא עוד לא קיבל את זה הוא יכול לבנות אותו דבר גם כאן רשאי בן לוי לעשות תרומת מעשר על מקום אחר אף על פי שלא משך ואם נתנו הישראלי ללוי כלומר אם הישראלי נתן אותו ללוי אחר הוא הבטיח ללוי א' בסוף עשה שינוי ונתן את הקור ללוי ב אין לו ללוי א' אלא עליו אל תרעומת כלומר הוא לא יכול לבוא אליו ולטבוע אותו ולומר לו תשמע הבטחת נכון הבטחתי אני לא אדם מוסרי אני לא אדם מוסרי אין לו עליו אלא תרעומת מה זה אין לו עליו אלא תרעומת אומר הכסף משנה יש יש כאן שני הבתים אז הוא אומר אה ואם נתנו הישראל שאין התרעומת על שהבטיחו בשקר בלבד אלא על שהכילו טבלים שאם מניחו לעשותו תרומת מעשר על מקום אחר ואם נתנו ללוי אחר לא נמצא שאכל תלים למפר אומר הקסם משנה אם ה איך קוראים הלוי לזה עשה שינוי ובמקום לתת לוי א' כפי שהבטיח לוי א' אף על פי שלוי א' עוד לא משך נתן לוי ב' אז יש ללוי א' תרעומת עלעל על על ישראל הזה תרעומת כפולה א' שיכרת אותי וזה לא מוסרי ולא התנהגת כיהודי התנהגת כגוי כי הבטחות יש לקיים זה א' ב' גרמת לי נזק כי אני אכלתי א יבולים על סמך ההפרשה הזו עברתי עבירה בגללך אז זה נקרא שיש עליו תרעומת שהוא הכשיל אותו נשאל את השאלה למה רק תרעומת יטבע אותו לנזיקין הרי הוא הכשיל אותו אלא משמע שבנסיבות כאלה עדיין לא התגבשה אלה לתביעה נזיקית אף על פי שיש עליו טרעומת מוסרית גם לגבי הנזק עדיין לא התגבשה לכדי אל תביעה. למה? כי אם בא האדם ואומר טוב אז אני מבטיח לך שאני אבוא לקחת אותך בערב בשעה כזו כזו ונסע לאירוע. בסדר? עכשיו כמה דקות לפני כן הוא בא הוא מבטל. זה לא בסדר מצידו. הוא עבר עבירה מוסרית יהודית. כן אבל גם גרם לו נזק שעכשיו הוא זמין מונית וגרם לו נזק. אבל האין ה זה שהזמין מונית לא יכול לטבואת העילה הכספית הזו כיוון שהוא לא מספיק היה חכם לסנדל את המבטיח. איך? אם הוא אומר למבטיח, "תשמע, א אם אתה לא לוקח אותי מסיבה זו אחרת, תגיד לי בעוד מועד, כי אני רוצה לנסות למצוא מישהו אחר שיקח אותי. שאם לו כן אני אעלץ לסוע במונית ספשל. אם הוא נסע ונ עם המבטיח ברמה כזו של דברים אולי אז יש לו אלה של תביעה נזיקית כי הוא בוא ואלך אחריך כלומר ההוא אמר לו תסמוך עליי אני מגיע אליך אז זה כבר אולי התגבש לתביעה נזיקית ממונית אבל כל עוד אני המזמין את האירוח אני האורח המזמין את האירוח לא העמדתי אותו על חודדם של דברים במקרה כזה אני עדיין לא בסדר כפה עצמי שלא הייתי מספיק חכם לסגור קצוות ולהעמיד דברים על בורין לכן אם ארע נזק בנסיבות כאלה אז היי את הנזק סופג זה אותו אדם הנזק כיוון שהוא לא העמיד את הדברים בצורה מאוד מאוד מסודרת אבל כאמור זה שהפר את ההבטחה עבר שתי עבירות מוסריות עבירה מוסרית שלא קיים את ההבטחה ועבירה שגרמה נזק לחברו רואים מכאן עד כמה באמת צריך צריכים מאוד מאוד להיות זהירים. א' במתן הבטחות יותר טוב שלא תפטיח מצליח ולא תקיים. בפתחת תעמוד בדברתך. ראו גם ראו כיצד דורינו א דור שזכה לחזור לארץ הקודש במקום להיות מופת לעם קודש בארץ קודש על פי תורת קודש. זכרו את אשר אמר אחד מראשי פוליטיקאים במדינת ישראל ביחס להסכמים קואליציונים שהפר אותם. אמר פתחתי אבל לא הבטחתי לקיים זה כבר לא מוסר יהודי נמח הפתחתי אבל לא הבטחתי לקיים זאת אומרת ברש גלה משברים את המוסר היהודי ומאמצים ברש גלה את המוסר הגוי לא המוסר היא המוסר הגוי בוודאי וודאי שאסור לנו ללכת בדרך כזו אלא להיות שקולים במתן הבטחות ואם נתנו הבטחות צריכים אנחנו לעמוד מאחריהם היה באין עם יכולים כי אנחנו הנוסים בהחלט אניה ביתו קודמים אם הבן שלו רוצה לצוע ודאי שאני יהיה ביתו קודמים אלא שהוא צריך ליד אותו בעוד מועד כדי שהוא יערך בדרכים חליפיות ולא יגרום לו נזק רבי חני בן