השבת אנו נקרא פרשת חוקת ורק פרשת חוקת כי השנה היא שנה מעוברת ואין חיבורים של פרשיות ושאל השואל ואמר האם העובדה שקוראים רק פרשת חוקת בהשבת הבאה בעזרת השם רק פרשת בלק איננה משמשת הוכחה למנהג שכ שאין שנה מעוברת מצרפים חוקת ובלק ועכשיו שהיא אין שהיא הם כשהיא מעוברת רק חוקת בלי בלק להבדיל מהמנהג שבשנה פשוטה שאינם עוברת קוראים קורח וחצי חוקת עד ויסאו מקדש ובשנה שאיננה מעוברת ובשנה שאיננה מעוברת לכאורה לא מצאנו את ידינו ואת רגלנו כי בדרך כלל כשמחברים פרשיות מתות ומשאה בשנים פשוטות שנים עוברות קוראים או מטות או משאה אבל שתי הפרשיות כל אחת קיימת בפני עצמה ושתיהם מתחברות בשנים פשוטות אבל כאן לכאורה מן העובדה שקוראים בשנה המעוברת רק חוקת משמע שחוקת עומדת בפני עצמה לא כחצי פרשה זוהי שאלתו של השואל והתשובה לשאלה זו נכון מאוד שיש צירופי שתי פרשיות בזמן שיש שנים פשוטות ובזמן שיש שנים עוברות אזי לא מצרפים שתי פרשיות אלא כל פרשה בפני עצמה זה נכון אבל רבנו סעד הגאון בסידרו אמר שיש מצב שלא מצרפים שתי פרשיות אלא פרשה וחצי והוא בכבודו ובעצמו מציין את פרשת חוקת בטור שכזו שבשנים פשוטות קוראים קורח עד חצי חוקת שזה עדעו מקדש ו בשנה שהיא מעוברת קוראים חוקת כי כאמור החיבור הזה הוא לא חיבור של שתי פרשיות אלא של פרשה וחצי לא שהפרשה וחצי היא פרשה בפני עצמה אלא יש לנו קורח ויש לנו חוקק ויש לנו בלק וכולע עלמה מודו שאין פרשיות בפני עצמן אלא שכאמור המנהג שעליו מדבר ג שבשנים פשוטות עושים פרשה וחצי פרשה וחצי קורח וחצי חוקת ואחר כך חצי הוקט ובלק אבל מדובר בשלוש פרשיות ובשנה מעוברת אנו חוזרים למודל של פרשה אחת שהיא חוקת עומדת בפני עצמה זוהי התשובה לשואל אלא שעדיין צריכים אנו להוסיף תוספת ביאור ולומר ב אמת בכתבי היד הקדומים של אבותינו בתימן פרשת חוקת מופיעה כשתי פרשיות לא קוראים לה חוקת אלא קוראים לה פרשת פרה פרה אדומה זה הכותרת כך במדרש הגדול כך גם במדרש הבאור פרשת פרה ואחר כך כשמגיעים וישאו מקדש לא מופיע פרשת חוקת אלא ויסעו מקדש. כלומר הפרשה הזו נחלקת לשניים בשני שמות פרשת פרה פרשת ויצעו מקדש וכאמור כתבי יד של ודי תימן כך כתובים וזוהי המסורת שהייתה אצל רבנו סעד הגאון והיא מסורת עתיקת יומין ובאמת תוצאה מכך בשנים פשוטות קראו קורח בפרשת פרה וואחר כך שבוע לאחר מכן והסכום מקדש וקורח ובשנה מעובר מעוברת כמו השנה אין אנו קוראים חצי חוקת שנקראת פרה אלא קוראים את כל פרשת חוקת יוצא איפה שפרשת חוקת יש לה שלושה שמות שם חוקת על שני לקה פרה אדומה ויסעו מקדש ושם פרה אדומה כשהיא מצטרפת לקורח ויסעו מקדש כשהיא מצטרפת לבלק ולכן אין פלא שכאמור בשבת כזו של פרש שהיא עוברת קוראים אך ורק את פרשת חוקת על שני חלקיה והדברים האלה נתבערו על ידי הקדמוננוץ ביושרו העיד שבאמת זהו המנהג הקדום דהיינו קורח וחצי חוקת ואחר כך חצי חוקת ובלק וכך מורי אומר בכל כתבי יד אבל מאוחר יותר כמובן עוד לפני מעריץ התפתח מנהג בתימן שמצרפים את חוקת ואת בלק לא חצי פרשה אלא חוקת ובלק קורח בפני עצמה אבל מצרפים חוקת ובלק כשבכל העדות אשנזים וספרדים ושמי אין מצרפים חוקד וברק אלא כדי לסגור סגירה ולהתיישר וליישר כמ כולם בסוף החומש מצרפים מתות ומשאה והבלדי אומרים מתות לבד ומשאה לבד כי כאמור היו מסורות שונות של חיבורי פרשיות ואנחנו הבאנו את מסורת רבנו סעד הגאון ששרדה אצל אבותינו אלא שאצל אבותינו התפתחו כאמור כמה וכמה מנהגים המנהג הכי קדום הוא שקורח וחצי חוקת דהיינו פרה אדומה בשנה שהיא פשוטה ו מתות לבד ומשא לבד. מנהג יותר מאוחר שהתפתח בתימן לחבר בחוקת ובלק ולא קורח וחצי חוקת אלא חוקת ובלק ולקראת סוף החומש מתות לבד ומשא לבד. ומעריץ כבר מדבר על המנהג הזה השני תוך שהוא מזכיר את המנהג הקדמון שעודו ציינו ומודה שזה המנהג הקדמון. הוא מתאים אותו בתמו בטעמיו שלו אבל מאוחר יותר עם חדירת הסידורים המודפסים לתימן השמי אמצו את השיטה הנפוצה אצל אחנו הספרדים לאמור לא מצרפים חוקת ובלק אלא גם בשנה פשוטה חוקת לבד ובלק לבד ולקראת סוף הספר החומש מצרפים מטות משאה כך שבתימן ב ד יש כמה וכמה מנהגים כפי שאנחנו אמרנו אותם כאן ונחתום בעניין הטעמות של מנהגים מהריץ אומר למה קדמוננו לא רצו לצרף את חוקת א למה לא רצו לקרוא את כל חוקת אלא חצי חוקת כדי לא להתייחד עם פטירת של שני צדיקים, דהיינו גם מרים וגם אהרון. זה כבד מדי בשביל העם להתייחד עם פטירתם של שני צדיקים באותה פרשה. טעם נ טעם יפה. אבל לכאורה טעם זה נסתר מהפרשה כעת בשנה מעוברת שאנו קוראים חוקת ושם יש זכרם של הסתלקותם של שני צדיקים מה נשיב בעניין זה? ובכן עלינו לדעת כשמתאימים מנהגים מתאימים אותם על דרך הרוב ובכל רוב יש מיעות ולא בהכרח שהטעם צריך לכסות גם את מקרה המיעות אלא גם אלא בעיקר את מקרי הרוב והרוב זה שנים פשוטות והשנים המעוברות זה המיעוד ולכן אין מקום להקשות על טעמים שכאלה כשיש תשובה מעין זו ודבר נוסף ואחרון בהקשר הזה מעריץ אמנם אמר את אשר הוא אמר ביחס לטעם הזה אבל לא אמר מהיכן מקורו ומורי חסף את מקורו הנה במדרש הבאור אנחנו מוצאים במדרש הבאור שהוא כותב את הטעם הזה שבכוונה יש את החצי פרשה וביסעו מקדש כדי לא להתייחד עם פטירתם של שני צדיקים. הנה בעמוד שע במדרש הבאור ותחילת ויסעו מקדש והטעם בחלוקת פרה אדומה לשתי שבתות כי יש בה שמיעת מיטת שני הצדיקים ויקשה על ההמון שמיעת מיטת שני צדיקים בשבת אחת אז כאמור את עמי על פי טוב ועוד שוב ערה בעניין הזה מריץ קורא למדרש הגדול ששם רואים בעליל שיש פרשת פרה ביסו מקדש הוא מייחס אתד מדרש הגדול לרבם רבנו אברהם בן מימון בן הרמבם בן משה אבל כבר עמדו על כך שזה לא מדויק אלא המדרש הגדול לא מיוחס לרבנו אברהם בן משה רבנו רבנו אלא למורי דוד עדני ח