אתמול עסקנו בשאלה אם מותר להשתתף בשביטת צרכנים, האם אין זה פגיעה באיזשהו ערך הלכתי ומוסרי ועל כך ישבנו לא מותר. הדבר פשוט שמותר אתה אנחנו מציגים את השאלה בצורה הפוכה יחיד או יחידים שאינם משתתפים בהשבית צרכנים האם הם עוברים עבירה או אינם עוברים עבירה. כלומר זה שהם מפרים את שביטת הצרכנים האם הם עוברים עבירה או אינם עוברים עבירה. אז בשוב דרכי נועם יש תשובה מעניינת מאוד ביחס לגויים שהיו איך קוראים משווקים אה ביריעות פשתים והם רצו לפגוע ביהודים ולנצל אותם שעסקו במסחר הזה. ולכן היהודים ארגנו הסוחרים היהודים ארגנו שביטת צרכנים כדי למנוע את העבלה של הגויים כנגדם והיה מישהו שלא שר לשביטה הזו לחרם הזה והרב הלוי בעלשות שוט דרכי נועם נשאל בעניין הזה האם אותו יחיד עובר עבירות או שהוא רשאי ואין יכולים לכפות אותו לקבל את דעת הרוב בעניין זה. והרב פסק שאותו יחיד הוא עבריין בגלל כמה סיבות. א' יש תוקף לתקנות בני העיר או תקנות של סקטורים שונים. יש לבני העיר סמכות לתקן תקנות גם תקנות כאלה. והתקנות האלה הם חייבות את כל בני העיר. וכן בני סקטורים מסוימים יכולים לתקן תקנה והתקנה הזו מחייבת את כל בני הסקטור ההוא. ואם כן אותו יחיד הוא עובר עבירה בכך שהוא לא מקיים את התקנה. דבר נוסף אומר בעלשות דרכי נועם האדם הזה גורם נזק לרבים ויש למנוע אותו מלגרום נזק. זאת אומרת ללא כל קשר הם תקנה. גם אם לא הייתה תקנה אדם כזה יחיד שמפר את שביטת הצרכנים או את מה שקוראים חרם הוא גורם נזק לרבים ואסור לגרום נזק לרבים ויש למנוע בעדו ומותר וצריך למנוע בעדו. ודבר שלישי שנימוק שלישי שהוא מוסיף והוא אומר שיש בזה אפילו מה שנקרא כופים על מידת סדום. למה? כי זה נהנה וזה אינו חסר כופין על דת סדום. כל שכן כשמחסר אחרים הוא מחסר לעצמו שיש לחופו ושותים. כלומר אסור לאדם להיות אינדיבידואליסט, להסתכל על עצמו מבלי להסתכל על אחרים. צורך הרבים, צורך האחרים, גם זה הוא שיקול. וכיוון שהוא לא יפסיד ועל כל פנים הם מפסידים. הרי אדרבה, ברגע שיש שוק מיוצב הם מחירים נורמלים, כולם מרוח תוצאה מכך. ולכן לפי הבנתו יש כאן מה שנקרא כופין על מידת דום. ברור שיש לשאול אם באמת העניין הזה של קופין על מידת דום את הנתונים האלה שעליהם אנחנו מדברים. אבל העובדה ששו דרכי נועם מצל נכון לגייס עוד נימוק שלישי כדי לעוטף לאותו מתבדל, לאותו פורש מן הציבור שאין רוצה להשתתף בשביטת הצרכנים כדי להראות לו שזה אסור מכל מיני ביתים. זה מוכיח עד כמה באמת חכמי ישראל ראו בשביטת הצרכנים או מה שקוראים היום חרם שמגמתו היא למנוע א קרטלים יקורים א שיכורים ש אינם מוצדקים במיוחד במצרכים שהם בבחינת חיי נפש שוודאי ודאי חובה על כולם להשתתף בכך רבי חני בנגש הקדוש ברוך