שאל השואל, האם מותר לקבור אישה ליד איש? למרות שאין ולא היה ביניהם שום קשרי נישואין? היש לשמור על בית קברות בלתי מעורב או לא? ובכן, באמת דבר זה לא מובא בשולחן ערוך. בדיל מהעניין של אין קוברים רשע אצל צדיק שזה נזכר בגמרא סנהדרין ממזן רבנו השמיט עניין זה בטעמו אמו אבל מרן השולחן ערוך הביא זה את זאת להלכה אבל ההבחנה בין קבורת נשים וענשים לא נזכרה לא בגמרא ולא נזכרה בהרמב"ם ולא נזכרה בשולחן ערוך. ובאמת שהמנהג בתימן שלא הקפידו כלל ועיקר, לא הקפידו אפילו בעניין של רשע וצדיק, אף על פי שאולי בתימן לא היה רשע במובן הרגיל של העניין. אבל הרי בשולחן ערוך אמרו חסיד כשר כלומר ירדו לדקויות בעניינים האלה ולמרות הכל בתימן לא ירדו לדקויות אלא קברו בלא הבחנה אנשים נשים צדיקים יותר צדיקים פחות א ליצנים פחות או ליצנים יותר הקפידו אלא קברו אותו דברקשר זה של לקבור אישה על יד איש ש כאמור בתימן לא הקפידו כלל ועיקר. באמת כך היה לפנים במנהגי קהלות ישראל שלא הקפידו כלל ועיקר בעניין זה. אפילו ספר הקול בו שהוא אשכנזי על הבלות כותב שכן המנהג בחמה קהילות גדולות שלא להקפיד בזה. ובאמת שידידי הרב פנח ז קורח שהוציא ספר בית מועד על בית אבל בחלק ראשון עמוד רסו ורסז השכיל לזכור את אותם פוסקי הלכה שהתייחסו לעניין והביא את שוט עםר אש שבמעשה שהיה שקברו אישה סמוך לקבר תלמיד חכמים מופלג וביקשו בניו לפנותם משם כי גנל תלמיד חכמים להקבר בין שתי נשים. צד קברו השני היה קבר אשתו. והשיב שם מה שטענו שגנאי לתלמיד חכמים להתמצע בין שתי נשים. אינה טענה. ואם הייתה כפידה בזה היה מוזכר בפוסקים. כלומר בחיים אסור להיות מעורב עם נשים אבל במוות בקבורה אין ב בשום כפידה ועובדה שפוסקי ההלכה לא הזכירו דבר כזה כך אומר אמר אש ואיך נחדש אתה ככה אומר אמר אש ואיך נחדש אתה בעבור זה מלת דתמיהה כלומר לבוא ולומר שיקפידו שלא יקברו איש ליד אישה אשליש אומר זה דבר תמוע ואם יעשו משפחת המנוע איזה שינוי בין המנוע ובין האישה, כלומר שמה משפחת המנוע שכעת כובים שקברו אישה ליד המנוח, אז אולי הם ירצו לעשות מחיצה בין הקבר שלו ובין הקבר שלה. ואם יעשו משפחת המנוח איזה שינוי בין המנוח ובין האישה, בוודאי הוא גנאי גדול לאישה ויקור לנפש בזילותה דידה. ודאי לא נחלה. כלומר, הרי לכאורה בהצמת מחיצה כזו, יש בזה גיני לאישה. וכי אדם יכול להתכבד בגנות חברו? כך אומר אש. והוסיף הרב פנחס והביא, שוט פרי השדה ולא מצא בשום מקום כפידה דלקור איש אצל אישה. ובספר משמר שלום ציין גם כן רשות אשנזכר לאל והוסיף שאלות ותשובות הרב סמים כתב יצד הדין לא מצינו שום כפידה שיהיו נקברים האנשים מצד עצמם ונשים בפני עצמם אולם מאחר שנתייסד בעירו מנהג להפריד בין קברי אנשים לקברי נשים מלא ליבו לא הורות לשנות המנהג ולאפשר להלמנה עשירה להיקבר ליד בעלה כלומר הנה אנו מוצאים בשוט הר בשמים טנינה סימכא שהוא אומר אין תפידה מצד הדין אבל מאחר במקום הזה כייסד מנהג כלומר חידשו מנהג שהם מקפידים לא לקבור אישה ליד איש ליד אישה אז לא מלאני לבי אומר אומר הרב סמים להורות בניגוד למנהג הוא לא אומר שהדבר הזה אסור אלא מתחדש אצלחי מנהג אז אם כן אני לא יכול להורות נגד המנהג לא מלאני לבי הביטוי לאומלאני הוא ביטוי העומר הייתי רוצה להורות כעיקר הדין אבל לא מלאני לי לביות נגד המנה שנתייסד כלומר יש הבדל כשמורא הוראה אומר אסור מכוח מנהג מותר מבחינת הדין אסור מכוח מנהג זה משהו אחר זה דבר ברור קביעה חדה אבל כשפוסק אומר ומלאני ליבי להתיר מפני המנהג שלכם כלומר הייתי רוצה להתיר הוא מבטא סייג מהמנהג אבל לא מלאני ליבי להתיר כנגד המנהג שנתייסד עד כאן אנו רואים שהפוסקים לא הזכירו דבר כזה ו רק ואפילו המנהג בקהילות ישראל, תימנים, אשכנבים, שרדים שלא הקפידו בכלל, אלא שבשלב מסוים, במקום מסוים באשכנז, נהגו להקפיד בעניין הזה צור מאז משמרת שלום שעדה מהסר פסמים שהוא מדבר על התייסדות מנהג במקום מסוים ראו מה קרה עד לאגרות משה. הרב משה פיינשטיין שהוא היה מגדולי פוסקי דורנו, ממש מגדולי פוסקי דורנו, אבל הוא בשאלות תשובות גירות משה יורד חלק א' סימן רמא. אז הוא כבר מדבר אשר פשוט מכיוון כי הוא דן בשאלה בעניין איש שבטעות כבר הוא אצל אישה. אם מותר לפנותו והוא כותב אשר פשוט מכיוון שהמנהג בכל מקום תקשיבו בכל מקום שלא לקמור איש אצל אישה שאינה אשתו הוא בזיון גדול וגם עניין לעזר שהיה לן להצריך לפנותו אצל אנשים אף בידיעה היה נקבר שם מחמת חסרון ידיעה שהוא בזיון וכולי כלומר הוא כבר מדבר על כך שזהו מנהג פשוט מנהג שהתפשט ברור מעל כל ספק שאם נרצה להבין את דברי הגירות משה שבאמת הוא היה פוסק גדול משחמו ומעלה איננו רואות ולא זר שאנשי חברה קדישה הם השולטים בכיפה איש איננו יודע מאומה והם עושים את מה שהם מבינים ואז מה? או שהם יונקים את דבריהם מספרי מנהגים או אפילו מדעתם והעם נמשך אחריהם הוא אפילו לא יודע מה הקפידות הללו יש לפעמים שיודע מה קפידות אחר מעשה הם ערה טעות אבל הם מאוד מאוד אנשי חברה קדישה מכתיבים בדברים האלה ותכף תראו למה אני אומר את הדברים האלה? ויש פעמים שהם מקפידים מאוד מאוד על דברים מנהגיים. למשל בבית קברות מסוים בארץ. אז יהודי תימן ליוו את הנפטר מהחדר ששם הביאו את הנפטר אחרי הטהרה. אלה קבר. והראש היה קדימה. באו אנשי חברה קדישה בתקיפות והפכו. במקרה אותם אנשים שהם שהם אבלים גם הם כואבים בגלל הכאב וגם הם תקעים התחילו לריב שם ריב ומדון והיה חילול וביזוי וגם זאת היה ליד הקבר לקבור עם הטלית לא לקבור עם הטלית אחד מן ה מהעבלים שכאב על המעורבות התקיפה של איש חברה קדישה תפס את איש חברה קדישה הוא אומר לו, אני מכניס אותך כאן לקבר הזה. ככה אתה באס אותו, זזע אותו. כלומר, נותנים יותר מדי למנהגים הללו חומר מעל למה שהם. מנהג יש לכבד ויש מנהגים שונים ואלו ואלו דברי אלוהים חיים, אבל לא מעל ומעבר. אבל ללמדנו שבאמת אנשי חברה קדישה הם המכתיבים, אי אפשר לבוא ולומר שמנהג נקבע על ידי אנשי חברה קדישה. מנהג נקבע ברגע שגדולי המורים רצו להנהיג דבר כזה, נתנו תוקף למנהג כזה, הנחו צן מרעיתם לנהוג בדרך כזו, אז יש גדר מנהג. אבל כשבני אדם לא יודעים בין ימינם בין שמאלם ולפתח פתאום הם מוצאים את עצמם במבוכה, וואי קברו בטעות אישה ליד יד אבין או מנוח או אה איך קוראים אה הללו מתנגדים ואומרים תפנו אותם מלידו והם אומרים מה פתאום לפנות אותה בעלה קרובמשפחה שלא אישה כל אלה רבותיי צריכים אחרי בקשת המחילה להיבחן על על ידי גדולי מורי ההוראה של ימינו מהו בגדר מנהג שיש לחוש ומהו אינו בגדר מנהג שאין לחוש לו? נשאלתי על השאלה הזו בפעם בשבועות האחרונים הרבה פעמים ואמרתי לקרוב משפחתי ששאל אותי אמרתי לו תשאל מי הרב של אותו אדם אני לא אשיב כיוון שאם יש לאותו אדם רב והרב אומר לו דבר אחר הוא לא יקבל את דבריי ולכן גדולי ישראל באמת בדברים האלה צריכים לומר את דבריהם ולכוון את דבריהם כיוון שהעניינים מתגלגלים מעל ומעבר ואין להם פרופורציות סמוך ונראה לעניין זה קבורת אישה ליד בעלה שאישה רוצה לקבל ליד בעלה בעל לקבל יד האישה עדיין יש לזה איזשהיא תובנה בהבנה כזו שהרי שמה קברתי את את לאה שמה ק ושמה קברו צרה כלומר מערת המכפלה משדרת איזשהיא איזשהו שדר אמהות אבות בישראל אמהות בישראל אבל סוף סוף במהלך הדורות לא הקפידו על דבר כזה ואין הלכה כזו ואין הלכה כזו אבל היא מובנת יש לזה עניין של רגש שלחיים בעולם חיים של החיים אחרי נפטרים יש אבל גם כאן צריכים לתת לזה את הפרופורציות מהלו שעוסקים בנגלה אומרים אישה שהתחתנה פעם שנייה באו נשאים השניים הבקיעו את הנשיאים הראשונים והיא תקבל את בעלה השני אנשי הקבלה אומרים לא אין אישה קוראת את ברית אלא מי שעשה כלי ולכן התכבר אצל בעלה הראשון עכשיו כשיש לה ילדים מהבעל הראשון אוקיי אז גם הילדים רוצים שתהיה לידביהם מה קורה כש לא היה לה ילדים עם הבעל הראשון והיה לו ילדים עם הבעל השני. אנשי הכוונה אומרו ליד הבא על הראשון. אנשי איך קוראים המשפחה אומרת לא אנחנו רוצים לד אבינו גם האבא וגם האמא ואנחנו ילדים ועולים לאותו קבר. גם זה עניין העליה על הקבר גם היא גורם משפיע מהשפעם לא היה דבר כזה ולא עוד אלא עוד מנהג גורר מנהג בגלל הכיתוב שכותבים על המצבות מה שלא היה פעם. איך לחזור על המצבה האם לכתוב על המצבה אשת פלוני שהייתה אשת פלמוני? בא הבעל השני ומתנגד, מה אתה מזכיר שהייתה אשת פלמוני? היא עכשיו אשתי. כל אלה רבותיי כאמור, מנהגים שצריכים לבחן על זה גדולה פוסקים ואיזהו חכם הרואה את הנולד? לא לפתח, לרסן כיוון שאין לה דברים סוף והם מקור להרבה ריב, להרבה במיוחד בדברים שהם כואבים בצער באבל ואז נגרמות הרמ שנאות חינם בין משפחות הרבה מתחים במקום שהחיים יטיבו דרכם אז אדרבה מקלקלים דרכם שרחים דרכיהם בגלל הדברים האלה ולכן אני חוזר במשפתחתי מצד עיקר הדין אין הבדל איך קוברים איש ליד אישה או אישה ליד איש יפה אגרות משה את הגמרא ב בטרא שתערו באגדת רבי בנעשה שהיה מבקר מעלת המכפלה ורואה כביכול את אברהם ושרה ושרה כביכול מתקנת את שערו של אברהם אבינו שואלת הגמרא ומי אק יצר הרע שם כלומר אחרי המוות מה עוד יש יצר רע אין יצר רע אחרי המוות ולכן מצד הדין אין בעיה בדברים האלה וכאמור גם המנהג עד לדורות האחרונים לא היה כזה שהקפידו ואם לא הקפידו תיקנה באמת ככה עיקר הדין אלא שלאחרונה מתחיל להתפתח יותר ויותר המנהג הזה שמקפידים ולכן כאמור לענינו דעתי היכן שברור לנו שהייתה קהילה שרבניה הורו או הנהיגו או נתנו הכשר למנה כזה אז יש להקפיד ועל דעת כן יעשו זאת בהתנאה מפורשת כאן שלא יודעים על מנהג ישמוכו על המנהגים הקודמים זה מה שנראה לענינו דעתנו הדלש בדלות אבל אנחנו מבקשים מגדולי ישראל שהם יאמרו את דבריהם המוססים היסודיים כדי שהדברים האלה לא יתגלגלו להרבה הרבה עבירות ועל הרבה הרבה תסכולים ולהרבה הרבה מבוחות רבי חני ברגשמ