שאל השואל ואמר האם מותר להשתתף במחאות חברתיות בהפגנות חברתיות שאנו עדים להם לאחרונה או כל הפגנה אחרת והתשובה ברמה העקרונית כל שההפגנה או המחאה נעשת כהלכה מותר ואולי אפילו מצווה יש בדבר אלא היא מה עם גדרי המותר והאסור בהפגנה ובהמחאה. ובכן שהמפגינים והמוחים שומרים על ה שלא לפגוע בכבוד בני אדם, שלא לפגוע ברכוש בני אדם, שלא לפגוע בזכויות של בני אדם והם רק משמיעים ברשות הרבים כמובן על בסיס רשיון שקיבלו מהמשטרה להפגין או למחות משקמיעים את כולם ברבים בעד כך בעד כך וכולי אז מותר לשתתף כמובן אם וצריך לשמור על גדרי צניעות במקום כי בעוונותינו המרובים כבר לאחרונה הדור הצעיר מדרדר והולך בגדרי הצניעות ואף על פי שיש הרבה מן משותף בין דתיים ולא דתיים בעניינים חברתיים אלו אבל מאוד קשה להיות במחיצתם של כאלה אשר אין לא שומרים גדולי צניעות מתוך הרגל הרגל קשה מאוד אבל כיוצא בדבר בעניין של שבת אז שהדברים נעסים בחילול שבת שוודאי וודאי שאסור לאדם שומר תורה ומצוות להיות משהו שבמשהו שותף להפגנות אומחאות שיש בהם גדרים של חילוי שבת. רוצה לומר בשעה שיש מפגינים שפולשים לתוך רשות פרטית למשל בניין שטרם מושלם או טרם אוכלס והם פולשים לתוכו זוה עבירה חוקית והלכתית ואסור להיות שותף בעבירות רק למחוט על דרך החיוב. דבר שני לחסום את התחבורה. דבר אשר פוגע בבני אדם ואולי לפעמים מסכן בני אדם שאמורים להגיע לבית חולים כלשהו. לחסום את התחבורה אסור כי זה פגיעה בבני אדם בזכותיהם. לדבר הרע על מןהוא כגון לומר לפלוני אלמוני יש שלוש דירות יש כך וכך זה לא קשור לעניין רק אם באמת נפסק פסק דין שהרכוש הזה הוא בגזל והוא צריך להחזיר אותו לציבור והוא הוצרע והוא לא עומד בכך אז מצווה לפרסם עוברי עבירה אבל כל שאדם רכש לו רכוש לפי כשרונותיו, לפי מורישיו, לפי ברכת השם. והוא משתדל לנהל אם הוא צודק או לא צודק, לנהל את המדינה כפי שצריך לנהל את המדינה. אז אתה זכאי בחובתך להעיר הערות שיש בהם תקנות לציבור, אבל לא לגלוש זה עניין הפרט. דבר נוסף, ההפרעות האיומות לשכנים. אם באמת המשטרה הוציאה להם רשיון וזה נעשה בגבול הרשיון. ניתן לבוא לומר שיש כאן מעין הסכמה חברתית שבני אדם הגובלים במתחם של ההפגנות מראש כאילו יודעים שיש להם סיכונים כאלה שרשויות שלטוניות מאפשרות הפגנות עד זמן כך וכך עד מכסה כזו וכזו אז מראש הם יודעים שהם חשופים לסכנות כאלה ואז הדבר מותר אבל כל שההפגנה עוברת את התנאי ההיתר וכל היום וכל הלילה עושים אירועים קולניים ובני אדם מסביב לא יכולים לישון זקנים חולים ואפילו אנשים בריאים שצריכים להשקים לעבודה ברור שהדברים האלה אסורים בגמרא נאמר שבית הדין ראה שהדרכה הבלתי סלולות אלא דרכי דרכי קרקע שבילים שבילי קרקע שבמהלך החורף בגלל הגשם אז אותם דרכים שהם מאדמה בוצית מאדמת חמרה או אדמה שחורה הועיל ועוברים שם חמורים סוסים עגלות אזי במהלך הזמן נוצרים בשבילים האלה זקיפים מאמורות או שעה שהמים מתעיידים והאדמה מתייבשת כבר אין שביל קרקעי חלק אלא שביל קרקעי שמאוד קשה לעבור בו ואז בית הדין תיקן שבתקופה כזו עד שהשביל חוזר לאתנו בתקופה כזו ורק בתקופה כזו מותר לציבור לשתות ימינה או שמאלה לשוליים של השביל א שמדובר בשדות פרטיים כי יש כאן זכות או סמכות של הפקעה שלטונית לטובת עניין ציבורי אז אם באמת סמכות שלטונית מפקיעה לצורך דבר כזה מותר וגם אז מסופר בגמרא על רבי יהודה בן קנוסא שהחמיר על עצמו והיה מתכפץ בשביל, מדלג ממורה לממורה, מזקיף לזקיף ובלבד שלא לדרוך בשוליים בשדות הפרטיות מחשש גזל. ורבי יהודה נשיא הקפיד עליו שהוא מחמיר בפניו שהרי סוף סוף רשות שלטונית מוסמכת הצירה את הדבר הזה ואין להוציא עליהם לעז. אבל כאמור, רק במגבלות של החוק אז אפשר מה שנקרא לקיים דברים אף שיש בהם הפרעה לאנשים שמסביב או לציבור שמסביב אבל מעבר לזה הדברים אסורים כל זה רבותיי קובץ של הלכות של צערנו הרב אם נאמר אותו ברבים יגחו עלינו ויאמרו שאנחנו נמצאים בכלל לא בעל מעדן וזה נכון אנחנו לא נמצאים בעל מהדן כי העולם הזה אשר מתפאר בדמוקרטיה בחופש הביטוי שהם באמת ערכים חשובים מאוד לא השכיל ואפילו נוהג עם תוסכל בשמירה בין חופש הביטוי בין זכות וחובת המחאה לבין השמירה של רכוש הפרט של קוד האדם וחירותו אי אפשר לטפח ערך ולפגוע בערך צריך לשמור על איזונים מה שקורה המשבר שעובר על הציבור הלא דתי וגם הציבור הדתי בעוונותינום רבים הוא מוקרן לשלילה באופן המחאות הללו וגם הוא בעמות הנום רובים מוציא פחי השפעה לרחוב שורף מ יותר דבר כזה, אין התר דברים כאלה זה עבירה חמורה ולכן הציבור הדתי במידה והוא משתמש באמצעים כאלה הוא פשוט מושפע לשלילה מתפוסהי התנהגות של הציבור הכללי שמקדש ערך של חופש הביטוי על חשבון ערכים אחרים ולמה הוא עושה זאת כי הוא רוצה שכולו ישמע ואז המטרה מקדשת את האמצעים ואילו אצלנו נכון יש זכות מחאה יש חובת מחאה אבל המטרה אמקד שתמצאים אלא בגבול המותר שמה תאמרו מי ישמע אותך בגבול המותר אבל השאלה היא לצורך מה נעשת ההפגנה אם הפגנה נעסת כדי שמיד הפתרון ינתן עכשיו זה אפילו לא דמוקרטי מדוע כי אז אנרכיה או מחליפים את השלטון כל שנתיים כל שנה ויש פגיעה ביציבות המשטרית השלטונית ואין לך פגיעה בדמוקרטיה יותר גדולה מזו או שעל ידי כך שרוצים פתרון מידי בעצם הופכים את המנהיגים למונהגים והופכים את הממשלה לממשלת רחוב לא לממשלה שדנה ועושה ורואה את כל המכלול והיא אחראית לכל המכלול אלא לאנשים הרואים ראייה נקודתית ואין להם גם את המדע המקצועי והם פעם פועלים הרבה גם מתוך אמוציות ומתוך גם מסיטים מדיחים שעולים טרמפ על דברים כאלה ולכן אנחנו לא מתרגשים שיגידו לנו שאנחנו לא על מהדן אנחנו רוצים עולם הזה מתכן לא עולם הזה מקולקל אפשר וצריך למחוד למען זכויות אבל מתוך שמירה על ערכים היה ולא עושים דבר כזה. זאת לא דמוקרטיה, זו אנרכיה זה ודאי לא יהדות. היהדות צריכה להיות אור לגויים ולא ללמוד מן הגויים המסכנים האומללים אשר אין אין להם חופש ונוצאים לרחובות למען חופש מינימלי ורוצחים אותם. אז אנחנו לא צריכים לקיים התחרות עם כיכר תחריר. אין אין לנו זקוקים מכך לצאת למחוט כן וחובה למחות. אבל אבל בשפיות, בתרבותיות, מתוך שמירת ערכים ולא מתוך עכשיו ולא מתוך צרות אופקים ולא מתוך ערבוב עניינים פוליטיים ועניינים ועניינים מאוד מאוד חשובים לעם. כל זו הדרך העולה בתל מבחינת של התורה. רבי חני גשב