האם בימי בין המצרים ובמיוחד מראש חודש אב מותר ללכת לבית הבראה במסגרת החופש השנתי שבני אדם נוהגים לעשות והתשובה אם אין בו אותן מסגרות אירועים של שמחה שמחות ובמיוחד עוללות בוודאי וודאי מותר ורצוי ובמיוחד אם משתתפים בירחי כלה בסגנון של הליכות עם ישראל שבהם משקימים ומעריבים לא רק תפילות במניין אלא יום יום שעורי תורה במשנה בגמרא ובהלכה והאוכל אשר אוכלים אוכלים אותו בחן בכבוד הם דברי תורה אזי הדבר זה הוא ראשית הנחמה של בניין בית המקדש. לא על כגון שמחות אלו אסרו חכמים או קיבלו בני אדם על עצמם לאסור. אלא אמרו חכמים מי שנכנס אב ממעתין בשמחה לשמחת בית חתנות לבנו לשמחות כאלה אסרו. וכן גם כשקהילות בישראל הרחיבו יותר ויותר את השמחות אשר קיבלו על עצמם לאסור הרי וכולם מכוונות רק אל דברים אשר לכאורה מוסיפים לאדם שמחה חיצונית. לא עניין של מנוחת הגוף, לא עניין של מנוחת הנפש, לא עניין של העצמה הרוחנית. ההבראה האמיתית היא נועדה בשביל מנוחת הגוף, בשביל מנוחת הנפש והעצמה הרוחנית. ודברים כאלה לא נאסרו ולא יעשרו ועד רבה כאמור כל מיני דן הבולנה כל מה שיש מדבר כזה אדרבה תנו לנו ובאמת רבותיי היה לפני הרבה הרבה שנים זוג צעיר שהיו נוהגים ללכת לבית הבראה בקיץ ומטבע הדברים כל פעם חיפשו להם מלון אחר בצפון בדרום ואין צריך לומר שבאותם בתי מלונות היו שם כל מיני אירוע הוללות שאינם מתאימים כל השנה כל שכן לימי בין המצרים ואין צריך לומר על העניין הצניעותי מה יש שמה אין שם וכל כיוצא בזה והנה לאחר שהכרתי אותו וביקשתי ממנו ללוות להרחקה אלינו שבהתחלה קיבל את זה כאילו כמי יודע איזה חנק איזה בדידות אבל מאז לא פסק מלבוא בגלל שהוא רואה את המנוחת גוף מנוחת הנפש והעצמה רוחנית וכאמור דברים כאלה אדרבה ועדרבה לא על כגון דברים אלה חז"ל אוסרים ודאי ודאי גם לא קהלות ישראל לא מקבלות על עצמם לאסור ככלל לא לחינם הימים האלה הם ימי הבראה הם ימים חמים מאוד קשה מאוד לבני אדם השחוקים מעבודה כל ימות השנה ולא לשים ורווח תשימו בין תורח לתורח בין עבודה לעבודה אלא צריכים את המנוחה. אבל השאלה היא איך נחים? יש בני אדם שמבלים בהבראה שנתית באופן כזה שחוזרים עייפים אבל הסגנון הזה שעליו אנחנו מדברים אדרבה ואדרבה הוא מהווה את האיזון המתאים ואין בו שום דבר כדי לפגוע ממנהגי האבלות שאנו נוהגים לזכר החורבן עד יבנה בית מקדשנו במהרה רבי חניה בן גשמ الله