שואל ואמר אם התפללו במניין מצומצם 10ה ולא יותר והנה בזמן שהתחילו את תפילת 18 פרש אחד מהם כי הוא מהר למרות שבאמת אסור לעשות כן והם בעצומה של תפילת 18 אבל כבר תשעה ולא 10ה א' האם יכולים לומר קדושה? ב האם יכולים לומר קדיש אחרי תפילת ש ג' האם יכולים לקרוא קריאת התורה מכוחם של אותה 10ה שבהם התחילו את תפילת 18? התשובה אכן את תפילת 18יימו גם עם קדושה למרות שבזמן הקדוש הם כבר תשעה ולא עשרה. כי הקדושה היא חלק בלתי נפרד מתפילת 18. והעיל והתחילו את התפילה של הציבור בעשרה. מסיימים אותה. לגבי נסיעת כפיים קרוב בוודאי שלא יסאו כפיים כי הנסיעת כפיים היא פחות נחשבת כאילו כמו קדושה כחלק בלתי נפרד מתפילת הציבור. אבל בזה עדיין צריך עיון. אבל הקדיש של אחר התפילת 18 אין לאומרו. יש לרבנו תשובה בסימן ריט ונאמר אם התחיל שליח ציבור קדיש ויוצר אור ויצאו מקצתן האם יאמר קדושה? וכן אם התחיל מגן ומחיה ויצאו מקצתן האם יאמר קדושה ושאר תפילה ב18 או יפסיק והשיב רבנו השיב גומר הקדושה בין קדושת יוצר כלומר התחילו ברחו יוצר אור בעשרה ופרש מיד מישהו אז אומרים את הקדושש שיוצר בין קדושת תפילה כגון שהתחילו השם שפתי תפתח מגן אברהם מחיי מחיי מתים ואז פרש מישהו אז אומרים גם את הקדושה למרות שיש תשעה אבל לא יאמר קדיש לפי שאינו חלק ממה שהתחיל תחילה בעשרה עד כאן ודעה זו של רבנו היא מנוגדת לדברי הרמה בשולחן ערוך אור החיים סימן נה סעיף ג' נאמר אומר מרן אם התחיל באבות ויצאו מקצתם גומר אפילו קדושה כמו שאמרנו הגהה ואם יצאו מקצתן לאחר שהתחילו להתפלל יוצר לא יתחיל השליח ציבור להתפלל לתפילה בכל רם ובזה אנחנו מסכימים איתו כלומר אם מישהו אם שליח ציבור התחיל לפרוש על שמע והיו 10ה ואחר כך מישהו פרש אז אמרנו אומר קדושת היוצר למרות שהם כבר תשעה אבל מן הרגע שהגיע לגאל ישראל גמרנו כבר התפללו רק לחש ולא תהיה תפילה בכל רם כיוון שהפריסה על שמה היא נחשבת כעניין בפני עצמו ותפילת ציבור שהיא תפילת 18 בכל רם עם קדושה היא דבר בפני עצמו או למשל אם התחילו להתפלל ערבית בעשרה והנה מישהו יצא מגיעים אם לא חזר עשירי מגיעים לסוף ברכת השכיבנו כבר לא אומרים קדיש כי הקדיש כבר עומד בפני עצמו ולזה כבר אין לנו מנדט לומר אותו. כך אותו דבר גם כאן אלא מה שארמה המשיך ואמר ואם יצאו לאחר שהתחיל בכל רם הוא קדושה, כבר אמרו קדושה, יכולים להשפים כל סדר קדושה ולומר הקדיש שלם של אחריה. זה שייך לתפילה שהרי הוא אומר תתקבל צלוטה הון. כלומר הרמה אומר שאם באמצע תפילת 18 העשירי קודש עזב אותנו הוא כבר איננו קודש לא נהג בקדושה כי אסור לעזוב בנסיבות כאלה אזי משלימים תפילת 18 ולפי הרמה אומרים גם את הקדיש עם תשעה למרות שאין עשרה הואיל ולדעתו הקדיש נחשב כחלק בלתי נפרד מןתפילה והוא מסתמך על העובדה שבשלב מסוים אנו מוסיפים לקדיש תתקבל צלוטון ובע הון דבר שהוא ממנו מדייק שהקדיש זה צלוטה הון זה חלק בלתי נפרד מהתפילה אבל אחרי בקשת המחילה ברור שהקדיש הוא חלק מןתפילה כי אין לומר קדיש ולא תפילה אבל למרות הכל יש דברים שאפילו הם באים כחלק בלתי נפרד מהתפילה עדיין הם דברים שעומ דין בפני עצמם. כפי שעוד מעט נראה בנוגע לקריאת התורה אין לא קוראים קריאת התורה שלא מסגרת תפילה אבל למרות הכל היא דבר בפני עצמו ו איננה נטפלת עד כדי כך לתפילה שאם כבר נשארו רק תשעה בתפילה שיתחילו בקריאה בתורה לא אם אין עשרה תחילת קריאת התורה לא יקרו כך אותו דבר הקדיש אם עשרה התחלת אמירת הקדיש לאמרו את הקדיש למרות שהוא מיד נשמח לאחר התפילה ולמרות שנהגו בתקופות מסוימות להוסיף תתקבל צלוטהון כי תתקבל צלוטהון אין זה מעיקר הדין זוהי תוספת שהוא נהגה מאוחר יותר בקדיש האחרון כדי לבקש מאיתו יתברך תתגבל צלוטון אבל זה לא חלק תי נפרד מהקדיש. אמנם זה שאומר את הקדיש אומר אותו אבל זהו שליח ציבור בשם כל הציבור לחזור ולשו על בורא עולם שיקבל את כל תפילותנו אבל זה לא חלק מהקדיש משום כך כאמור אנו הולכים בדרכו של רבנו שאם כבר ב-18 יש רק תשעה ולא עשרה לא יאמר קדיש לאחריו ומכאן לעניין קריאת התורה שכבר התחלנו לבאר את העניין אומר רבנו בפרק שמיני מהלכות תפילה וברכת כהנים הוא מונה שם בהלכה ה ו'ברים שהם זקוקים לעשרה כדי לאומרם אומר רבנו א וכן אין אומרים קדושה לאחר שבסוף ה הלכה ד' אמר שכצד תפילת הציבור יהיה אחד מתפלל בכל רם והכוונה ל18 לא פורס על שמע פורס על שמע עוד מעט נקרא את זה בפני עצמו והכל שומעין ואין עושים כן בפחות מעשרה גדולים ובני חורין הושליח ציבור אחד מהם ואפילו היו מקצתן כבר והתפללו ויצאו ידי חובתן משלימים בהן עשרה וואו שיהיה רוב 10ה לא התפללו וכן אין אומרים קדושה ולא קוראין בתורה ומברך לפניה ולאחריה ולא מפטירין בנביא אלא בעשרה וכן לא יהיה אחד מברך ברכת שמע רבנו מונה כל הדברים שטעונים עשרה תפילה בציבור וכן אמירת קדושה וכן קריאה בתורה וכן הפטרה וכן לא יהיה אחד מברך ברכות שמע זה הפורס על שמע והכל שומעין ועונין אחריו אמן אלא בעשרה וזהו הנקרא פורס על שמע ואין אומרים קדיש אלא בעשרה הנה עוד משהו שצריך עשרה הקדיש ואין הכהנים נוסעים את ידיהם אלא בעשרה נסיעת כפיים בעשרה והכהנים מןמניין שכל עשרה מישראל הם הנקראים עדה וכל דבר שבקדושה לא יהיה אלא בתוך 10ה וכל אלו הדברים שמנינו אותם אחת אחת למצוא חשבון שתעונים עשרה אם התחילו בהן בהן בעשרה והלכו מקצתן אף על פי שאין רשעים יגמרו השאר כלומר אסור לעזוב אבל אם קרה כל דבר ודבר תמשיך לציים אותו אתה לא רשאי לעבור לדבר אחר מכוח העשרה שהיו בדבר בדבר הראשון ולכן אם בפורס על שמע 10ה ופרש לא יוכלו לומר את תפילת 18 ם קדושה איך קוראים בקדושה כיוון שאין עשרה כי התפילה עומדת פני עצמה ופורס על שמה עומד פני עצמו למרות שהכל זה נחשב תפילה אבל סוף סוף לכל אחד יש את המעמד מיוחד שלו ואם התחילו 18 בעשרה ופרש אחד מהן אז את הקדושה אומרים כי הקדושה ממש חלק בלתי נפרד מהתפילה אבל לא יאמרו את הקדיש מכן כיוון שהקדיש עומד בפני עצמו אם היה להם בקדיש עשרה ועכשיו פרש ועוד לא התחילו לקרוא בתורה לא יכלו מכוח זה לקרוא בתורה אלא רק אם התחילו לקרוא בתורה אז זה נקרא מסיימים את התורה אף שמישהו מהם פרש כפי שהכסף משנה מעיר במקום שרק אם התחיל לקרוא בתורה אז ממשיכים ומסיימים את קריאת התורה גם כשמישהו פרש עד כאן בעצם התשובה לשואל אבל אי אפשר שהתשובה תהיה שלמה כי גם אי אפשר להבין את שאלת השואל אלא אם נתוודע להלכה נוספת בפרק 13 מלכות תפילה הלכה שישית נאמר שמונה פסוקים שבסוף התורה מותר לקרות אותן בבית הכנסת בפחות מעשרה אף על פי שהכל תורה ומפי משה מפי הג הן הואילו משמע שהן אחר מיתת משה רבנו הרי נשתנו ולפי כך מותר ליחיד לקרות אותם כלומר השמונה פסוקים האחרונים שבתורה מספרים כיצד השם קבר את משה כיצד מת משה האם משה כתב את הדברים האלה על עצמו לכאורה מישהו אחר כתב אותם כך זה משתמע אבל אמרו חכמים בגמרא שמשה רבנו הקדוש ברוך הוא הכתיב לו ומשה רבנו כתב אותם בדמע בין כך ובין כך רבנו אפילו שהוא מאלה מאלה שמתרחקים מאוד מאוד מאגדות כאלה למרות הכל הנה הוא דווקא תומך בגישה הזו שאכן משה רבנו כתב גם את אלה מכוח הנבואה כך נאמר לו בנבואה וכך הוא כתב אבל כיוון שנשתמע להדיות לאדם הפשוט שמישהו אחר כתב אותם מה שמוריד לכאורה בדרגה בדרגה מהם התירו את השמונה פסוקים הללו לקרוא ביחיד. מה זה ביחיד? מרן בעקבות רש"י מסביר קורא ביחיד כלומר לא מפסיקים באמצע שמונה פסוקים ומחלקים לעוד עולה לעוד עולה אלא קורא אותם היחיד ברצף את כל השמונה פסוקים האלה. רבנו לא כך פירש אלא רבנו אמר שאת העשרה הפסוקים שמונה פסוקים האלה קוראים אותם גם כשאין עשרה מישראל. אומר מורי במקום ה אה, אם התחילו לקרוא בתורה בעשרה, מסיימים את התורה גם כשאין עשרה. אז מה החידוש? נטאל לעצמנו שקוראים את הפרשה וזאת הברכה או קוראים את המעמד של שמחת תורה ופרש העשירי פרש. אז בוודאי שישלימו לא רק את השמונה פסוקים, ישלימו את כל המעמוד, ישלימו אותו בתשעה. כיכיוון שהתחילו בעשרה. אלא מורי אומר שאם באותו יום ש קוראים וזאת הברכה כבר לא נותרו עשרה לקריאת התורה בכלל לא התחילו את קריאת התורה בכלל כיוון שפרש אחרי תפילה מישהו פרש העשירי פרש ונשאר רק תשעה אומר מורי חידוש מעניין לפי רבנו יקראו בתורה התשעה אבל לא בבזאת הברכה רק את שמונה הפסוקים בהם ניתן להקל בגלל שהם משתמעים שכאילו משה רבנו לא כתבן ניתן לעקל ויקראו חזור וקרו חזור וקרוע את ה איך קוראים את ה מעמד הזה את את השמונה פסוקים הללו כדי לחול חמישה עולים כמו ביום טוב ואם אז כפי שקראו בארץ ישראל עדיין לא היה שמחת תורה כשקראו בפרשת זאת הברכה אז שבע פעמים קוראים את השמונה פסוקים שבעה עולים כדי לצאת דוחבת היום למרות שאין 10ה אל תשעה כי רק בשמונה פסוקים האלה יש דין מיוחד שאפשר לקרוא אותם גם בתשעה, לא יותר. ולכן השואל שאל, אם ככה, האם נוכל לומר שקריאת התורה, אם לא היה בהם עשרה מתחילה, אז יוכלו לקרום את השעת כל קריאת התורה? לא. בשאר קריאות התורה חייבים להתחיל בעשרה ורק אז מותר להמשיך. ורק בקריאת התורה של שמונה פסוקים זה דין מיוחד במינוק, כפי שבארנו רבי חנן אבן Да ви