שאל השואל ואמר, מה היא גדרה של מצוות ישיבת בסוכה? האם היא תלויה באכילה או איננה תלויה באכילה? אמר רבנו בפרק שיש, מהלכות שופר וסוכה ולא לו. הלכה ה ואלך כיצד מצוות הישיבה בסוכה שיהיה אוכל ושותה ודר בסוכה כל שבעת הימים בין ביום בין בלילה כדרך שהדר בביתו בשאר ימות השנה וכל שבעת הימים עושה אדם את ביתו ערי ואת סוכתו כבע שנאמר בסוכות תשבו שבעת ימים כיצד כלים הנאים ומצעות הנאות בסוכה. אוכלי שתייה כגון השישות וכוסות בסוכה. אבל כלי אכילה כגון קדרות או קערות חוץ לסוכה. המנורה בסוכה. ואם הייתה סוכה קטנה מניחה חוץ לסוכה. אוכלין ושותין וישנים בסוכה כל שבעה, בין ביום בין בלילה. ואסור לאכול סעודה חוץ לסוכה כל שב. ואסור לאכול סעודה. משפט מאוד חשוב ואסור לאכול סעודה חוץ לצוכה כל שבעה. אלא אם אכל אכילת ערי כבצה או פחות או יותר מעט ואין ישנים חוץ לסוכה אפילו שינת ערי. ומותר לשתות מים ולאכול פירות חוץ לסוכה. ומי שיחמיר על עצמו ולא ישתה חוץ הסוכה אפילו מים הרי זה משובח עוד הלכה אחת ואז נבין את הכל אכילה בלילי יום טוב הוראשון בליל יום טוב הראשון בסוכה חובה אכילה לשים לב אכילה בליל יום טוב הראשון בסוכה חובה אפילו אכל כזית פת יצא ידי חובתו מכאן ואלך רשות רצה לאכול סעודה סוע בסוכה רצה אינו אוכל כל שבעה אלא פירות או כליות חוץ לסוכה אוכל כדין אכילת מצה בפסח ובכן כל המדייק מדברי רבנו ובהמשך הדברים שלא קראנו המצווה כפי שרבנו הבין אותה וכן הגאונים היא שהאדם עובר דירה מדירת הכבע שלו הוא עובר דירה לסוכה כל מרכז חייו בשבעת הימים עובר לסוכה תכילה, שתייה, שינה, בילוי, הכל בסוכה. ממש מרכז הכובץ עובר מדירת קבע לדירת ערי. ודירת ערי הופכת להיות דירת כב של שבעת הימים. זוהי תמציתה, זוהי הגדרתה של המצווה. ולכן אדם נכנס לסוכה בשביל לאכול ולשתות. אף על פי שלשתות מים הוא יכול לשתות גם מחוץ לסוכה. אבל ישב רוצה לשבת, לשתות, להנות. מברך אשר קצנו בצותיו צנו יושב בסוכה. אפילו שהוא לא חל פת בכלל לא קשור בכלל באכילת פת רוצה לישון הוא היה בחוץ ורוצה לישון נכנס מברך אשר קדשנו צה רצבן נשב וסוכה למרות שהוא לא אוכל פת אלא ישן כל דבר ודבר שהאדם נכנס לסוכה ומתיישב שם מברך על כל ישיבה וישיבה אפילו 100 פעם לעומת זאת הפוסקים האחרים התלו את מצוות ישיבת סוכה באכילת כזית פ ואמרו א מתי אדם מקיים מצוות ישיבה בסוכה באופן כזה שמברך עליה שמברך על מצד לשבסוכה רק אם הוא אוכל כזית פת ומשום כך ביום מכל הימים חוץ מהיום הראשון מהלילה הראשון לא יברך עלשב בסוכה אלא עד שהוא מחזיק את הלחם מברך המוציא ואחר כך לשב הסוכה אומר מרן מצד הדין יברך לשב והמוציא אבל הוא מציין שנהגו נהגו שמברך המוציא ואחר כך לשב למה כדי להיות בטוחים שאם אתה מברך לשבע סוכה סוף לא תהיה ברכה לבטלה וכבר בירךת המוציא ואז זה בטוח שאתה תאכל רבנו לא מסכים איתם רבנו אומר עניין של הפת בשבת סוכה יש לו שני הבטים. הבת אחד ייסורי והבת אחד מצוותי. היבט ייסורי. אסור לאכול למעלה מקבצה פת מחוד לסוכה. איסור לא רק מצווה לשבסוכה. אסור בכל שבעת הימים לאכול למעלה מקבצה פת מחוץ לסוכה. אלא בסוכה. זה בית ייסורי. בית מצוותי מצווה על האדם לאכול בלילה הראשון של חג הסוכות מינימום כזית פת בסוכה כלומר בשאר הזמנים חוץ מליל סוכות חוץ מליל סוכות הראשון אם אדם רוצה לאכול אורז דורה פדורה או כל דבר אחר פירות ירקות בס רק לא לחם. אז הרמב"ם יאמר לו, "כל הכבוד, אתה מקיים מצווה. מתי רשאי לברך? אבל אם תחליט לאכול את הבשר מחוץ לסוכה או את הפרי מחוץ לסוכה או את פת אורז מחוץ לסוכה או את פתראה מחוץ לסוכה, אין עליך שום איסור. כי החיוב הוא שיש בו פת ייסורי. פת. אבל אם תיכנס ותאכל פת אורז או פת או בשר או ביצה או פרי בסוכה אתה מקיים מצווה ואתה מברך אומרים הפוסקים אחרים לא אם תאכל למעלה מכבץ הפת מחוץ לסוכה כל שבעת הימים תעבור עבירה אנחנו מסכימים עם הרמבם בעניין הזה אבל אם אתה תאכל פת אורז בתוך הסוכה או פת ג דרה בתוך הסוכה או על האש תאכל אצלי בתוך ה סוכה או ביצה או פרי ולא תאכל שום פירור לחם אינך מברך אשר כדשנו מצות שבסוכה זו שיטתם ואנחנו כאמור חולקים על זה רבנו חולק בתקיפות על זה ואומר כל כניסה וכניסה כל ישיבה וישיבה מברך יוצא איפה רבותיי עלי בדידנו כל אמת שאתה מבלא בסוכה מברך על זה והוא מקיים מצח אבל לא יעבור על איסור אם הוא לא יהיה בסוכה הכל עוד לא אכל לחם ובלילה הראשון חובה לאכול כזית פת ביחס ללילה הראשון אחרי בקשת המחילה יש פוסקים שבגלל שבגמרא אמרו לומדים גזירה שווה טו טו 15 ח 15 מליל הסדר ליל הסוכות מה ליל הסדר חובה לאכול כזית מצה אף בליל סוכות חובה לאכול כזית פת ואז לקחו את הגזירה שבה הזו ואמרו כשאתה אוכל כזית פת בלילה הראשון בליל הסוכות תאכל אותה נטו בלי חילבה בלי מרק בלי טיגון תאכל אותה נטו כמו שאתה אוכל כזית מצה אחרי בקשת המחילה מחילה מקבות תורתם זאת לא המשמעות שהרי בליל הסדר אנו מברכים ברוך אתה השם אלוקינו מלך העולם אשר קדשנו מצותיו וציונו על אכילת מצה ובלל סוכות אין אנו מברכים אשר קדשנו במצוותיו וציונו על אכילת פת אין חיוב בתור מצוות עשה שעומדת בפני עצמה לכל פת אלא שההגדרה של האכילה של הסעודה של ליל סוכות ראשון חייבת לחלול בתוך הפת אבל לא שזה מצוות עשה כל פת הגע בעצמך אפילו בליל בליל הסדר כשאוכלים כשאכלים מצה מותר לשרות מצה במים ולתת אותה לזקן ולאכול מה שאסרו לבשל מצה זה משום שהוא מסיר את טעמה את טעם המצה לא טעם הפת שאנחנו אוכלים כל השנה פטות פטות ממש מבשלים את זה ומברכים אומ לחם לארץ יש הבדל בין טעם מצה ובין טעם פת טעם מצה זה מצווה שוליל הסדר זה טעם טעם מצה ולכן מצה מבושלת לא יוצאים מדי חובה אבל טעם פת גם מבושלת זה המוציא לחם לארץ ומשום כך בלילה ראשון מותר לאכול את הכזית פת מבושלת מתוגנת חתיכת בשר איך שעולה על דעתך ולפי טעמך ולפי תעבונך רק בנמוסין בפרק זמן של כזית בחדי אכילת פרס שלא תאכל פירור כעת ועוד 10 דקות עוד פירור אלא בכדי אחילת פרס ונמוסים ואז בוודאי יצאת ידי חובה ואין צריך לדקדק האם אני אכלתי כזית פת לבד או לא כל הדקדוקים האלה אחרי בקשת המחילה אין מקום המם המקיים והראיה רבותיי אם אישה בליל לעשה סוכות תרצה לאכול כזית פת אבל היא לא חייבת כי היא לא חייבת בסוכה ובליל הסדר היא חייבת לאכול מצה היא חייבת ממש ומשום כך כל ההבנה שלהם בגזירה שבה זו אחרי בקשת המחילה מצליחה עיון גדול מאוד אבל מכאן נסיים בדבר מאוד מאוד חשוב מה יהיה רבותיי אם בליל הסוכות אדם ברך ברכת המזון וברכת בונה ירושלים שכח יעל בבוא מה הדין? התשובה רבותיי, אם הוא גמר את בוני ירושלים ויכול מידית לכעת, עוד לא אמר הטובה מתיב, אז מברך ברכה בפני עצמה שכוללת את קדושת המועד. כמו בליל שבת שאם אדם לא אכל א שכח להגיד לצבח חליצנו בבונה ירושלים ואמר ברוך אתה השם בונה ברחמדש אמן מברך באותו מקום ברכה מיוחדת על ברכת על ברכת השבת. אם לא, אם כבר אמר הטוב המתיד, חוזר לברכת המזון מהתחלה. ואילו אישה רבותיי, אם אישה אפילו בלילה הראשון לא אמרה עלב יבוא בברכת המזון בבוני ירושלים, לא חייבת לחזור כי לא חייבת מצוות ישיבה, רק הגבר הוא שחייב. אז יוצא איפה שבאמת זה דין מיוחד בלילה הראשון. מה יהיה רבותיי ב יום הראשון של הסוכות, לא ליל ראשון בחול מועד של סוכות שכחנו ולא אמרנו יעלה ויבוא בבוני ירושלים הגברים שחו לא אמרו בו לא חוזר למה כי הרי אכילת לחם היא אופציה זה לא חיוב הוא יכול לאכול לאכול אורז יכול לאכול לאכול דורה יכול לאכול פירות יכול לאכול דברים אחרים נמצאנו למדים שגדרה של מצוות ישיבה בסוכה היא כל ישיבה בישיבה כל ישיבה וישיבה אבל בפען החיובי של חובה ואיסור זה לילה הראשון לפחות כזית פת בלילה הראשון עד כדי כך שזה מעוגן שאם לא ברך בבוני ירושלים חוזר רבי חניה ברגשמר