שאל השואל ואמר האם הוא רשאי לבצוע ביום שבת על שתי קובנות או לא או אם יש לו רק פיטה אחת האם יכול לצרף את הקובנה בטור לחם משנה או לא ובכן לענו דעתנו התשובה חיובית בשני המקרים דהיינו שבוודאי ובודאי הוא יכול אם הוא אוכל רק קובנה וקובע את סעודתו על הקובנה שאז הוא יכול לברך על שתי קובן כמו שני כקרות כי לדעתנו כל הקובע הסעודה על קובנה נוטל ידיים מברך על נטילת ידיים ומברך המוציא ומברך ברכת המזון ובאמת שכך פסק השמירת שבתלכתה פרק א הוא פסק שאם קובעים סעודה שאם קובעים סעודה על שני קוראים עלפת הבאה בכסלים בפרק נ בפרק נלכה טז הוא כותב, הקובע סעודתו על פת הבאה בכסנים, דהיינו עוגה, יכול הוא לקחת שתי עוגות שלמות ללחם משנה ולבצוע עליהן. אבל זה התוספת שהוא מוסיף, אם קובע סעודתו על הלחם, לכתחילה אין לצרף פת הפעה בכסניין ללחם משנה. גם אם בדעתו לאכול ממנה בתוך הסעודה. באמת בנקודה זו יש מקום לחלק כפי שנבאר בהמשך דברנו. ראשית דעתנו היא דואה שהקובנה היא איננה מיני בישול אלא מיני מאפה. ואין לקחת בחשבון את מה שאלו מי שאלו. את הזעה שיש בתוך הסיר קובנה או את השמן שיש בקרקעית הסיר קובנה זה כלל אוכלל איננו מגיע לדרגה של בישול אלא היא הייתה ונשארה מן מעפה אלא שלכתחילה אין מברכים המוציא בגלל שאין עליה צורת הפת הרגילה אבל אם קבע עליה סעודה אז בוודאי וודאי שנותנים ידיים בברכה ומברכים המוציא בברכת המזון ולכן אין צלס ספק שיכולים לקחת את זה כשני קקרות בתמן היו נוהגים בשבעת ימי המשתה של החתם שמגישים ג'עלה ואחר כך ניגשים לסעודה והיו נוהגים לסעודה בשבעת ימי המשתה להגיש קובן והיו כאלה שלא אכלו פת אלא רק קובן וברום על כל ספק הם נטלו ידיים וברכו כי זו הסעודה שלהם ולכן באמת כל מיני מעפה של מיני מזונות של מיני מעפה שקבע להם סעודה כמו שהשמירת שבת כלך אתה אומר יכולים הם להיות לחם משנה אבל כאן הוא הוסיף ואמר שאם הוא אוכל לחם ויש לו גם מיני מזונות מ מני מעפה שלא לכתחילה לא יצרף עוגה מיני מעפה יחד עם הכיכר לחם למרות שאין לו כיכר שני באמת בנקודה זו אנחנו צריכים לומר כדלקמן קובנה כן אתן לצרף עוגה אפילו אם מנאפה תלוי במה זה תלוי עוגה, מיני מזונות עוגה, אפילו מיני מעפה. בדרך כלל לא אוכלים בתוך הסעודה אלא אחר הסעודה. יש כאלה שאוכלים אחרי ברכת המזון כמיני לפטן ויש כאלה שמגישים את העוגה המתוקה לפני ברכת המזון, אחרי שהוא משך ידו מן. במקרה כזה שמגישים עוגה כלפטן. אחרי שמשך ידו מנפת לפני ברכת המזון, הדין הוא שחייב אדם לברך בורא מיני מזונות ולאחר מכן ברכה מען ולאחר מכן ברכת המזון. כלומר אין ברכת המזון פותרת את העוגה המתקתקה הזו שמגישים אותה כלפטן אחרי שמשכים מידה מן הפת אלא היא עומדת לפי הגדרים. שדברים שאינם נאכלים בתוך הסעודה ומחמת הסעודה קובעים ברכה לעצמם לפני ואחרי לא מבעיה פירות לא מבעיה גידות אלא גם עוגות זה הדין ולכן אמרנו אם מדובר בעוגה כזו יכול להיות באמת שאין אפשרות לצרף אותה ללחם משנה אבל הקובנה לכל הדעות הרי אנחנו אוכלים את הקובנה כחלק מהסעודה אם לא עיקר הסעודה. הנה ניקח דוגמה ביום שבת לוקחים שני כקרות בוצעים עליהם או לאחר מכן עיקר האכילה אצל רבים עיקר האכילה עם הקובן ג'חנון מלאוח זה מה שמאוה יחד עם ההריס וכולי אז יוצא ששני הלחם היה רק בשביל הפתיח בשביל הברכות ולא יותר אבל עיקר הסעודה זאת כמובן מכאן שהדבר פשוט שאם אין לו שני כקרות רק כיטה אחת ויש לו קובנה שהוא יכול לצרף את הקובנה ללחם לכיכר הזה או לברך על זה כשני לחם רבי חנינו בן עכשיו תוכל