חל שואל ואמר מהו הדין שיש להם בבית חולה סעודי ולא אחת לא עלינו מפריש הפרשות ויש צורך לא רק לקנח קינוח מקומי אלא את כל הגוף כולו בגלל התינופת והשרחון ויש פעמים שבשבתות חורפיות אין להם מדוד שמש, אלא מים שהוסקו בדוד חשמל. ואז השאלה היא, האם מותר לרחוץ את אותו חולה במים כאלה שעוסקו בדוד חשמל? והתשובה על ידי גוי כן על ידי יהודי לא ונסביר את הדברים. החולה הזה הוא בגדר חולה שאין בו סכנה. נכון שיש לו הרבה סיכונים, אבל במצב הסטטי שלו הוא חולה. אבל חולה שאין בו סכנה. והדין הוא שלגבי חולה שאין בו סכנה נדחים מפניו איסורי דרבנן, לא ייסורי תורה. בפרק שני, מהלכות שבת על חוד רבנו כותב חולה שאין בו סכנה עושים לו כל צרכיו על ידי גוי כיצד אומרים לגוי לעשות לו והוא עושה לבשל לו ולאפות ולהעביר רפואה מרשות לרשות וכיוצא באלו וכן כוחל עיניו מן הגוי בשבת אף על פי שאין שם סכנה ואם היו צרכיו אין בהם מלאכה עושין אותם אפילו ישראל לכן מרן השולחן ערוך אור החיים סימן שכח סעיף כותב את הדברים הבאים חולה שנפל מחמת חולו למשקב ואין בו סכנה או שיש לו מחוש אומר הרמה שמצטער וחלם ממנו כל גופו שאז אף על פי שהולך כנפה למשקב דמה אומרים לגוי לעשות לו רפואה אבל אין מחלין עליו את השבת באיסור דור תאה אפילו יש בו סכנת עבר ולחלל עליו ישראל באיסור דרבנן בידיים יש מתירים אפילו אין בו סכנת איבר ויש אומרים שאם יש בו סכנת איבר עושים ואם אין בו סכנת עבר אין עושים ועוד יש אומרים ויש אומרים אבל בכללי וברמה עקרונית חולה שאין בו סכנה התירו לו ייסורי דרבנן שבת אבל לא ייסורי דאורייתא ולכן להתרחץ מדוד שהוסק בחשמל בערב שבת וקיבו אותו לכאורה הייסורות דרבנן כי הרי אסור אסרו חכמים משום גזירת מרחצאות לרחוץ את הגוף כולו במים שהוא חמו אפילו מערב שבת אבל לכאורה כאן אפשר לעשות זאת אבל המבנה של הדבדים שלנו הוא כזה שבזמן שאנחנו פותחים את המים זורמים מים קרים לדוד והועיר בדוד יש מים רותחים אז המים הקרים אשר זורמים לדוד מורטחים על דמים הרותחים וכאן באנו למחלוקת יש פוסקים שאומרים שההרצחה ובישור כאלה הם מדרבנן. רבנו לא חן. רבנו אומר זה איסור דאורייתא. בין אם אתה לוקח מים ביום שבת שם אותם על גבי האש, לא הבערת אש, יש לך להבות מערב שבת ואתה לוקח מים ומחמם אותם על גבי האש. זה דאורייתא. אבל גם אם אתה מחמם על ידי תולדות האור, זה גם כן נחשב דאור. בית. ולכן אם אדם ביום שבת לוקח את הסיר של ההריס מעל גבי האש וזה כלי ראשון וכולו רופח והוא לוקח ביצה שובר אותה ושם את הביצה בתוך הסיר הזה לא על גבי האש אלא בתוך הסיר שהוא כלי ראשון סיר הריס ומיד מתבשל אתעוצמת החום של התבשיל הזה זה נקרא תולדות האור כי זה אין עוד אור זה תולדות האור וזה דאורייתא לפי רבנו זה דאורייתא ולכן אם הוא א ירחץ את יקירו במדוד א חשמל הרי הוא מבשל דאורייתא מרח דאורייתא זה איסור תורה ואיסור תורה לא נטחה מפני חולה שם הסכנה אבל על ידי גוי מותר כי אמירה לגוי שבותיי אם מדרבנן ולכן עד הגוי מותר. מה שכן בוודאי בוודאי שמותר לו לוחוץ אותו במדוד שמש. לפי רב מורי אפילו בריא יכול להתרחץ כל גופו במדוד שמש. אלא אפילו הרב עוד יוסף אשר עוסר לרחוץ את כל הגוף במד שמש לחולה הוא יתיר. כיוון שחולה שאין בו סכנה הוא יתיר איסור דרבנן. ומשום כך רק בחיגבנה מותר. אבל בברכים אח אסור והקדוש ברוך הוא ישלח רפואה שלמה לכל חול ובצר רבי חני