שאל חברנו רבי חיים גרין את השאלה הבאה, האם היוד שבתפילין של יד צריכה להיות צמודה לבית של התפילין? לשאלה הזו צריך קודם כל להקדים שאלה מה היו בתפילין של יד ואז ניתן להשיב תשובה לשאלה הזו אנו סבורים זאת אומרת מן המפורסמות שמה זה היום של של התפילין של יעד שהכן שהרצועה נכנסת בתוך המעבר של התפילין של יד מזדכרת לה מזדכרת לה חתיכת רצועה שבראשה יש קשר שהוא קמיניד ולזה מתכוון רבי חיים לגבי אותה רצועה מזדכרת שבראש יש קמיניד ואז הוא שואל האם היא צריכה להיות צמודה לבית של התפילין? כי מצאנו מנהגים שמצמידים את היזו לתפילין של יד. יש מהם שמצמידים אותה בשעת ההנחה דואגים שהקשר יהודק באופן כזה שאותה י' תהיה צמודה אל התפילה אל התפילין. התפילין של יעד. ויש כאלה שבכלל כבר מחברים אותה כמעט חיבור של קבע. תופרים אותה באופן כזה שלעולם היזמודה אל התפילה של יעד. וכאמור השאלה היא כלפי המציאות הזו והמנהג הזה. האם אכן כך צריך לנהוג או לא? לעומת זאת אומר מורי שלפי רבנו אין ה כוונה לי' הזו כי לפי רבנו אין י כזו יש קשר שכמין י ונסביר את הדברים הנה רבנו מונה בהלכות תפילין אז 10 הלכות למשה מסיני שהם קשורות ל מתייחסות לתפילין ואחד מהם זה קשר קמין ד ברצועות של תפילין של ראש אבל רבנו לא מנע בתוך ה-10 ההלכות האלה קשר של י בתפילין של יעד ואם כן היכן אנו מוצאים בדברי רבנו קשר מישל יוד אומר רבנו בפרק שלישי מהלכות אה מהלכות תפילין ומזוזה בספר תורה הלכה יד לפי כתבי יד של מורי ויגמה לפי דפוס וילנה שם כתב רבנו את הדברים הבאים הוא מכניס רצועה של ראשובר שלה ומקיף במידת ראשו וקושר קשר מרובע כמין ד' זה מתייחס כמובן לתפילין של ראש וקשר זה צריך כל תלמיד חכמים ללומדו ואפשר להודיע צורתו בכתב אלא בראיית העין וזה גמר להתייחס לקשר קמין ד בתפילין של ראש עכשיו ממשיך רבנו באותה הלכה וכותב וכן בשל יד כושר קשר כמין י ותהיה הרצועה של יד עולה יורדת בתוך הקשר כדי שירחיב ויקצר בעת שירצה לקשור על ידו אומר מורי בהערה לא הערה מאוד מאוד מעלפת לדעת רבנו הקשר של רצועה שהוא קמין לולאה שבו נכנסת הרצועה ומתהדקת סביב הזרוע הוא היום ולא כעוד לא כרשי אלא שנהגו גם לקשור בקצה הרצועה גם י דרשי וזה צורתו למי שיש כעת תפילין של יד שהוא חלץ אותו אז יביא ונגים נדגים את זה במיידית שזה הדבר הטוב ביותר קשה להראות להם קשה להראות להם הנה ברוך תהיה רבי דמי ובכן שימו לב הנה אני עומד לצורך העניין. אתם רואים? מורי אומר הרי כאן הלולאה הזו נועדה בשביל שאנחנו מותחיים ופותחים לפי רוחב הזרוע עד שאנחנו מכוננים את התפילין של יד על הכיבורת אז אנחנו מותחים את הרצועה בלולאה הזו. מותחים מחזקים. אומר מורי זהו הוא הקשר כמין של י דהיינו כשאנחנו רואים את הרצועה הזו נכנסת בלולאה הרי זה יוצר קמיני יודולאה פלוס הליטה הזו יוצרת קשר קמיניות לעומת זאת רשי סבור שכאן בקשר הזה שבה כושרים את קצה הרצועה שהחדרנו לתוך המעברתא יש חתיכת משאירים משאירים חתיכת רצועה מזדקרת וקושרים את ראשה קמין י ועל זה סובבת השאלה האם הוא צריך להיות מהודק או לא צריך להיות מהודק אבל לפי רבנו לא זה הקמיניות דהיינו הרצואה שנכנסת לתוך הלולאה שאותה מותחים מהתקים מרחיבים זה קמיניותד ולא ולא שיש רצועה מיוחדת מזדכרת יוצא איפה כבר לפי רבנו לא שייך לומר שהקשר של יוד הוא מהודק לבית. לא יכול להיות דבר כזה אלא לעולם לעולם הוא כלפי הלב. זה נכון כי הרי אנחנו מהקים אבל אז התפילה היא באמת כלפי חוץ והקשר הוא כלפי הלב. אבל לפי רש"י שיש לנו מה שנקרא לולאה מזכרת עם קשר קמין של יוד אז באו מנהגים שמקורם ב קבלה וזה כבר נזכר בזוהר ובאו ואמרו שיש חשיבות גדולה שהקמיני הזו תהיה צמודה לבית של תפילין חלק פרשוב צמודה לבית של תפילין בזמן ההנחה ואז איך מניחים לפי החן האשכנזים וכן לפי אנחנו לפי אנחנו אנחנו מהתקים ומעבירים את הרצועה מלמעלה לא מלמטה כמו אחנו הספרדים, אלא מלמעלה אנחנו מעבירים את הרצועה מלמעלה וככה מסובבים מסביב ליער. אז כשמעבירים את הרצועה מלמעלה דואגים שהקשר מין שליות כזה יהיה יהיה צמוד לבית. זהו המנהג האחד. אבל לפי מקובלים נוספים צריכה להיות מידת הצמידות כמעט לעולם. דרך אגב, אתם שמים לב שהתפילין הזה יש לו איזה מין מחסה כזה שאפשר להוציא אותו ולהחזיר אותו מעליו כדי לשמור על הריבוע שחסח חלילה לא יתפגם וכדי למלא אחרי המנהג הקבלי הזה אז מה עשו כפי שאתם רואים למטה עשו מגרעת כדי שבאמת הקשר של יוד הזה יהיה צמוד כשיצמידו אותו הוא יגע הוא יגע בגופה של התפילה ולא במכסה שמעליה על זה להיות כשהוא מניח א צריך זה או להוציא את זה