מעשה שהיה כך היה מעסיק אשר יש לו מפעל ויש בו עובדים רבים. שם לב שחסר לו כספים מן הקופה. מדי יום ויומו הוא רואה שיש לו חסר. הדקין מצלמות במפעל. והתחיל לעקוב והי היום הוא רואה כיצד אחד העובדים הבחירים שלו מגיע לקופה כשהוא נראה בעליל כיצד ויפן כובחו ויר כי אין איש והוציא כפפות מכיסו שם על ידיו והתקרב אל הקופה באי שעתה הפעיל המעסיק את ההזעקה שבכל המפעל ההוא פחד וניסה להימלט מאותו מקום שלא יתפס על חם אלא שהמעסיק כבר רדף אחריו תפס אותו ואמר לו אתה מפורר תסתלק מהרמקום העבודה. ההוא כדי להגן על כבודו אמר מה פתאום מה פתאום אתה מפטר? אל תיגע בי. אמר לו אתה מפורר. צא כעת מןמפעל. מטבע הדברים יש מה שנקרא מתחממים. ההוא אומר אתה לא תיגע בי ואתה לא תוציא אותי למפעל. דחף אותו בעל המפעל. וגרר אותו החוצה מחוץ למפעל. העובד הזה טבע את המעביד א' בחבלה שחבל בו כתוצאה מגרירתו החוצה. ב' קבע ממנו את התשלום של היומית שמגיע לו וטען שאסור לו לפטר אותו. והשאלה היא מה הדין בחיי גבנה? תשובה. אם עובד רוצה לחזור בו באמצע היום מעבודתו רשאי, כי איננו עבד, אבל מטבע דברים יתחשבנו ביחס להפסדים שעלולים להיות למעביד תוצאה משבירת הסכם העבודה בו ביום. וכן מעביד שכבר אין לו אמון בעובד יכול לפטרו אי אפשר להעשיק אדם בעל כורחו אבל יצטרכו להתחשב מה שמגיע לעובד האנזקים הכספים הנובעים כתוצאה מהפיתורים הדחופים זוהי ההלכה בכללי באופן כללי אבל עלן לדעת שבשעה שמעביד חושב בעובד שהוא אה גונב אותו. אז אם החששות האלה מבוססים הוא יכול לפטרו מידית. דהיינו זוה מספיק טובה בשביל לפטרו באופן מיידי. וכן אפילו להורות לו לעזוב את המקום מיד. ואם ההוא העובד מסרב לצאת, דינו כמו כל מסיג גבול שלפי ההלכה מסייק גבול. המושג יכול לדרוש ממנו במפגיע לצאת. היה והוא לא יוצא. יכול להפעיל כנגדו כוח סביר כדי להוציא. ואם במסגרת הפעלת הכוח הסביר הזה נחבל המשיג גבול, הרי בעל הבית פטור מאות החבלה. הווע והפעיל את ההקאה. כשלא הייתה לו ברירה והוא סרב לצאת. כך עובד שנדפס בכלכלתו בזמן שהוא אמור לגנוב. אם המעביד מפטרו ודורש ממנו לעזוב מיד את המקום, יש לו מעמד של משיג גבול. ואם הוא מסרב לצאת, יכול המעביד להפעיל כנגדו כוח סביר. ואם במסגרת הפעלת הכוח הסביר הזה הוא חבל בו, הוא פטור. ההלכה הזו למדנו אותה בשולחן ערוך חושפט סימן ככא סעיף ו אומר מרן בכל מקום שחובל בחברו בכוונה חייב בחמישה דברים כלומר אם אדם מכה את חברו בכוונה ופוצע אותו חיה בחמישה דברים ולא לחינם כתב רן בכוונה כי אחד המרכיבים של הפיצויים שאחד מחמישה דברים שמרכיבים את הפיצויים פיצויין זקין זה בושת ובושת חייבים רק שמתכבלים אפילו נכנס חברו לרשותו שלא ברשות זה נקרא מסיג גבול וחבל בו והוציא חייב דין שיש לו רשות להוציאו אין לו רשות לחבול בו כלומר אם יש מסייק גבול אז אמ מפסג יכול לדרוש במפגיע מהשיג גבול לצאת אבל לא להפעיל נגדו כוח אבל אם הוא מסרב אם המשיג גבול מסרב מסרב בו ואינו רוצה לצאת יש אומרים שיש לו רשות אפילו לחבול בו כדי להוציאו כלומר להפעיל כוח סביר נגדו כדי להוציאו ואם באותה מסגרת של הפעלת כוח סביר חבל בו אז הוא יהיה פטור אלה הם דברי מרן הוסיף הגהה וכן מי שיש לו משרט וחושש שיגנוב לו וכבר המפרשים פירשו בנסיבות שיש לחששות הללו בסוס וחושש שיגנוב לו יוכל להוציאו קודם זמן השכירות כלומר פיטורין במיידי יוכל להוציאו קודם זמן ה חירות ומשמע מכאן לא רק להוציאו קודם זמן השכירות אלא גם לא לשלם לו את ההמשך כי לא להסכם כזה נחתם ההסכם שכירות או נקבע ביניהם הסכם השכירות ואם מסרב אם העובד הזה מסרב יוכל המעביד להכותו עד שיצא כלומר הופך להיות מעמדו כמסיג גבול וידרוש ממנו שיצא מן המפעל ואם לא יוצא יכול להוציאו בכוח בכוח סביר ואם הוא נחבל אזי המעביד פטור ללמדנו שלא לחשוב ש מה שנקרא כשלפעמים יחסים מדרדרים בגלל רגשות ומתחממים אז אולי במקרה הזה הועיל וזה דרדר אולי נחייב את המעביד שהיגיע לרמה כזו רגשית גבוהה פיטר אותו במיידי, דרשן מהמפעל, לא רצה לצאת, הוציא אותו, גרר אותו בכוח, שאולי בגלל שהוא נדפס לתגובה רגשית כזו עמוקה שגרה אחרי הפציעה שאולי נחייב אותו, לא. העובד נהג או התנהג או אמור להתנהג ברמה כזו שהיא הופכת אותו למסיק גבול ואז לא בעיה שכבר אין ולא חייב המעבית להשיק אותו בנסיבות כאלה, אלא שכאמור גם לא להרשות לו להיות במפעל. אין אדם חייב להחזיק אדם שהוא חשוד בגניבה כן ועוד עובד וכיר שנתן בו את מלו כל האמון שאז בוודאי ודאי יש לו גדר של מסיג גבול שיכול לא רק לפטרו אלא להוציאו באיך קוראים אפילו בכוח אם הוא מסרב לצאת ואם במסגרת זו נחבל המעביד פטור. רבי חני בן הגשמ