כתב רבנו בהלכות כלי המקדש פרק תשיעי הלכה שלישית המעיל כולו תכלת וחוטיו כפולים 12יו ארוג בתחילת הריגתו ואין לו בית יד אלא נחלק כנפיים מסוף הגרון עד למטה כדרך כל המעילים ואין בר אלא כנגד כל הגרון בלבד והקורע פמעיל לוקה שנאמר לא יקרע והוא הדין לכל בגדי כהונה שהקורע אותם דרך השחתה לוקה לפי התיאור שרבנו מתאר המעיל הוא בעצם דומה לטלית קטנה שהרי הוא אומר שיש לו הריג מסביב לג כלומר, אין לובשים אותו אלא בדרך השחלת הראש לתוך הפיה של המעיל. ואסור לקרוע את פי המעיל, אלא הוא חייב להיות תמיד מקיף מסביב ואין לו בית יעד, כלומר אין לו שרבולים והוא נחלק, אומר רבנו לשני כנף שני כפניים, מסוף הגרון ומטה ומן העורף ומטה. זאת אומרת יש כנף ויש כנף וזה דומה לטלית קטנה שיש לה פיה כאן משחילים את הראש ויש כנף ויש כנף מטבע הדבר כמובן הרב כאן מיד משיג אומר מניען לו מניען לו כלומר יש לו תרוניות כלפי רבנו מניען לו אז הסתערו המפרשים מהם נותנים מקורות שהיה לרבנו מקורות ומהם אומרים בטח היה לו מקור. הכסף משנה אומר גם הרמ"בן על התורה כך מפרש כמו שרבנו פרש ובטח היה לו ברייתה אבל האור שמח מציין מקורות אחרים מציינים כל מיני מקורות וכולי אבל מטבע הדברים שהתעוררה השאלה מה בנוגע לציציות למה לא הטילו ציציות במעיל אז כבר מורי מביא בשם זכר ישעיה שהביא בשם הפרי מגדים את הקושיה הזו. למה לא הטילו ציציות במעיל? וה הפרי בגדים תרץ שני תירוצים. תירוץ אחד שלבישת בגדי כהונה זה מצווה ומצוות לא להנות ניתנו. הרי לא נהנה מן הבגד ופטור. אבל התירוץ הזה אחרי בקשת המחילה אם ככה, למה בכל זאת ראו בלבוש לכהן שיש בו גם צמר וגם פשתים איסור כשהוא לובשם שלא בזמן עבודה, שרק בזמן עבודה יבוא עשה ויתחיל לו את העשה. אבל שלא בזמן עבודה יש איסור. ואם תאמר שכל דבר שהוא משום מצווה אינו בגדר לבוש ואין לבוש לגבי המצווה ציצית אינו לבוש גם כן לגבי איסור כלעים מה ראינו על כך ולכן התירוץ הזה של הפרי בגדים דחוק אינמה כיוון שבגדי כהונה משל ציבור לא קרן בגדיהם כלומר הכסף המימון של בגדי כהונה של ציבור זה לא נקרא בגדיהם וגם כאן אחרי בקשת המחילה מחלוקת היא שנחלקו המפרשים אם בגד של שותפים חייב בהטלה ציצית או לא. ורבנו לא כתב שבגד של שותפים פטור מציצית. ומה זה ציבור? זה שותפים. ולכן גם התירוץ של הפרי בגדים, התירוץ השני צריך עיון. מורי אומר וכל הקושיה תמוהה במחיצת רבנו דרבנו סובר שאין אדם יוצא ידי חובה ציצית אלא על ידי עתוף ראשו ורובו. וכל בגד שאינו לובשו דורך עטוף, אינו חייב בציצית. כלומר, מה זה? מתי בחייבים ציצית? כל תלית שאני יכול לשים אותה על הראש ולהתעטף ראשי ורובי אז היא חייבת אם יש בה ארבע כנפות. לא משנה שלפעמים היא נמצאת ככה, אבל העובדה שאני יכול להתעטב בראש ולתעטף ראשי רובי בת ארבע כנפות אני חייב בציצית. אבל במעיל הזה או בטלית הקטנה אין לי שום אופציה של עטוף על הראש, אלא רק השחלת הראש בתוך הפיה ואין שום עטוף ראש ולא ייתכן עתוב בראש. לכן לא חייב בציצית כי זה לא דרך עטוף כלל. באמת כבר הרדוז הרדוז על ה על ה על דברי רבנו זאת אומרת על המקום על דברי רבנו הוא בעצמו מעורר את השאלה למה לא לא הניחו ציצית ווא אומר ואם תאמר כיוון שהיה מעיל בעל ארבע כנפות למה לא היה חיה בציצית וכי תמחנמי כלומר אולי תגיד באמת כן שמוציות שמה אז אומר הרדז לא מצינו שהוזכר זה כלל מה אני יכול הרי אחרת היו כותבים שהיו בציציות ולא הוזכר דבר הזה כלל לכן יוצאים מתוך הנחה שלא היה ציציות במעיל וכי תאמה משום דבגדי כונה צריכים שיהיו עד העקב כלומר הבגדים של הכונה משתלשלים עד העקב מקסיש ומקסיש במקסיש ונמצאו הציציות נגררים על גבי קרקע אומר הרדבז מה אתה מה אתה מתרגש מה בכך על הרצפה היה מהלך והרצפה נתקדשה באמת במאמר מוסגר זה לא נורא אם ציצ חיותה הציצית נגרים על הארץ. כמובן לא טוב לרמוס אותם פעם פעם להרים. אבל הגענו לבית כנסת באיטליה אז בן היתר גם הרב שרשו הכהן מחיפה ועוד. ושם הספרדים במדבקים הם דבקים בקיצוניות. אז הילדים והנערים והבעלי בתים לנו יש טליתות גדולים. אצלהם הם כמו הספרדים יש להם טליתות משי כאלה קטנים בקושי כאן מקיפים זה ואנחנו הולכים עם טריטות גדולים אז מטבע הדברים החוטים משתלשלים למטה אז כל פעם צ'יק באים מרימים רק רואים מרימים אז א טוב אני כמובן תלפלפת ככה בצורה כזו שלא כל פעם יבואו כי לא לא נעים
הרש כהן אז בסדר פעם פעמיים בסוף אחרי התפילה ניגש אל אל ה הרב של הקהילה אומר לו סליחה מה ההקפדה העצומה הזאת זה כבר מבייש אותנו מה אנחנו כאילו אנחנו לא יודעים הלכה אחרי זה זה לא זה לא גופו קדושה זה לא כמו תפילין זה תשמישים מצווה נזרקים אז נכון חס וחליל זלזל אבל לא עד כדי כך כל רגע באים כל רגע באים זה כבר מביש אז כאן רואים מהרדז אומר אם תהמר זה נגרע על הרצפה הרצפה היא קדושה מה שמע אם הרצפה לא קדושה אז היה צריך להיזהר מהדבר הזה בטלית שכולה תכלת חייבת בציצית ויש לומר אז הוא מתרץ את התירוץ דכיוון שלא הייתה מחוברת אלא כנגד הגרון אין לו אין זה בעלת ארבע אלא בעלת שתיים ופטורה והארבע כנפות שלנו כולם מחוברות על הכתף ולפי כך היא בעלת ארבע זאת אומרת אני מנסה להבין את דברי הרדבז הוא אומר הטלית המעיל הזה שהוא בין שתי כנפות נכון שיש כאן כמו שאומרים כנף וקנף וקנף וקנף אבל מה זה מועיל כיוון שאין שום אופציה להבליט את הארבע כנפות כי זה רק כאן וכאן אבל אצלנו הוא אומר זה נמצא על הכתפיים אז מה יש זה נמצא על הכתפיים כי נראה רבותיי שהוא מתכוון ללבוש כמו של החתן מה הפירוש בלבוש של החתן יש לנו את האופציה שאנחנו שמים ככה על הכתפיים ואז הנה הכנף אחד כאן ה כנף אחת כאן, הכנף אחת כאן, הכנף אחת כאן. כלומר, כשזה בולה את הארבע כנפות אז אתה חייב בציצית. כשזה לא בול את הארבע כנפות אז זה כמו שתי כנפיים ופטור. כך כנראה הרבז מתכוון להסביר. בין כך ובין כך נמצאנו למדים. המעיל לפי הרמב"ם ולפי הרמבן היה כמו הטלית קטנה שלמנו. לפי הרדוז זה ברור שלא היה בו ציציות, כי אחרת היו מזכירים שהיה בו ציציות. והשאלה היא למה לא היה בו ציציות? ואומר מור מה זה משנה כל אחד כבר תרץ את מה שהוא תרץ אבל לפי מורי לפי מורי ולפי הרדבז זה לא דרך העתוב נקודה וכיוון שזה לא דרך העתוב לא חייבים בציציות אז עכשיו תשאלו אותי אם ככה לא צריך תלית קטנה נכון מצד הדין לפי רבנו לא צריך תלית קטנה אבל אני בעצמי הולך עם תלית קטנה אבל בלי ברכה כי לפי רבנו זה ברכה לבטלה אבל זה אמר אני הולך עם תלית קטנה טעמ חינוך זה טוב יראו הילדים אנחנו עצמנו חינוך בעלמה לא יותר אבל מצד הדין אין שום אין שום חובה לשים את התלית קטנה רבי חני בנגש דבר