דילוג לתוכן העיקרי

חירש המסוגל לדבר, האם רשאים לצרפו למניין?

תוכן

האם מצטרף למנין משום שהתפילה היא עבודה שבלב שאינה נגרעת בגלל חוסר היכולת שלו לשמוע?
האם חרש התוקע בשופר מוציא אחרים ידי חובת שמיעת שופר או שדינו כקטן או אשה שאין מוציאים אחרים י"ח?
היה אחד מהציבור ישן, האם רשאים לצרפו למניין?

לשיטת רבינו הרמב"ם, האם רשאים לצרף אילם למנין?

תוכן

מהם המבחנים לכשירותו של אילם בדיני מכר וקנין או לגבי קיום מצוות כנישואין וכיו"ב?

האם אילם יהיה פטור ממצוות תפילין מחמת שאינו יכול לברך ומה עם חיובו בברכת המזון? 

הניתן לחייב את האילם במצוות המחייבת דיבור כברכת המזון, בשמיעה מאחרים?

 

מי שמוגבל מבחינה רפואית, האם ימתין עד ליום ט' באב ולא יצום בי"ז בתמוז?

תוכן

היש לתת עדיפות למצוות חשובות ביחס למצוות קלות ומי יכול לדרג את המצוות לפי משקלן?

מהו המבחן הקובע בעדיפות קיום המצוות, האם בנסיבות שכאלו יש להפעיל הכלל: "מצווה הבאה לידך אל תחמיצנה"?

מהי תכליתן של המצוות, האם עבודת ה' היא ע"מ לקבל גמול ומי יבטיח לאדם שיחיה ויגיע לקיים את המצווה שבחר?

שילוח הקן, האם יש מצווה גם כשהקן נמצא על אדן החלון?

שלום כבוד הרב,

לפני זמן מה יונה התחילה לקנן על אדן החלון בביתי (קומה 3). היא הטילה כבר 2 ביצים. כשחקרתי איך לקיים את המצווה
הסתבר לי שמדובר רק "אם יקרה" כלומר, שהקן לא ברשותך. לפי מה שראיתי ממס' שאלות באינטרנט ניתן גם במקרה זה לקיים את המצווה
בתנאי שהיונה מתחילה בבניית הקן(לפני הטלת הביצים) להתנות שהקן ומה שיהיה בתוכו הפקר לרה"ר. האם זה תופס גם בקומה 3? ואיך פסקו רבותינו בנושא זה?

המסיימים תפילת המוסף בשבת סמוך לחצות היום, האם בטלו מצוות סעודה שניה וקידושא רבה?

תוכן

מה המיוחד בחיוב הברכה על היין בסעודה שניה והרי לכאורה יש לקבוע אף סעודה שלישית על היין?
אלו מפגעים הלכתיים נגרמים ע"י אלו המשנים ודוחים את מועדי התפילה תוך סטייה ממסורת אבות?
כיצד יש לנהוג בסעודה שניה וקידושא רבה ביום שמחת תורה כאשר נפטרים לבתיהם מאוחר לאחר הפיוטים

האם ישנם דרכי היתר לשימוש במכשיר שמיעה בשבת?

תוכן

היש נסיבות של טכנולוגיות במכשירים אלו המעלים חשש לאיסור הבערת מתכת וכיצד ניתן להימנע מהם?

האם ניתן להתיר בשבת דיבור או תפילה ישירות לרמקול הכולל התקנות טכניות על בסיס גרמא?

האם נושא המכשיר יוצא ידי חובת שמיעת שופר או שהקול הנשמע אינו עומד בדרישות ההלכה?

הכתב של ספר התורה

לכב' מורנו ורבנו הגאון רבי רצון ערוסי שליט"א שלום רב.

ידועה מחלוקת חכמים במסכת סנהדרין האם עזרא הסופר שינה את הכתב הקדום מעברי לאשורי (הכתב שבו אנו משתמשים כיום).

שאלותיי הן, באיזו רשות שינה עזרא הסופר מהכתב של משה רבנו שנתן לנו הקב"ה?

איזה ערך יש להרבה הלכות מהילכות ספר תורה? כגון היקף גויל ותיוג שעטנ"ז ג"ץ הרי לפי הכתב הקדום (לפחות בחלקן) אין להם כלל מקום לתיוג?

מעשר שהופרש כדין, האם גם בימינו מצוה ליתן אותו ללוי?

תוכן

הקנס שהטיל עזרא על הלויים שהעביר מתן המעשרות לכהנים דווקא, האם תקף לאחר חורבן הבית?

האם הלוי בן ימינו יכול לדרוש מבעל היבול שיעביר לו את המעשר או שמדובר בממון המוטל בספק שחל עליו הכלל: "המוציא מחבירו עליו הראיה"?

היש נסיבות שלא יצטרך הלוי בן ימינו להוכיח שהוא אכן שייך למשפחת הלויים או שבכל מקרה אסור היום ליתן המעשר ללוי?

Subscribe to קיום מצוות